הפרדוקס המוזר של הכחשת המדע המודרני

הירשם לניוזלטר Smarter Faster

ניוזלטר שבועי המציג את הרעיונות הגדולים ביותר מהאנשים החכמים ביותר

"זה מצחיק מה שיש לאסטרופיזיקאים האלה להגיד על היקום." זה היה משפט (לא מילה במילה) שצץ בתגובות מתחת לסרטון שלהראיון האחרון שלי בן 3.5 שעות עם לקס פרידמן. פרידמן הוא פודקאסט פופולרי עם עניין רב ב"שאלות גדולות" מדעיות ופילוסופיות. הדיון שלנו חקר מגוון רחב של נושאים: היווצרות כוכבי לכת; אסטרוביולוגיה (חקר החיים ביקום); מידע והטבע היסודי של החיים; ניסיון ותודעה; ונקודות עיוורות בפילוסופיה של המדע. זה היה, כמו שאומרים הקנדים, "כיף גדול".

עם זאת, למרות שיפוטי הטוב יותר, הסתכלתי מדי פעם בתגובת המדיה החברתית לדיון שלנו. רוב האנשים פרסמו שאלות עם טייקים מעניינים באמת. אבל יחד עם כמה תגובות חיוביות, היה, כמו תמיד, זרם של הכחשה מדעית שהתגלמה בציטוט שבראש היצירה הזו. אחרי שנים של עשיית "מדע", אני לא זר להכחשה על כל צורותיה. קיבלתי את חלקי באיומים על סמך הכתיבה שאני כותב על מדעי האקלים. העבודה שלי על חתימות טכנו (למשל זיהוי תרבויות טכנולוגיות על כוכבי לכת חיצוניים) זיכתה אותי גם בזעם של יותר מכמה מאמינים אמיתיים של עב"מים. אבל סוג ההכחשה שגלומה בציטוט הזה הוא משהו אחר. כדאי לחקור לרגע כי הוא חושף פרט חשוב של הרגע הרווי-מדע/מכחיש-מדע שאנו חיים בו.

הפרדוקס של הכחשת המדע המודרני

האדם שכתב את ההערה "המצחיקה" לא הכחיש שהמדע אפשרי. הוא או היא לא אמרו שיש מתיחה מתמשכת שמטרתה להטעות את הציבור. והם גם לא טענו לכיסוי של נתונים קיימים, כפי שיכול לקרות עם חובבי עב"מים. במקום זאת, הם טענו כי בעוד מדע מתאר את היקוםהואאפשרי, המדענים שעושים את המדע הזה טעו בכל זה. עבור כותב התגובה ההיא (ואחרים שמצאתי כמוהם), האסטרופיזיקאים הם אידיוטים. כשהלכתי אחרי חורי הארנב שלהם, ראיתי מדענים שהוצגו כטיפשים צרי אופקים, בעלי חשיבה קבוצתית, שמרניים מדי או מודאגים ממעמדם שלהם מכדי לשקול רעיונות חלופיים (כלומר אלה שאנשים אלה דוגלים בהם).

אני מבוגר מספיק כדי לזכור את העידן שלפני המדיה החברתית כשהיה שם לאנשים כמו זה: "קרנקים". באותם ימים, כל מדען קיבל מדי פעם מכתב ממישהו שטוען שהוא פתר את הכבידה הקוונטית או הוכיח ש"יקום הפלזמה" יכול להסביר את כל מה שהמפץ הגדול לא יכול היה. לרוב המכתבים האלה היו ידידותיים. לפעמים הם לא היו.

עם זאת, בתחום המדיה החברתית, מה שהיה פעם כנפות בודדות הפך לחשבונות עם 100,000 עוקבים זועמים. אמנם אני יכול להיעלב מהאופן שבו האנשים האלה מציגים חוקרים בתחום שלי (ואני בטוח שאהיה כלול בביקורת שלהם), אבל מה שמעניין אותי בזרם ההכחשה המדעי הזה הוא הסתירה המוזרה שנמצאת ממש בלב המיזם.

