(קרדיט: © רוברט ביירון | Dreamstime.com)
קולומבוס, אוהיו -בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך בוויכוח סוער, בטוח לחלוטין בעמדתך, שקול זאת: חוקרים גילו שככל שאתה מרגיש בטוח יותר לגבי עמדתך, כך גדל הסיכוי שתעבוד עם מידע לא שלם. זו מוזרות פסיכולוגית שעשויה להסביר הכל, החל מחילוקי דעות משפחתיים ועד סכסוכים בינלאומיים.
כולנו היינו שם: תקועים בפקק, רוטן על ה"אידיוט" שנוהג לאט מדי מולנו או ה"מניאק" שרק חלף על פנינו. אבל מה אם הנהג האיטי הזה מעביר בזהירות עוגת חתונה, או אתמזרז מישהו לבית החולים? המחקר החדש והמרתק שפורסם בPLOS ONEמצביע על כך שהשיפוטים המהירים הללו נובעים ממה שהחוקרים מכנים "אשליה של נאותות מידע" - הנטייה שלנו להאמין שיש לנו מספיק מידע כדי לקבל החלטות נכונות, גם כאשר חסרים לנו פרטים חיוניים.
"גילינו שבאופן כללי, אנשים לא עוצרים לחשוב אם יש מידע נוסף שיעזור להם לעשות יותר," מסביר מחבר המחקר אנגוס פלטשר, פרופסור לאנגלית באוניברסיטת אוהיו סטייט וחבר ב-Project Narrative של האוניברסיטה, בהצהרה. "אם אתה נותן לאנשים כמה פיסות מידע שנראה מסתדרות, רובן יגידו 'זה נשמע נכון' וילכו עם זה."
בזו של היום, שם משתוללים ויכוחים על הכלאֶל, ההבנה מדוע אנשים שומרים על נקודות מבט מנוגדות למרות הגישה לאותו מידע מעולם לא הייתה קריטית יותר. מחקר זה, שנערך על ידי פלטשר, האנטר גהלבאך מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וקרלי רובינסון מאוניברסיטת סטנפורד, מגלה כי לעתים רחוקות אנו עוצרים כדי לשקול איזה מידע עלול להיות חסר לנו לפני שאנו עושים שיפוט.
החוקרים ערכו ניסוי עם 1,261 משתתפים אמריקאים שגויסו דרך הפלטפורמה המקוונת Prolific. המחקר התרכז סביב תרחיש היפותטי על בית ספר שעומד בפני החלטה קריטית: האם להתמזג עם בית ספר אחר עקב ייבוש אקוויפר המאיים על אספקת המים שלהם.
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מידע מלא על המצב, כולל טיעונים בעד ונגד המיזוג. שתי הקבוצות האחרות קיבלו מידע חלקי בלבד - טיעונים בעד מיזוג או טיעונים בעד הפרדה. הממצא המדהים? אלה שקיבלו מידע חלקי הרגישו כשירים באותה מידהכמי שהיה להם את התמונה המלאה.
"אלה עם רק חצי מהמידע היו בטוחים יותר בהחלטתם להתמזג או להישאר נפרדים מאלה שהיו להם את הסיפור המלא", מציין פלטשר. "הם היו בטוחים שההחלטה שלהם היא הנכונה, למרות שלא היה להם את כל המידע".
משתמשים עשויים לזהות את הדפוס הזה בהתנהגותם שלהם: שיתוף או הערה בביטחון למאמרים לאחר קריאת כותרות או קטעים בלבד, מרגישים מעודכנים לחלוטין למרות ההקשר המכריע שחסר. זה קצת כמו לנסות לסקור סרט אחרי צפייה רק במחצית הראשונה, ובכל זאת להרגיש כשיר לתת לו דירוג סופי.
המחקר חשף ממצא מעניין לגבי השפעתו של מידע חדש. כאשר למשתתפים שקיבלו בתחילה רק צד אחד של הסיפור הוצגו מאוחר יותר טיעונים מנוגדים, כ-55% שמרו על עמדתם המקורית לגבי החלטת המיזוג. שיעור זה דומה לזה של קבוצת הביקורת, שקיבלה את כל המידע מההתחלה.
פלטשר מציין שפתיחות זו למידע חדש עשויה שלא לחול על נושאים אידיאולוגיים מושרשים עמוקים, שבהם אנשים עשויים לחוסר אמון במידע חדש או לנסות לנסח אותו מחדש כך שיתאים לאמונות הקיימות שלהם. "אבל רוב הקונפליקטים הבין אישיים לא", הוא מציין. "אלה רק אי הבנות במהלך חיי היומיום."
