מחקר חדש שמשתמש באורגנואידים מצא שתאי מוח בחלל נשארים בריאים, אך מתבגרים מהר יותר מכפי שהיו מתבגרים בכדור הארץ.
מחקרים רביםתיארו את ההשפעה של מיקרו-כבידה, או כוח משיכה מוגבל, על השרירים, העצמות, המערכת החיסונית והתפקוד הקוגניטיבי. אבל עד עכשיו, אף מחקר לא בדק באופן ספציפי כיצד החלל משפיע על תאי המוח.
כדי להבין טוב יותר כיצד המוח מושפע, צוות במכון המחקר סקריפס בקליפורניה, עם הקרן תאי גזע של ניו יורק, שלחו גושים זעירים של תאי גזע - שהגיעו מתאי מוח - לתחנת החלל הבינלאומית (ISS).
לאחר חודש חזרו האורגנואידים לכדור הארץ בריאים ושלמים.
"העובדה שהתאים הללו שרדו בחלל הייתה הפתעה גדולה", אומרת שותפה לכותבת ז'אן לורינג, המנהלת המייסדת שלהמרכז לרפואה רגנרטיבית בסקריפס.
עם זאת, התאים מה-ISS התבגרו מהר יותר בהשוואה לתאים זהים שנותרו על כדור הארץ.
"גילינו שבשני סוגי האורגנואידים, פרופיל ביטוי הגנים אופייני לשלב התפתחותי ישן יותר מאלה שהיו על הקרקע", אומר לורינג.
לאחר חודש הצמיחה השוו החוקרים את דפוסי ביטוי ה-RNA בתאי ה-ISS לקבוצת ביקורת של תאים שנותרו על פני כדור הארץ.
השוואה זו בביטוי RNA אפשרה לצוות לבחון כיצד סביבת החלל משפיעה על המוח ברמה התאית.
ה-RNA בתאים מה-ISS הכיל רמה גבוהה יותר של גנים הקשורים לתאים בוגרים ולא לתאים חדשים.
"במיקרו-כבידה הם התפתחו מהר יותר, אבל זה באמת חשוב לדעת שאלו לא היו נוירונים מבוגרים, אז זה לא אומר לנו שום דבר על ההזדקנות", אומר לורינג.
אחד האתגרים שעמד בפני הצוות היה שכדי שתהיה לתאים גישה לתזונה מספקת הם זקוקים לנוזל עשיר בחומרים תזונתיים מסוים שיש לשנות אותו באופן קבוע.
כדי להפחית את כמות עבודת המעבדה על ה-ISS, הצוות יצר שיטה שייצרה תאים קטנים יותר ב-cryovials, צילינדרים קטנים אטומים. לאחר מכן הועברו ה-cryovials הללו בחממה עד ל-ISS למשך חודש אחד.
החוקרים גם גילו שהתאים ב-ISS השתכפלו פחות מאלה שעל פני כדור הארץ.
"זה מניח את הבסיס לניסויים עתידיים בחלל, שבהם נוכל לכלול חלקים אחרים במוח המושפעים ממחלות ניווניות של עצבים", אומר לורינג.
בעוד העיתון, שפורסם ברפואה מתרגמת של תאי גזע, התמקד רק במשימה הראשונה הזו, הצוות שלח מאז ארבע משימות נוספות ל-ISS.
"הדבר הבא שאנו מתכננים לעשות הוא לחקור את החלק במוח המושפע ביותר ממחלת האלצהיימר", אומר לורינג.
הצוות מקווה להמשיך את המחקר על ידי התבוננות עמוקה יותר באופן שבו נוירונים מתחברים זה לזה בחלל.
"עם מחקרים מסוג זה, אתה לא יכול להסתמך על עבודה מוקדמת כדי לחזות מה תהיה התוצאה כי אין עבודה מוקדמת יותר."
"אנחנו בקומת הקרקע, כביכול; בשמים, אבל בקומת הקרקע."
