לונדון, אנגליה - 27 באוגוסט 2023: ג'ון מוקסלי עקוב מדם מתמודד עם אדי קינגסטון ב-AEW All In באצטדיון וומבלי. (צילום מאת ארתור קאוטי ב-Shutterstock)
בסדרות הדוקו האחרונות של נטפליקס "מר מקמהון" (2024), המתאבק והמפתח גוף לשעבר טוני אטלס טען: "בחברה של היום היינו רואים אותנו כאל כמה מבני האדם הגרועים ביותר שהולכים על פני כדור הארץ".
התנהגות פוגענית,לקיחת סיכונים אלימה,שערוריות,שימוש בסמים,שנאת נשים,הומופוביהוגִזעָנוּתאפיינו את ההיאבקות המקצועית מאז הקמתה ממתחם הירידים של המאה ה-19 ואילך. אפילו במהלך הצילומים של מר מקמהן, שחקר את הקריירה השנויה במחלוקת של מקדם ההיאבקות המקצועי וינס מקמהן, טענות על עבירות מהחיים האמיתייםתגיע לחדשות.
למרות כל הפרפורמטיביות והמחזה שלה, היאבקות היא בהחלט מסוכנת. הסיכונים בהיאבקות נלכדו על המסך הגדול על ידי סרטים כמו "המתאבק" (2008) ולאחרונה, "טופר הברזל" (2024). אמנם זה אחד מהתעשיות הבידור הגדולות בעולם, ההיסטוריה הבעייתית שלה נותרה קשה ליישב הן עבור המעריצים והן עבור המתאבקים.
כפי שהערה המביכה למדי של אטלס עשויה לרמז, אין ספק בכךבטוח ושוויוני יותר היום ממה שהיה בו. ובכל זאת, כמו 2020תנועת #SpeakingOutמוצג בפירוט גרפי, יש עוד הרבה מה לעשות. כמה מתאבקים עשו את הצעד האמיץ וחלקו את חוויותיהםתרבות "חדרי הלבשה" והטרדות מיניות נרחבותכחלק מהקמפיין המקוון.

עם זאת, ישנם כמה חסמים לביצוע שיפורים. כפי שחקרתיבמחקר שלי, זהותו יוצאת הדופן של ההיאבקות בתור לא-ממש-ספורט, לא-ממש-אמנות אבל כנראה-גם-וגם-גם לא, פירושה שהוא לא נכנס לתחומי שיפוט או הנחיות אופייניות.
מכיוון שקשה להגדיר את ההיאבקות היא, לפיכך, קשה לחוקק ולמעשה בלתי אפשרי לשלוט בשום דרך משמעותית. זה מאפשר לדברים שלא במתכוון (או לפעמיםבְּמֵזִיד) ליפול דרך פערים רגולטוריים.
הקימו מחר מועדון רוגבי ואיגוד הכדורגל של רוגבי בקרוב יתדפק על דלתכם לשאול לגביואו שמירה. הקימו בית ספר להיאבקות או קידום, ובכן, אף אחד לא ידרוש כלום.
בשנת 2024, במסגרת שלנובריאות ורווחה בהיאבקות מקצועיתבפרויקט, חוקרים עמיתים דומיניק מלקולם, אנתוני פאפאטומס ואני דיברנו עם רבים המעורבים בקהילת ההיאבקות. שאלנו אותם לגבי אתגרים והזדמנויות במגזר.
כמה הערות יכולות להיות נכונות לגבי רוגבי כמו לגבי היאבקות: הפחתת הפציעה כדי להבטיח את המקום החשוב הזה על הקלף, ביצוע תחושת חוסן מאצ'ו-גברית, הכרה בכך שתמיד ישנם סיכונים פיזיים הקשורים לספורט מגע. עם זאת, הרהורים אחרים המחישו את האתגרים המיוחדים של ההיאבקות.
בעולם שבו שחקנים משחקים בפציעה כל הזמן בשביל ההשפעה, קשה לשופטים ולאמרגנים לדעת אם התרחשה פציעה אמיתית. מתאבקים (כמו ספורטאים רבים) בדרך כלל מסרבים לסייםבטרם עת במקרה של פציעה.
אבל בעוד שלרוגבי יש מאמנים לגרור שחקן ושחקנים אחרים בצד שרוצים להיכנס למאבק, לבחירה לסיים משחק היאבקות יש השלכות כלכליות ואישיות של ממש. שלא לדבר על האופן שבו פציעה אמיתית מנקבת מיד את הבניין של.
מצמידים את כל זה לחוסר רציני בפרוטוקולי זעזוע מוח, מתן שירותי בריאות נקודתיים וחוסר ביטחון כלכלי (אפילו בצמרת, מתאבקים הם קבלנים עצמאיים) וברור שלהיאבקות מקצועית עדיין יש בעיות.

האם יש כאן דרך באמת ליזום שינוי? בתור חוקר היאבקות, מעריץ ומייסד שותף (עם סם ווסט וג'ון קירבי) שלהתחדשות ההיאבקות, ארגון אמנויות המוקדש לחגיגת תרבות ההיאבקות העכשווית, אני מקווה בלי להיות נאיבי.
עודדה אותי העבודה שלי עםכל הקבוצה הפרלמנטרית של המפלגה להיאבקות מקצועית, קולקטיב שוויוני שבאמת רוצה לעזור. יש מאמנים שמפתחים שיטת דירוג, חברי פרלמנט שמנסים לדחוף את המדיניות ומקדמים שבאמת מנסים לעבוד יחד כדי לתמוך בשכר שוויוני. מתאבקים מבוססים מסייעים לכשרונות מתפתחים ואקוויטי, איגוד השחקנים, נלחם על חוזים טובים יותר.
בסופו של דבר אני מאמין ששינוי יגיע דרך שילוב של לחץ של מתאבקים ואוהדים, ולא דרך גישה מלמעלה למטה. כאשר מתאבקים דורשים סביבות עבודה בטוחות, תשלום הוגן וחדרי הלבשה נקיים ומעריצים לוקחים את כספם לחברות שדואגות למתאבקים שהם תומכים בהם, אז שיטות עבודה טובות יתחילו להיות הגיוניות מבחינה כלכלית - ומוסרית.
The Conversation הוא ארגון חדשות ללא מטרות רווח המוקדש לפתיחת הידע של מומחים אקדמיים לציבור. צוות ה-Conversation של 21 עורכים עובד עם חוקרים כדי לעזור להם להסביר את עבודתם בצורה ברורה וללא ז'רגון.