כל עוד הוא קרון רכבת תחתית, שער המנעול הזה, כמו עשרות אחרים, חוסם את הפתחים הניתנים לתנועה בחומת חמישה קילומטרים העוברת מרחוב 25 לצ'יינה טאון ולבסוף מבטיח, בין השאר, את ההגנה על האגף המזרחי של מנהטן. כאן, במהלך המעבר של סנדי, המדרון המתון לאורך איסט ריבר אפשר למים, שהועלו בכמעט 4 מטרים על ידי הגאות והרוחות, לפלוש לתחנת הכוח של איסט וילג'.
גל זה צלל חצי מהמגלופוליס לחושך, לפני שגשש דרך הכניסות למנהרות מתחת למפרץ והרס את דרום האי. 42 מקרי המוות והנזק של 20 מיליארד דולר שנגרם כתוצאה מהאסון גרם לניו יורק טראומה לנצח, אך שופכים אור על האתגרים העתידיים שלה. בניין העירייה כבר כלל כנתונים רשמיים את העלייה של 40 ס"מ באוקיינוסים הצפויה לפני 2050, ההבטחה להצפות כרוניות בשכונות הקרובות לגובה פני הים עקב ההתחממות הגלובלית, ניו יורק, מאז 2020, רשמית כאזור סובטרופי. . שלושים ושלושה ימים בשנה, הוא חווה טמפרטורות של יותר מ-32 מעלות צלזיוס, ומבול מעת לעת. מכאן היקף מתקפת הנגד.
גדות מוגבהות, סוללות, חומות נגד שיטפונות...
הנשיא בזמנו של סנדי, ברק אובמה ראה באסון וקטור ראשון של גיוס אקלים לאומי. לאחר מכן הוא העניק קו אשראי פדרלי של 15 מיליארד דולר להתאמת החוף של העיר. הכסף עדיין עובד. מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק דאז, ניצל את שנתו האחרונה בתפקיד כדי להציע, עם חברת האדריכלות הדנית Bjarke Ingels Group, מגה-פרויקט בשווי של כ-3 מיליארד דולר בשם Big U.
הביצור הזה באורך 15 קילומטרים היה אמור להתחיל במזרח הארלם, לעקוב אחר נהר המזרח ולהקיף את הקצה הדרומי של מנהטן, ולשלב, בהתאם לשכונה, פרויקטים להגבהה של הגדות, סוללות מעוצבים, חומות נגד שיטפונות והרחבות חוף סוג של פארקים הניתנים להצפה במקרה של אסון אקלימי. אבל המגה-פרויקט המתואם הזה פינה את מקומו לטלאים של פרויקטים מורכבים וכמה פרויקטים מרשימים, שאמורים לשלב את הגנת העיר בארכיטקטורה שלה.
לא הרחק ממגרש המשחקים של אסר לוי, פארק סטויבסנט קוב, על גדות הנהר האיסט ריבר, מוגבה ביותר משני מטרים. הטיילת הזו מול המפרץ, שעוצבה מחדש כאזור חיץ נגד אלמנטים, היא נקודת ההתחלה של חומת המגן המפורסמת, הנתמכת ביסודות עמוקים מספיק כדי למנוע הסתננות, המובילה יותר דרומה לכיוון מגה-פארק איסט ריבר. נחילי דחפורים יוצרים סוללות אשר משנת 2026, בעלות של 1.5 מיליארד דולר של עבודה, אמורות לשפר את השטח הירוק הגדול הזה כדי להפוך אותו לקרחון המגן על עשרות בנייני HLM ברחוב יוסטון, שהוצפו ב-2012.
כמו גשר שיטפון
בהמשך, מתחת לעמודים הראשונים של גשר ברוקלין, מותקנים מאה מחסומים עצומים נגד שיטפונות בעלות של 500 מיליון. בדרך כלל בלתי נראים כשהם שוכבים על הקרקע של הטיילת, הם משמרים את המעבר ואת הנוף של איסט ריבר. אבל הם מורמים כמו גשר מתנשא, על ידי מכשירים הידראוליים או ידניים, כדי להגן על 44,000 תושבי צ'יינה טאון.
זה אתגר טכני להגן על האוכלוסייה מבלי לחסום אותה לחלוטין.
וול סטריט מחכה לתורו. דרומית ל-Seaport, הנמל העתיק והציורי של מנהטן, שני פרויקטים משותפים שואפים, תמורת 7 מיליארד דולר, לשפר לחלוטין את הרובע הפיננסי בחמש עשרה השנים הבאות. באטרי פארק, הטיילת הגדולה במנהטן התחתית שמובילה למזח לכיוון פסל החירות, ישופץ כדי לשמר את הנוף המרהיב של המפרץ תוך בלימת המים העולים.
העבודה מתקדמת גם מחוץ למנהטן. בסטטן איילנד, הרובע החמישי של העיר, שסבל יותר ממחצית ממותיה של סנדי, הושלמה זה עתה חומת ים ענקית בדרום האי. רוקאווי, קווינס, זכה לשיפור החוף בדיונות. מה שנותר הוא הפרויקט הפרעוני ועדיין מעורפל להגנה על הנמל, הממוקם במיוחד בצד השני של המפרץ, במדינת ניו ג'רזי, באמצעות מגה-מחסומים צוללים. הוא מוערך, לכל הפחות, ב-56 מיליארד דולר בקרנות פדרליות.
ג'ורדן סלינגר, סגן המנהל לאסטרטגיות הסתגלות לאקלים בעיריית ניו יורק, לא מכחיש את זה"הצלת ניו יורק, כמו ערים גדולות רבות, יכולה להיות מסובכת...". אם הוא מזכיר בעיקר"האתגר הטכני של הגנה על אוכלוסייה מבלי לחסום אותה לחלוטין", הבעיות הן מרובות ומגוונות. יותר מעשור אחרי סנדי, פרויקטים מתקדמים בקצב לא אחיד של הקצאות תקציביות ממדינת ניו יורק ומהממשלה הפדרלית... שלא לדבר על ההתלבטויות של ועדי התושבים של השכונות הנוגעות בדבר.
עד כמה שתושבי ניו יורק מודעים לאיומי שינויי האקלים, הם נרתעים, כמו סביב איסט ריבר פארק, כאשר העבודה דורשת כריתת עצים להגנה עתידית. ברד הוק, ברוקלין, שכונה שקועה בשנת 2012, התושבים לא מברכים על שערי שיטפון שישללו מהם את הנוף הבלתי מופרע שלהם על פסל החירות.
האיום של גשמים עזים
הסכנה כבר לא מגיעה רק מהים, אלא מהשמיים. בשנת 2021, גשמי הזעזוע של הוריקן אידה גרמו ל-13 הרוגים בניו יורק, רובם טבעו במכוניותיהם או בדירות ביניים באמצע הלילה. תדירות הסערות הללו תדרוש שיפוץ מוחלט של העיר. רשת הביוב, בת מאה שנה, רוויה באופן שיטתי מהמשקעים המסנוורים האלה, שרצפות הבטון כבר לא יכולות לספוג.
לא חסר פרויקטים. אבל ההתקנה המתמשכת של כבישים ומדרכות נקבוביות, בניית עשרות מגרשי כדורסל עמוקים המשמשים כמאגרי מים במקרה של מזג אוויר קשה, ביוב חדש וריבוי שטחים ירוקים סביב בניינים חדשים מוערכת כבר ב-33 מיליארד דולר שהעירייה חייב למצוא. למרות כל מאמציה, ניו יורק לא תימלט מחמת השמים. #
