ג'ון אודוהרטי מ-Caltech נמצא במסע להבין כיצד המוח האנושי מקבל החלטות: כיצד הם אוספים ראיות לגבי הסביבה שלהם וההשפעות שלהם על הסביבות הללו ואז מיישמים את המידע הזה בקבלת ההחלטות שלהם. חוקרים במעבדתו בוחנים נושאים כדי למצוא כיצד מוח לומד ממשוב חיובי ושלילי, ומדוע מוחות מסוימים לומדים בקלות וביעילות יותר מאחרים. "זהו סוג פשוט מאוד של למידה, שנשמר ברוב מיני בעלי החיים", אומר אודוהרטי, פרופסור פלטשר ג'ונס למדעי המוח של Decision וחבר סגל מסונף ב-Tianqiao ו-Chrissy Chen Institute for Neuroscience.
"אנחנו חושבים שאנשים לומדים דרך דבר שנקרא שגיאת חיזוי: ההבדל בין מה שאתה מצפה לקבל לבין מה שאתה מקבל בפועל", מסביר או'דוהרטי. "אם יש סתירה גדולה בין השניים, תהיה לך שגיאת חיזוי גדולה, מה שאומר שאתה צריך לעדכן את הלמידה שלך כדי שבפעם הבאה תוכל ליצור תחזיות טובות ומדויקות יותר."
במחקר אחרון שתואר ב-כתב עת למדעי המוח,המעבדה של או'דוהרטיגייס מדגם של 40 מהמרים כולל 20 מהמרים "בעייתיים", שתשובותיהם לשאלונים מצביעות על תסמינים הקשורים להפרעת הימורים, ו-20 מהמרים "בידוריים", שתשובותיהם לא.
אנשים שכבר היו או היו בטיפול בהפרעת הימורים הוצאו מאוכלוסיית המחקר כדי להבטיח שהמחקר לא יקלוט תהליכי למידה שהשתנו עקב טיפול זה. המחקר גם לא כלל אנשים שמעולם לא הימרו, כדי להתגרות בהבדלים בקבלת החלטות בין מהמרים בעייתיים ובין מהמרים פנאי מבלי להציג משתנים אחרים כמו הנטייה להמר בעצמו.
כל אחת משתי הקבוצות ביצעה משימת קבלת החלטות פשוטה כשהיא בסורק תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI). בתנאי אחד, ניתנה למשתתפים הזדמנות במהלך ניסויים מרובים לפתח אסטרטגיות שאפשרו להם להגדיל את כמות התגמול הדולרי שקיבלו. בתנאי אחר, המשתתפים הוטלו ללמוד מאובדן כדי להתאים את התנהגותם כדי להבטיח הפסדים קטנים יותר מאשר גדולים יותר. משתתפים מצליחים מעדכנים את שגיאות החיזוי שלהם במהירות על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
"יש חלקים במוח שלומדים בצורה איטית יותר. זה אומר שיש פחות עדכון לאחר שגיאות חיזוי ושהלמידה מתרחשת בהדרגה לאורך זמן", אומר או'דוהרטי. מחבר שותף Kiyohito Iigaya, עוזר פרופסור לנוירוביולוגיה באוניברסיטת קולומביה ובעבר פוסט-דוקטורט במעבדתו של אודוהרטי, מסביר, "למידה איטית היא טובה כשהדברים הולכים לאט כי זה נותן לנו תחזיות מדויקות של מה שהולך לקרות. אבל למידה איטית היא גרועה כאשר דברים משתנים פתאום" - כפי שנראה, המקרה עם הימורים.
עם זאת, Iigaya מזהיר, "למידה מהירה היא לא תמיד מה שצריך. כשהדברים יציבים יחסית, למידה מהירה יוצרת יותר מדי רעש, ולכן האיזון בין למידה מהירה ואיטית חשוב מאוד".
"אנו משערים שבתנאים רגילים, למידה מהירה ואיטית מתרחשת במקביל, והשילוב של אלה, האיזון בין השניים, הוא מה שמייצר את ההתנהגות הכוללת של האדם", אומר או'דוהרטי. "אנחנו בוחנים את הדפוסים האלה כדי לראות אם אנחנו יכולים לאפיין שונות בין אנשים שעשויה להיות קשורה לרגישות שלהם להפרעות פסיכיאטריות שונות."
במובנים רבים, ההתנהגות של מהמרים בעייתיים ומהמרים פנאי הייתה דומה, ולפי סריקות ה-fMRI, שני סוגי הנבדקים השתמשו באותם אזורים במוחם. עם זאת, באופן משמעותי, מהמרים בעייתיים הסתמכו יותר על תהליכי למידה איטיים בקבלת ההחלטות שלהם במהלך מצב למידה מהפסדים מאשר מהמרים פנאי. מכיוון שהם לא עדכנו את קבלת ההחלטות שלהם במהירות מספקת כשהם רודפים אחר אסטרטגיית הפסד, מהמרים בעייתיים הצליחו פחות למנוע הפסדים עתידיים שניתן להימנע מהם.
במהמרים בעייתיים, פעילות המוח במהלך מצבי אובדן גדלה באזור המכונה קליפת המוח הקדמית, אשר נמצאה קשורה לאינטגרציה של מידע באיטיות לאורך זמן, ובאזור מוחי הנקרא קליפת המוח האינסולית, אשר עקבה אחר שגיאות חיזוי. ללמידה איטית במהלך אובדן ואשר הוכח כממלא תפקיד פוטנציאלי גדול בהפרעות שימוש בחומרים באופן כללי.
"ההפעלה של אזורי מוח אלה אצל מהמרים בעייתיים לא תהיה כל הסיפור על מה שקורה עם הימורים בעייתיים, כי כל הפרעה כזו עשויה להיות מורכבת מאוד", אומר או'דוהרטי. "כנראה יש גם הבדלים בין מהמרים בעייתיים בודדים. זה משהו שמחקר עתידי עם מספר גדול יותר של משתתפים יצטרך לפענח".
או'דוהרטי מקווה לשכפל את עיצוב המחקר הנוכחי עם הפרעות מוח אחרות כמו דיכאון או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. "התמונה הגדולה של פסיכיאטריה חישובית היא להתחיל להבין חוסר תפקוד במונחים של מנגנונים חישוביים מדויקים שאנו יכולים לראות פועלים במוח. אולי אז נוכל למפות את המנגנונים הספציפיים האלה למעגלים עצביים מסוימים שיכולים להיות מווסתים באמצעות שיטות גירוי מוחי או התערבויות תרופתיות."
נכתב על ידי סינתיה אלר
מָקוֹר:קלטק
