למדע ניתן מעמד מיוחס בחברה. מקובל לחשוב שהוא הפוסק האולטימטיבי של מה שמהווה אמונות אמיתיות ושקריות. אלה שמחזיקים בעמדה כזו טוענים שפתרון בעיות בעולם האמיתי וההתקדמות הטכנולוגית הם הוכחה לכך שהמדע עובד. אבל יש התנגדויות. כן, המדע יכול להאריך את חיינו עם הרפואה המודרנית, אבל הוא יכול גם לסיים אותם בטרם עת עם פצצות גרעיניות. מדע וטכנולוגיה יכולים להפוך אותנו לעשירים יותר, אבל הם לא יכולים לתקן אי-שוויון. בעידן זה של חוסר אמון נרחב בסמכות, ייתכן שנצטרך קודם כל לענות על שאלה בסיסית מאוד: האם עלינו לסמוך על המדע?
מדע טוב מתגבר לפעמים על ידי הכמיהה ל"שפריץ גדול".
ריצ'רד דוקינס היה הפרופסור הראשון של צ'רלס סימוני להבנת הציבור של המדע באוניברסיטת אוקספורד. בנוסף ליותר מ-60 מאמרים מדעיים, הוא פרסם שמונה עשר ספרים, כולל […]
ריצ'רד דוקינס:יש סוג של מסע לחישה - יותר מקמפיין לחישה, לפעמים מסע צעקות - נגד הערך של אמת אובייקטיבית. […] האמונה של המדע באמת אובייקטיבית עובדת. טכנולוגיה הנדסית המבוססת על מדע האמת האובייקטיבית משיגה תוצאות: היא מצליחה לבנות מטוסים שיורדים מהקרקע, היא מצליחה לשלוח אנשים לירח ולחקור את מאדים עם רובוטים, ולהנחית כלי רכב רובוטיים על שביטים. המדע עובד. המדע מייצר אנטיביוטיקה, הוא מייצר חיסונים שעובדים. אז כל מי שבוחר לומר, "הו, אין דבר כזה אמת אובייקטיבית, הכל סובייקטיבי, הכל בנוי חברתית."לספר את זה לרופא, ספר את זה למדען חלל.
קתרין מאהר היא המנהלת של קרן ויקימדיה, תפקיד שהיא ממלאת מאז יוני 2016. בעבר היא הייתה קצינת תקשורת ראשית. בנוסף לרקע ב[…]
"אם ויקיפדיה הייתה קיימת לפני כמה מאות שנים..."
"...כנראה היה לנו מאמר שאומר שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ, כי זה מה שהבנו כנכון. אז אנחנו לא באמת בעניין של אמת או עובדות, אנחנו בעניין של מה שידוע, ומה שנקבע באמצעות קונצנזוס - קונצנזוס מדעי או אחר. ואני חושב שזה בעצם מספק קצת בהירות כיצד להבין באיזה מידע אתה מסתכל."
ניל דה-גראס טייסון נולד וגדל בעיר ניו יורק, שם התחנך בבתי הספר הציבוריים לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון למדעים בברונקס.[...]
"המדע אינו ילקוט של ידע. זו דרך לחקור את הטבע ודרך לשאול אנשים אחרים שמשמיעים טענות על הטבע".
"מכאן באה ההעצמה. זה חיסון נגד שרלטנים. כך תדע את ההבדל בהמשך."
אנחנו לא צריכים להפסיק לחקור או לתהות על הנופים הרחוקים של המציאות, אנחנו רק צריכים לעשות את זה עם קצת היגיון מיושן וטוב.
פיליפ קיצ'ר הוא פרופסור ג'ון דיואי לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה. בעבר הוא לימד באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, ולפני כן באוניברסיטת מינסוטה.[...]
"מהי פילוסופיה ולמה אנחנו צריכים אותה?"
"פילוסופים עוסקים בניסיון להתאים את כל זה יחד כדי שתהיה לנו תמונה של היכן אנשים עומדים ברגע מסוים בזמן וכיצד החיים הם בעייתיים כדי שנוכל להיות בעמדה לאבחן דרכים שבהן אנו עשויים קדימה."
מאבק ישן בין פילוסופיה למדע התלקח שוב. למרבה המזל יש לנו את רבקה ניוברגר גולדשטיין שתעזור לנו לברר מה קורה.
ההמצאות הטכנולוגיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה מדורגות.
אריק שלוסר:יש סוג טבעי של אינסטינקט פשוט להיכנס למיטה, למשוך את הסדינים מעל הראש, ולא להתמודד עם זה או לחפור בונקר, ואתה יודע, להתקין אינטרנט מהיר ולהגן על עצמך מפני זה. אבל יש כל מיני דרכים שאנשים רגילים יכולים לעסוק בנושא הזה, להיות פעילים בנושא הזה ולעשות שינוי.שתי הסכנות הגדולות ביותרשעומדות בפנינו במדינה הזו, סכנות קיומיות, הן שינויי אקלים ונשק גרעיני. והעניין בשינויי האקלים הוא, אתה יודע, אולי אפשר להפוך אותם. אולי ניתן לצמצם את הנזקים, אתה יודע.אבל הפיצוץ של נשק גרעיני הולך להיות מיידי וזה הולך להיותבלתי הפיך.אז זה משהו שאני חושב שאנחנו באמת צריכים להתמקד בו כמו גם בשינויי האקלים.
אריק שלוסר הוא סופר אמריקאי הידוע בעיתונות החוקרת שלו. ספריו כוללים את "אומת המזון המהיר", "שיגעון ריפר", "לעוס את זה" ו"פיקוד ובקרה".
ד"ר מיצ'יו קאקו הוא המייסד השותף של תורת שדות המיתרים, והוא אחד המדענים המוכרים ביותר בעולם כיום. הוא כתב 4 ניו יורק טיימס […]
אולי זו הסיבה שאנחנו לא רואים חייזרים בחלל החיצון. אולי הם מעולם לא הצליחו.
אולי יום אחד כשיהיו לנו ספינות חללים ונבקר בהן, נראה אטמוספרות מוקרנות כי הייתה להן מלחמה גרעינית, אטמוספרות חמות מכדי לקיים חיים כי היה להן אפקט חממה בורח. אולי כשנצא לחלל החיצון נראה את הגופות של תרבויות מסוג 1 שמעולם לא הצליחו. מי יודע?
מיצ'יו קאקו
פרופסור לפיזיקה תיאורטית