מעבר ליחסים אישיים, לממצא זה יש השלכות עמוקות על האופן בו אנו מנווטים בסוגיות חברתיות ופוליטיות מורכבות. כאשר אנשיםלגבי נושאים שנויים במחלוקת, כל צד עשוי להרגיש מעודכן במלואו בעודו מפספס חלקים קריטיים בפאזל. זה כמו שני אנשים שמתווכחים על ציור תוך שהם מסתכלים עליו מזוויות שונות: כל אחד רואה רק את הפרספקטיבה שלו אבל מניח שהוא רואה את כל התמונה.
פלטשר, החוקר כיצד אנשים מושפעים מכוחם של סיפורים, מדגיש את החשיבות של חיפוש מידע מלא לפני נקיטת עמדה. "הצעד הראשון שלךעם מישהו צריך לחשוב, 'האם יש משהו שאני מפספס שיעזור לי לראות את נקודת המבט שלהם ולהבין טוב יותר את עמדתם?' זו הדרך להילחם באשליה הזו של הלימות מידע".
סיכום נייר
מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה
המחקר השתמש בתכנון ניסוי רשום מראש עם 1,261 משתתפים שגויסו דרך Prolific, פלטפורמה מקוונת. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות שונות: קבוצת ביקורת קיבלה מידע מלא על תרחיש מיזוג בית ספרי, בעוד שקבוצות טיפול קיבלו טיעונים בעד מיזוג או בעד הפרדה. לאחר מכן, חלק מהמשתתפים קיבלו מידע נוסף והתבקשו להעריך מחדש את עמדותיהם, בעוד שאחרים השלימו שאלות סקר לגבי אמון קבלת ההחלטות שלהם ותפיסות נאותות המידע.
תוצאות
הממצאים העיקריים גילו כי משתתפים שקיבלו רק מחצית מהמידע הרגישו כשירים לקבל החלטות באותה מידה כמו אלה שיש להם מידע מלא. באופן מפתיע, אלה עם מידע חלקי הראו אמון גבוה יותר בהחלטותיהם הראשוניות. כאשר נחשפו למידע מלא מאוחר יותר, רוב המשתתפים שמרו על עמדותיהם המקוריות, אם כי רמות הביטחון שלהם פחתו. המחקר מצא גם עדויות ל"אפקט קונצנזוס כוזב", שבו המשתתפים האמינו שאחרים יגיעו לאותן מסקנות שהם הגיעו.
מגבלות
החוקרים מכירים במספר מגבלות. האופי ההיפותטי של תרחיש המיזוג בבית הספר לא היה מניב את אותה השקעה כמו החלטות בעולם האמיתי. בנוסף, המחקר השתמש במדגם מקוון, ולמשתתפים לא הייתה דרך לדעת שהם מקבלים מידע חלקי. החוקרים מציינים גם שההגדרה הרחבה שלהם למידע "הולם" - הכוללת רלוונטיות, כמות, חשיבות, מהימנות ואמינות - עשויה להפיק תועלת מבדיקה ממוקדת יותר במחקרים עתידיים.
דיון וטייק אווי
המחקר משלים את המחקר הקיים על "ריאליזם נאיבי" - הנטייה להאמין שאנו רואים מציאות אובייקטיבית - על ידי זיהוי הטיה פסיכולוגית נוספת המשפיעה על קבלת החלטות. הממצאים מצביעים על כך שעצם הפיכת אנשים מודעים לפערי מידע פוטנציאליים עשויה לשפר את נקודת המבט ולהפחית קונפליקט במסגרות שונות, מיחסים אישיים ועד לשיח פוליטי. החוקרים מציעים שפיתוח הרגלים של פקפוק על הלימות המידע שלנו יכול להוביל לקבלת החלטות מתחשבות וניואנסיות יותר.
מימון וגילויים
המחקר נתמך על ידי קרנות סטארט-אפ מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כאשר למממנים אין תפקיד בתכנון המחקר, איסוף וניתוח נתונים, החלטה לפרסם או הכנת כתבי יד. המחברים הצהירו שאין להם אינטרסים מתחרים.
StudyFinds יוצאת למצוא מחקר חדש שמדבר לקהל המוני - בלי כל הז'רגון המדעי. הסיפורים שאנו מפרסמים הם גרסאות מחקר מסוככות לעיכול שנועדו ליידע את הקורא וגם לעורר ויכוח אזרחי ומשכיל. מאמרי צוות StudyFinds נעזרים בבינה מלאכותית, אך תמיד נבדקים ונערכים ביסודיות על ידי איש צוות של Study Finds. קרא את מדיניות הבינה המלאכותית שלנו למידע נוסף.
