המגמה המטרידה שהתגלתה ב-166,534 סרטים במהלך 50 השנים האחרונות

(קרדיט: Prostock-studio on Shutterstock)

קולומבוס, אוהיו -סרטים הופכים קטלניים יותר - לפחות מבחינת הדיאלוג שלהם. מחקר חדש שניתח יותר מ-160,000 סרטים באנגלית חשף מגמה מטרידה: דמויות מדברות על רצח והרג בתדירות גבוהה מאי פעם, אפילו בסרטים שאינם מתמקדים בפשע.

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אוהיו סטייט בחנו כתוביות לסרטים שנמשכו חמישה עשורים, מ-1970 עד 2020, כדי לעקוב אחר התדירות שבה דמויות השתמשו במילים הקשורות לרצח והרג. מה שהם מצאו היה מסלול ברור כלפי מעלה שמשקף ממצאים קודמים לגבי הגדלת הראייה.

"דמויות בסרטי לא פשע גם מדברות היום יותר על הרג ורצח מאשר לפני 50 שנה", אומר בראד בושמן, מחבר המחקר המקביל ופרופסור לתקשורת באוניברסיטת אוהיו סטייט, בהצהרה. "לא כמו דמויות ב, והעלייה לא הייתה כה תלולה. אבל זה עדיין קורה. מצאנו עלייה באלימות חוצה את כל הז'אנרים".

על ידי יישום טכניקות מתוחכמות לעיבוד שפה טבעית, הצוות חישב את אחוז "פעלים רצחניים" - וריאציות של מילים כמו "להרוג" ו"רצח" - בהשוואה למספר הכולל של פעלים המשמשים בדיאלוג סרט. הם נקטו בכוונה בגישה שמרנית, והוציאו מביטויים פסיביים כמו "הוא נהרג", שלילות כמו "היא לא הרגה" ושאלות כמו "האם הוא רצח מישהו?" להתמקד אך ורק בדמויות הדנות באופן פעיל בביצוע מעשים אלימים.

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שההתייחסויות להרג ורצח בדיאלוג סרטים לא רק מתרחשות בתדירות גבוהה יותר מאשר בחיים האמיתיים, אלא גם גדלות עם הזמן", מסביר באבאק פוטוהי, המחבר הראשי של המחקר ועוזר פרופסור למחקר במכללה למידע באוניברסיטת מרילנד.

"התמקדנו אך ורק בפעלים רצחניים בניתוח שלנו כדי לקבוע גבול תחתון בדיווח שלנו", מציין אמיר טוהידי, חוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. "כולל פחות קיצונייביא למספר כללי גבוה יותר של אלימות".

כמעט 7% מכל הסרטים שנותחו הכילו את הפעלים הרצחניים האלה בדיאלוג שלהם. הממצאים מראים עלייה מתמדת בשפה כזו לאורך זמן, במיוחד בסרטים ממוקדי פשע. דמויות גבריות הראו את מגמת העלייה החזקה ביותר בדיאלוג אלים, אם כי דמויות נשיות הפגינו גם עלייה משמעותית בסרטי לא-פשע.

הגאות הגואה של דיבור אלים לא הוגבלה לז'אנרים ברורים כמו פעולה או סרטי מתח. אפילו סרטים שלא התרכזו בפשע הראו עלייה מדידה בדיאלוג הקשור לרצח לאורך תקופה של 50 שנה שנחקרה. זה מצביע על כך שדיון מזדמן על אלימות קטלנית הפך לנורמלי יותר בכל הסוגים, עשוי לתרום למה שהחוקרים מכנים "תסמונת העולם הממוצע" - שבו צריכת תקשורת כבדה מובילה אנשים לראות את העולם כמסוכן ומאיים יותר ממה שהוא בפועל.

הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו כי אלימות הנשק בסרטים מובילים יותר מכפילה את עצמה מאז 1950, ויותר מפי שלושה בסרטי PG-13 מאז הוצג הדירוג הזה ב-1985. מה שהופך את המחקר החדש הזה לראוי במיוחד הוא קנה המידה העצום שלו - בחינת דיאלוג מיותר מ-166,000 סרטים מספק תמונה הרבה יותר מקיפה ממחקרים קודמים שבדקו מדגמים קטנים יותר.