הטענה שזה "מצחיק מה שיש לאסטרופיזיקאים האלה להגיד על היקום" מערערת בו זמנית את מה שהוא רוצה לטעון. מכחישים אלה מודים שישנם אסטרופיזיקאים שמקדישים עשרות שנים לאימון במתמטיקה, מחשוב וטכנולוגיה. ועם האימון הזה, האסטרופיזיקאים האלה ממשיכים בבירור לבנות טלסקופים חזקים להפליא שאוספים נתונים מרחבי הגלקסיה או היקום. האימון הזה הוא גם מה שנותן לאסטרופיזיקאים את היכולת להפוך נתונים גולמיים מהמכשירים לתמונות קוסמיות מדויקות או מפות או ספקטרים ​​או כל דבר אחר. הנקודה החשובה היא שלאף אחד אין בעיה להודות שהתהליך הזה הוא איך שאנחנו רואים את היקום שאנחנו רוצים לפתח עבורו תיאוריות.

בדיוק בנקודה זו מתגלה הסתירה המדהימה. איכשהו, למרות שלאסטרופיזיקאים האלה יש את הכישורים לספק את כל הנתונים האלה, אי אפשר לסמוך עליהם שימציא תיאוריות שימושיות כדי להסביר את הנתונים האלה. את המשימה הזו, לפי סוגים של מכחישים, עדיף להשאיר לאיזה בחור אקראי במרתף של אמא שלו. ואם הבחור הזה צבר איכשהו כמה מאות אלפי עוקבים, אז זו עוד הוכחה שהוא זה שצריך להקשיב לו. הלוך ושוב שאני מוצא בין תיאורים של אנשים הנוקטים בעמדה כזו הוא מרתק כי הם משתמשים בפירות המדע כדי להכחיש את המדע. הם משתמשים בתמונות שצולמו על ידי מרס רוברס או בנתונים מטלסקופ החלל ג'יימס ווב כדי לטעון שהדיווחים המדעיים הקיימים כולם שגויים בטיפשות. אבל הם עושים זאת מבלי להכיר במדע (ולמדענים) שנדרשו כדי להשיג להם תוכן (כלומר הנתונים) שההכחשה שלהם מבוססת עליהם.

אתה יכול להגיד שכל זה לא חשוב:כַּמוּבָןיש משוגעים באינטרנט ואנחנו לא צריכים לשים לב אליהם. יש אמת בעמדה הזו. אבל אם תסתכל לעומק, אני חושב שתמצא פרדוקס חשוב שמתגלה כבר למעלה מעשור לערך. מעולם לא הייתה החברה האנושית תלויה כל כך בפירות המדע והשתלבה בהם. מיליארדי אנשים היו מתים בלעדיו. ובכל זאת, איכשהו, האמון במדע כמוסד יורד. סוג ההכחשה שעליו אני מדבר כאן הוא ביטוי אחד לכך. התקרית המתוקשרת עם השחקן טרנס הווארד עושהטענות פרועות על מתמטיקה ומדעיםבפודקאסט של ג'ו רוגן היא דוגמה נוספת. עבור חלק גדול מדי מהאוכלוסייה, המדע שהם מוקפים בו - המדע שדורש שנים של הכשרה כדי להבין; המדע שחייהם תלויים בו - יכול להיות חשוד. מַדוּעַ? ובכן...רק בגלל.

המדע בהחלט דורש ספקנות כדי להתקדם. אבל יש ספקנותאוֹדוֹתכל תוצאה מדעית מסוימת, תחילה עליך להבין כיצד הספקנות פועלתבמַדָע. זה אומר שיש לך ידע מעמיק במדע שאליו אתה מכוון את הספקנות שלך. זה לא מה שקורה עכשיו בעידן ההכחשה של מדעי המדיה החברתית, יחד עם תעמולה חישובית ושאר מערכות הפצת מידע (או מידע מוטעה) "בקנה מידה".

וזה הפרדוקס האמיתי בלב ההכחשה המדעית. הכלים שפותח על ידי המדע הם שמאפשרים זאת.

הירשם לניוזלטר Smarter Faster

ניוזלטר שבועי המציג את הרעיונות הגדולים ביותר מהאנשים החכמים ביותר