תולעת זו יכולה להצמיח מחדש את גופה על ידי חזרה למצב דמוי תאי גזע
אנחנו בפיגורבכל הנוגע להתחדשות, ומדענים להוטים לגלות את הסודות של בעלי החיים האחרים הללו כדי שנוכל ללמוד מהם - כולל, במחקר חדש, התולעת הימיתPlatynerei dumerilii.
התולעים הללו מומחים להתחדשות - הן יכולות לשרוד באיבוד חלק גדול מגופן - ועכשיו יש לנו מושג טוב יותר איך הן עושות את זה: תאים מיוחדים ליד פצע חוזרים לצורתם המקורית דמוית תאי גזע, לפני מסתגל שוב כדי להחליף רקמה אבודה.
התחדשות ברוב המינים מטופלת על ידי, שמתפתחים לכל סוג של תאים הדרושים. עם זאת, כאשר קטע הסיום שלPlatynereisמוסר, מספר אוכלוסיות של תאים אחרים מגויסים כדי לשחזר במהירות את חלק הגוף החסר.
זה תהליך שנקרא דה-דיפרנציאציה, וראינו את זהגם במינים אחרים. מחברי המחקר, ובראשם חוקרים מאוניברסיטת וינה באוסטריה, זיהו כיצד התולעים בעצם מחזירות את מצבם של תאים אחרים כדי שניתן יהיה להחזיר אותן למטרות.
"משמעות הדבר היא שהתאים הללו מתחילים לחזור למצב דמוי תאי גזע תוך מספר שעות בלבד על מנת לבנות אזור גדילה חדש במהירות האפשרית."אומרהביולוגית המולקולרית ליאוני אדלמן, מאוניברסיטת וינה.
תכנות מחדש של תאים אנושיים הוא תחום מתפתח של מדע שמבטיח. ניתן להשתמש ביכולת לשלוט כיצד תאים הופכים לסוגים מיוחדיםולתקן נזקים משמעותיים לגוף.
מחקר זה מצביע על כמה קישורים בין מינים שיום אחד נוכל לעשות בהם שימוש.
הצוות השתמש בשתי טכניקות ניתוח גנטי מתקדמות -רצף RNA חד תאיוטרנסגנזה של פסיפס - כדי להבין כיצד תאים בודדים מתנהגים ומשתנים בין מצבים כדי לתקן נזקים שנגרמו בתולעים במעבדה. זה אפשר להם לעקוב מהיכן הגיעו התאים, ולאיזה סוג של תאים הם הגיעו.
"גילינו לפחות שתי אוכלוסיות שונות של תאי גזע - אחת שמחדשת רקמות כמו אפידרמיס ונוירונים, ואחרת שיוצרת שרירים ורקמות חיבור."אומראדלמן.
לגופנו שלנו יש כמובן תכונות ריפוי פנטסטיות המובנות ישירות, אבל פציעות גדולות, מחלות וזקנה יכולים כולם להגביל את ההתחדשות האנושית. תהליך ההבחנה שנצפה כאן ובמינים אחרים יכול לעזור לנו לדחוף חלק מהגבולות הללו, במיוחד כאשר שיטות הניתוח המדעי משתפרות.
"המושג דה-דיפרנציאציה הוצע לפני יותר מ-60 שנה, אבל לחוקרים חסרו אז הכלים לבדוק את הרעיון הזה."אומרהביולוג המולקולרי פלוריאן רייבל, מאוניברסיטת וינה.
"כעת, פיתחנו כלים להבנת דה-דיפרנציאציה ברמה מולקולרית, מה שמספק בסיס למחקרים עתידיים."
המחקר פורסם בתקשורת טבע.
