הטקסטיל היוקרתי שהצית את הראשוןאולי נתפס כיותר מסתם חפץ חומרי בסין העתיקה. לאחר שגילו שאריות משי בבור קורבנות מתקופת הברונזה במחוז סצ'ואן, מחברי מחקר חדש מציעים כי הסיבים המפוארים שמקורם בזחלים נערכו לא פחות בשל האלגנטיות שלו כמו בשל תכונותיו העל טבעיות.
"משי היה הכוח המניע מאחורי פתיחת ה-, מיצוב החומר הזה כסחורה גלובלית שהשפיעה רבות על התקדמות הציוויליזציה האנושית", כותבים החוקרים. הם גם ממשיכים ומסבירים שרוב הדיווחים המוקדמים על תרבות הסדר הסינית - המתייחסים לגידול של- ניתן לייחס למדינת שו העתיקה, שבירתה הייתה ב-Sanxingdui משנת 1600 עד 1100 לפני הספירה.
"עם זאת, לא נמצאו משי או שאריות שלו בארכיאולוגיה הקודמת של Sanxingdui", אומרים מחברי המחקר. למרות זאת, המיקום הניב מספר ממצאים מרתקים, כולל סדרה של "בורות קורבנות" עמוסים בפריטי שנהב, ירקן, ברונזה וזהב.
החפצים מתוארכים לפני בין 3,148 ל-2,966 שנים, כולם מראים סימנים שנשרפו, מה שמצביע על כך שהם "שימשו במקור לפולחן במקדשי אבות, אך נקברו מתחת לאדמה מסיבות לא ידועות". בין הפריטים יש "חפץ דמוי רשת" המורכב מחתיכות בצורת אליפסה של ברונזה וג'ייד מצופות עקבות של בד.
בשל עדינותו,סביר מאוד שהוא ישרוד את השריפה או הקבורה לתקופה ממושכת, מה שמקשה מאוד על זיהוי עקבות עתיקים של החומר המזוקק. עם זאת, באמצעות סדרה של טכניקות זיהוי מתקדמות, מחברי המחקר הצליחו לאשר שהבד אכן היה משי.
מששים לב שהחפץ עשוי להיות מקושר לתיעוד עתיק בשם "ג'יאטו ז'יג'יה" שבו קיסר מקבל פקודות אלוהיות בנוגע לעלות לכס המלכות, מחברי המחקר מסיקים שלטקסטיל כנראה יש משמעות דתית. "ניתן לשער ששאריות המשי על פני הירקן והכלים דמויי הרשת היו הנשאים החומריים של התקשורת בין שמים וארץ", הם כותבים.
פרשנות זו נתמכת עוד יותר על ידי טקסטים עתיקים שחושפים שמשי שימש בדרך כלל ללבוש קבורה על מנת לעזור למתים להתחבר לממלכה השמימית.
בסיכום המשמעות של ממצאיהם, החוקרים מסבירים כי עבודתם מסמנת "את הגילוי הראשון של עקבות ושאריות משי באתר הארכיאולוגי Sanxingdui, מספקת עדויות ארכיאולוגיות לשימוש במשי בהקשרים פולחניים ומספקת מידע נוסף על האופן שבו אנשי שו הקדומים מלפני 3,000 שנה הביעו את דתם".
המחקר פורסם בכתב העתדוחות מדעיים.