גברים המשתמשים בקנאביס עשויים לחוות פחות ירידה קוגניטיבית

(צילום: Kampus Production מ-Pexels)

קופנהגן, דנמרק -לקנאביס היה מוניטין עתיק יומין של משאיר את המשתמשים שלו במצב מעורפל ופגוע קוגניטיבית. ייתכן שהתיאוריה בת עשרות שנים רק עלתה בעשן. מחקר חדש שנפרש על פני כמעט חצי מאה גילה שגברים שמשתמשים בקנאביס עשויים למעשה לסבול מירידה קוגניטיבית פחות ככל שהם מתבגרים.

המחקר עקב אחר הבריאות הקוגניטיבית של למעלה מ-5,000 גברים דנים, וקרא תיגר על הנחות נפוצות לגבי. על פני תקופה מרשימה של 44 שנים, צוות מאוניברסיטת קופנהגן מספק כעת צוהר ייחודי לאופן שבו קנאביס עשוי - או לא - להשפיע על ביצועים נפשיים לאורך החיים.

זה זמן רב חומר שנוי במחלוקת, גם כאשר מדינות נוספות מממשות את השימוש בו. סיווגי מדיניות הסמים הנוכחיים מציירים לעתים קרובות את הקנאביס כחומר בעל פוטנציאל התעללות גבוה וללא ערך רפואי. עם זאת, כ-9.7% מהמבוגרים הדנים בגילאי 16-44 משתמשים בקנאביס מדי שנה, מה שמשקף שיעורי שימוש דומים במדינות מערביות רבות. בהתחשב במספרים הללו, להבנת ההשפעות הקוגניטיביות האמיתיות לטווח ארוך של מריחואנה יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור.

מחקר זה נועד לענות על שאלה מהותית: האם משתמש בקנאביסככל שאנשים מתבגרים?

המחקר שפורסם בכתב העתמוח והתנהגותעקבו אחר 5,162 גברים מהבגרות המוקדמת ועד גיל העמידה המאוחרת, תוך מדידת היכולות הקוגניטיביות שלהם באמצעות מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים בשתי נקודות מפתח - תחילה כשהיו בני 20 בערך במהלך גיוס חובה לצבא, ושוב כשהיו בני 64 לערך. המחקר תפס מגוון יוצא דופן של חוויות חיים, עקב אחר משתתפים מסוף שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-20.

באופן מפתיע, התוצאות סתרו הרבה הנחות קיימות. לא רק שמשתמשי קנאביס גברים לא הראו ירידה קוגניטיבית מואצת, אלא שהם למעשה הפגינו מעט פחות הידרדרות נפשית בהשוואה ללא משתמשים. ההבדל היה צנוע -- אבל מובהק סטטיסטית.

כ-39.3% מהגברים במחקר דיווחו כי השתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת. החוקרים ניתחו בקפידה גורמים שונים, כולל הגיל שבו המשתתפים השתמשו לראשונה בקנאביס ואיזו תדירות הם השתמשו בו. בניגוד לכמה מחקרים קודמים שהצביעו על כך ששימוש מוקדם או תכוף בקנאביס עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, מחקר זה לא מצא קשר משמעותי בין הגיל שבו מישהו מתחיל להשתמש בקנאביס או תדירות השימוש.

בממוצע, כל המשתתפים חוו ירידה קוגניטיבית מסוימת בין שנות ה-20 ל-60 לחייהם - כ-6.2 נקודות IQ בסך הכל. עם זאת, צרכני קנאביס ירדו בכ-5.3 נקודות לעומת 6.8 נקודות עבור מי שאינם משתמשים. הבדל זה נשאר משמעותי גם לאחר שהחוקרים בחנו בגורמים כמו רמת השכלה, שימוש באלכוהול, שימוש בטבק, היסטוריה פסיכיאטרית ושימוש בסמים אחרים.

המתודולוגיה של המחקר הייתה חזקה. המשתתפים השלימו את אותו מבחן אינטליגנציה בשתי נקודות הזמן, מה שאפשר לחוקרים למדוד ישירות שינויים בביצועים קוגניטיביים. המבחן, שנקרא Prøve של Børge Prien, העריך יכולות מנטליות שונות כולל חשיבה לוגית, מיומנויות מילוליות ופתרון בעיות מספריות.

החוקרים בדקו גם האם התחלת שימוש בקנאביס מוקדם יותר בחיים או שימוש בתדירות גבוהה יותר קשורה לירידה קוגניטיבית גדולה יותר בקרב המשתמשים. אף אחד מהגורמים לא הראה השפעות משמעותיות. אנשים שהחלו להשתמש בקנאביס לפני גיל 18 ירדו מבחינה קוגניטיבית בשיעורים דומים לאלה שהחלו לאחר 25, ומשתמשים תכופים (מוגדרים כמשתמשים בקנאביס לפחות פעמיים בשבוע) הראו דפוסים דומים למשתמשים מזדמנים.

