הזמן שבו אל פאצ'ינו פגש למעשה מאפיונר אמיתי בזמן צילומי הסנדק

ארכיון מסך/Getty Images

על פי הודאתו, למריו פוזו, כותב רומן הפשע "הסנדק", מעולם לא היה שום קשר עם המאפיה האמריקאית האמיתית. המודל שלו עבור דון קורליאונה, הפטריארך הגנגסטר של העבודה, הייתה אמו שלו. כשההפקה של העיבוד הקולנועי לספרו יצאה לדרך, העצה של פוזו לבמאי פרנסיס פורד קופולה הייתה לעולם לא להתרועע עם מישהו מפשע מאורגן. לקופולה לא היה צורך לספר פעמיים (). "זה רומנטי וכאלה", אמרקונדה נאסט טרוולר, "אבל הם רוצחים איומים ומי רוצה להכיר רוצח נורא? אני לא."

פִּרסוֹמֶת

אבל לא לכל המעורבים ב"הסנדק" הייתה אותה היסוס בכל הנוגע למאפיה. מאמציו של המפיק אל ראדי לזכות במאפיונרים עוינים בתחילה הובילו לשינוי תסריט (שימו לב כיצד המילה "מאפיה" לא נהוגה אף פעם בסרט הראשון) והיוו השראה לתוכנית Paramount+ עשרות שנים מאוחר יותר. אבל במקום שבו ראדי נאלץ לעבוד עם ארגון הפשע כדי ליצור את הסרט בבטחה, חלק מהצוות חיפש דמויות מהעולם התחתון שיעזרו להם לעצב את הדמויות שלהם.

אחד מאותם שחקנים היה האיש מאחורי הגיבור האמיתי של "הסנדק", מייקל קורליאונה. לאל פאצ'ינו היה תקופה קשה במהלך הפקת הסרט -עקב חוסר שביעות רצון בסטודיו מעבודתו המוקדמת. ולפי הודאתו, פאצ'ינו לא היה בטוח איך לגשת לחלק. אבל הוא קיבל תובנה מוקדמת על דמותו כאשר כוכב שותף, אלפרדו לטיירי, הביא אותו לארוחת ערב בביתו של מאפיוז אמיתי.

פִּרסוֹמֶת

ביקור האספסוף של פאצ'ינו היה שקט

ארכיון מסך/Getty Images

זה שאל פאצ'ינו לוהק בכלל ל"הסנדק" היה נס קטן. הבמאי פרנסיס פורד קופולה נאלץ להילחם באולפן כדי ללהק אותו, קרב שהוא הפסיד לזמן קצר, ואז נאלץ להילחם שוב כדי לשמור עליו. פאצ'ינו עצמו היה מודע היטב לכך שהוא לא מבוקש, מה שלא עזר לחרדות שלו לגבי איך לשחק את מייקל קורליאונה. מייקל הוא דמות קרה ומנותקת, כזו ששומרת על הרבה מעצמו מופנם. המעבר שלו מגיבור המלחמה הנקי של משפחת קורליאונה שנחוש להישאר מחוץ למאפיה לבוס פשע אלים תלוי ברציחתו של וירג'יל סולוצו, סוחר הסמים בגילומו של אלפרדו לטיירי.

פִּרסוֹמֶת

הרגע הזה נבנה בהדרגה ברומן, אבל בסרט, זו הייתה פעולה גדולה ונפיצה. משקף בספר הזיכרונות שלו"סוני ילד,"פאצ'ינו לא היה בטוח איך להתמודד עם הסצנה עד שלטיירי הביא אותו לביתו של גנגסטר אמיתי. הפגישה ההיא נתנה לפאצ'ינו לראות חזית מכובדת - המאפיונר "נראה כמו איש עסקים רגיל", היה לו אישה ושני ילדים בוגרים, ומשק הבית שלהם נראה כבית אמריקאי נורמלי ואוהב.

"ניתנו לי לטעום איך הדבר הזה נראה ופעל במציאות", כתב פאצ'ינו מאוחר יותר, "לא איך הוא הוצג בסרטים". לא נמסר לו שום פרט כיצד פעלה המאפיה, ועוד פחות מכך כיצד בוצעה פגיעה כמו זו בסולצו. אבל הוא כן ספג את האווירה - והסתכל על אקדח אמיתי, שהניף לטיירי.

פִּרסוֹמֶת

הסנדק השפיע על המאפיה האמיתית

Bettmann/Getty Images

אל פאצ'ינו לא היה השחקן היחיד שהתייעץ עם דמות מהעולם התחתון על חלקו ב"הסנדק".והסתובב עם דמויות אחרות של קולומבו במהלך הצילומים. ג'יאני רוסו טען שיש לו קשרים לכל החיים עם דמויות בשלוש חמולות מאפיה שונות. והשחקן של לוקה ברסי, לני מונטנה, היה אוכף חד פעמי של הקולומבו. פאצ'ינו השאיר לא נאמר בספר הזיכרונות שלו מאיזו משפחת פשע היה קשר האספסוף שלו ושל אלפרדו לטיירי.

פִּרסוֹמֶת

הנוכחות הכבדה יחסית של הקולומבו בהפקת "הסנדק" הייתה מקריות בחלקה ובחלקה נבעה מג'ו קולומבו. ראש המשפחה השולט בזמן יצירת הסרט העלה את הסירחון הגדול ביותר מהפקת הסרט והיה המפיק שבוס האספסוף אל רודי נאלץ להרגיע. ברגע שהם נרגעו, המאפיונרים החלו להופיע על הסט, או כדי לצפות בשקט או להציע ביקורת לא רצויה על לבושם וגינוני השחקנים של השחקנים.

עם זאת, ברגע שהסרט יצא, החיים החלו לחקות אמנות. מלבד היותו להיט ברחבי הארץ, "הסנדק" היה פנינה יקרת ערך של קולנוע על ידי מאפיונים רבים, שראו בו אישור והשראה. "חוקרים פדרליים ומקומיים בתפקידי מעקב ראו ושמעו גברים ונואבים מחקים את הגינונים והשפה של גנגסטרים המסך", כתב הכתב סלווין ראב בספרו."חמש המשפחות"."הסרט אימת את אורחות חייהם והחלטותיהם להצטרף לאספסוף ולקבל את האמונה שלו", הוסיף.

פִּרסוֹמֶת