אולפני סרטים פועלים בשוק תחרותי מאוד שבו הם חייבים להילחם על תשומת לב הקהל. "סרטים מנסים להתחרות על תשומת הלב של הקהל ומחקרים מראים שאלימות היא אחד המרכיבים שמושכים את הקהל בצורה היעילה ביותר", מסביר פוטוהי.

"הראיות מצביעות על כך שאין סבירות גבוהה שהגענו לנקודת מפנה", מזהיר בושמן. עשרות שנים של מחקר הוכיחו שחשיפה לאלימות תקשורתית יכולה להשפיע על התנהגות תוקפנית ובריאות נפשית אצל מבוגרים וילדים כאחד. זה יכול להתבטא בדרכים שונות, מחיקוי ישיר של פעולות אלימות שנצפו ועד לחוסר רגישות כללית כלפי אלימות וירידהעבור אחרים.

ככל שפלטפורמות התוכן ממשיכות להתרבות וזמן המסך עולה, במיוחד בקרב צעירים, ממצאים אלו מעלים שאלות חשובות לגבי ההשפעה המצטברת של חשיפה לדיאלוג אלים במדיה הבידורית. החוקרים מדגישים כי תוצאותיהם מדגישות את הצורך המכריע בקידום צריכה מודעת ואוריינות תקשורתית, במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות כמו ילדים.

מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה

החוקרים תכננו בכוונה את הניתוח שלהם כדי להיות שמרני בהערכות שלו. "סביר להניח שהייתה יותר אלימות בסרטים ממה שחישבנו מבחינת הדיאלוג", מציין פוטוהי. הצוות לא כלל הבניות פסיביות, שלילות ושאלות כדי להתמקד אך ורק בדיאלוג אלים אקטיבי.

תוצאות מפתח

המחקר מצא עלייה משמעותית בפעלים רצחניים בכל הסרטים לאורך זמן, עם מקדם מתאם של 0.73 ומקדם רגרסיה של 0.30. מגמה זו הייתה חזקה במיוחד עבור דמויות גבריות בסרטי פשע אך הייתה נוכחת גם עבור דמויות נשיות בסרטי פשע. מתוך 166,534 הסרטים שנותחו, 6.97% הכילו פעלים רצחניים בדיאלוג שלהם.

מגבלות לימוד

החוקרים מציינים שהם יכלו לנתח רק דיאלוג ולא פעולות פיזיות בשל חוסר המעשיות של עיבוד תסריטי סרטים מלאים או תוכן וידאו עבור מספר כה גדול של סרטים. הם גם מכירים בכך שהדיאלוג עשוי שלא לשקף בצורה מושלמת התנהגות אלימה בפועל המוצגת על המסך.

דיון וטייק אווי

הממצאים מצביעים על כך שהדיאלוג האלים בסרטים גדל באופן משמעותי במהלך 50 השנים האחרונות, אפילו בסרטים שלא התמקדו בעיקר בפשע. מגמה זו משקפת מחקרים קודמים שהראו עלייה באלימות חזותית בסרטים ומעלה חששות לגבי השפעות אפשריות על התנהגות הצופים ובריאות הנפש, במיוחד בקרב קהל צעיר.

מימון וגילויים

החוקרים לא דיווחו על ניגוד עניינים. לא הוזכרו מקורות מימון ספציפיים בעיתון.

מידע על פרסום

מכתב מחקר זה פורסם באינטרנט ב-JAMA Pediatrics ב-30 בדצמבר 2024. המחקר נערך בין ספטמבר 2022 לספטמבר 2024 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת פנסילבניה, המכון למחקר במדעי היסוד ואוניברסיטת אוהיו סטייט.

StudyFinds יוצאת למצוא מחקר חדש שמדבר לקהל המוני - בלי כל הז'רגון המדעי. הסיפורים שאנו מפרסמים הם גרסאות מחקר מסוככות לעיכול שנועדו ליידע את הקורא וגם לעורר ויכוח אזרחי ומשכיל. מאמרי צוות StudyFinds נעזרים בבינה מלאכותית, אך תמיד נבדקים ונערכים ביסודיות על ידי איש צוות של Study Finds. קרא את מדיניות הבינה המלאכותית שלנו למידע נוסף.