מעניין לציין שהחוקרים ציינו שמשתמשי קנאביס במחקר נטו להיות בעלי אינטליגנציה והשכלה מעט גבוהות יותר. הם גם היו בסבירות גבוהה יותר לעשן טבק ולצרוך אלכוהול, מה שמצביע על כך שהקשר בין שימוש בקנאביס ותפקוד קוגניטיבי מורכב ומושפע ממספר גורמי אורח חיים.

עם זאת, לפני שתומכי הקנאביס מכריזים על ניצחון, החוקרים מדגישים כמה אזהרות חשובות. ההבדל בירידה הקוגניטיבית בין משתמשים ללא-משתמשים, למרות שהוא מובהק סטטיסטית, היה צנוע (כאמור, כ-1.3 נקודות IQ בניתוח המותאם במלואו). זה מייצג רק כ-7% מסטיית התקן בציונים הקוגניטיביים, הבדל שאולי אינו משמעותי במונחים של העולם האמיתי.

בנוסף, המחקר כלל רק גברים והיה לו שיעור השתתפות נמוך יחסית של כ-14.3% מהמוזמנים להשתתף בבדיקות ההמשך. המשתתפים שאכן השלימו את המחקר נטו להיות בעלי קו בסיס גבוה יותרורמות השכלה מאשר אנשים שאינם משתתפים, מה שעלול להפוך אותם לפחות מייצגים את האוכלוסייה הכללית.

החוקרים מציינים גם שרוב משתמשי הקנאביס במחקר (92.4%) לא השתמשו במריחואנה בשנה שלפני בדיקות המעקב שלהם. המשמעות היא שהתוצאות עשויות לשקף טוב יותר את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש בעבר בקנאביס במקום שימוש מתמשך עד גיל מבוגר.

מה עשוי להסביר את הממצאים המנוגדים לאינטואיציה הללו? החוקרים מצביעים על מספר מחקרים עדכניים בבעלי חיים המצביעים על כךעשויות להיות השפעות קוגניטיביות חיוביות. לדוגמה, מחקרים בחולדות הראו שגירוי קולטן לקנבינואידים יכול לשפר את הזיכרון בבעלי חיים מבוגרים, בעוד שמחקר בעכברים הוכיח שמינונים נמוכים של THC יכולים לשחזר את התפקוד הקוגניטיבי אצל נבדקים מזדקנים. עם זאת, המנגנונים מאחורי ההשפעות הללו - והאם הן מתורגמות לבני אדם - נותרו לא ברורים.

ככל שמדיניות הקנאביס ממשיכה להתפתח ברחבי העולם, מחקר זה מספק מידע רב ערך לטווח ארוך על ההשפעות הקוגניטיביות שלו. למרות שהממצאים אינם מצביעים על כך שקנאביס מגן באופן פעיל על תפקוד המוח, הם מצביעים על כך ששימוש מתון מוקדם יותר בחיים עלול לא לפגוע משמעותית בהזדקנות הקוגניטיבית. החוקרים הקפידו לציין שדרושים מחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח שלו. בנוסף, המחקר התמקד אך ורק בגברים, כך שהתוצאות עשויות שלא לחול ישירות על נשים.

סיכום נייר

מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה

החוקרים השתמשו בגישה ייחודית על ידי מינוף הרשומות הבריאותיות והצבאיות המקיפות של דנמרק. כל הגברים בדנמרק חייבים להופיע בפני ועדת גיוס בין הגילאים 18 ל-26, שם הם עוברים בדיקות קוגניטיביות. על ידי השוואה של תוצאות בדיקה ראשוניות אלה עם הערכות מעקב עשרות שנים מאוחר יותר, החוקרים יכלו לעקוב אחר שינויים קוגניטיביים לאורך זמן.

תוצאות מפתח

הירידה הקוגניטיבית הממוצעת של כל המשתתפים הייתה 6.2 נקודות IQ במשך 44 שנים. משתמשי קנאביס הראו מעט פחות ירידה - בערך 1.3 נקודות IQ פחות מאשר משתמשים שאינם משתמשים. המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים על סמך גיל השימוש הראשון בקנאביס או תדירות השימוש.

מגבלות לימוד

שיעור ההשתתפות היה נמוך, ועמד על 14.3% בלבד, מה שעלול להציג הטיית בחירה. המשתתפים היו גברים בלבד, והנתונים הסתמכו על שימוש בדיווח עצמי בקנאביס, שאולי לא תמיד היה מדויק לחלוטין.

דיון והנחות

מחקר זה תורם לדיון המדעי המתמשך על ההשפעות ארוכות הטווח של קנאביס. למרות שזה לא מוכיח שקנאביס בטוח לחלוטין, זה מאתגר את ההנחות לגבי ירידה קוגניטיבית בלתי נמנעת הקשורה לשימוש. החוקרים מציעים שכל השפעות קוגניטיביות אפשריות עשויות להיות זמניות או הפיכות.

מימון וגילויים

המחקר נתמך על ידי מענקים רבים ממוסדות מחקר דנים, כולל אוניברסיטת קופנהגן וקרנות מחקר בריאות שונות. הגופים המממנים לא השפיעו על עיצוב המחקר או מסקנותיו.