נראה כי קבורה בת 2,800 שנה בסיביר המכילה שרידים של אדם מובחר, שנקבר עם לפחות אדם אחד שהוקרב ועשרות סוסים שהוקרבו, שייכת לתרבות הקשורה קשר הדוק לחידתי, מגלה מחקר חדש.
הקורגן, או תל הקבורה הגדול, נחשף בטובה, רפובליקה בדרום סיביר. זה מתוארך למעבר בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל, והוא אחד המוקדמים הידועים מסוגו המציגים שיטות קבורה סקיתיות, לפי המחקר שפורסם באינטרנט ב-8 באוקטובר ומאוחר יותר בגיליון דצמבר של כתב העת.יָמֵי קֶדֶם.
חפירה של הקורגן חשפה ציוד רכיבה על סוסים וחפצים מעוטרים בבעלי חיים, מה שמעיד על כך שתרבות האדם המובחר דומה לזו של הסקיתים, שחיו מאוחר יותר אלפי קילומטרים מערבה, כתבו החוקרים במחקר. בחלק משלדי הסוסים עדיין היו חתיכות פליז תקועים בין שיניהם; גם שרידי אישה נמצאו, הם ציינו.
"הקבר Tunnug 1 הוא קבורה עילית מהמעלה הגבוהה ביותר", מחבר מחקרג'ינו קספרי, ארכיאולוג במכון מקס פלנק לגיאונתרופולוגיה, אמר ל- Live Science בדוא"ל. "העיתון שלנו מזכיר 18 סוסים; עם זאת, בינתיים חשפנו עוד עשרות".
קָשׁוּר:
חופרים עצמות בסיביר
כדי לחשוף עדויות לתחילתם של הסקיתים, ארכיאולוגים החלו לחפור את הקורגן דמוי הסקית המזרחי ביותר שנמצא אי פעם, שנמצא בעמק המכיל אלפי תל קבורה אחרים, המכונה "הסיבירי".."
בְּאֶמצָעוּת, הצוות תיארך את התל לסוף המאה התשיעית לפני הספירה, מה שהופך אותו לאחד מתלי הקבורה העתיקים ביותר הידועים שמראה עדויות לשיטות קבורה סקיתיות. אז הקבורה יכולה לסמן את תחילתה של מסורת שנמשכה מאות שנים.
למרות שלסקיתים הייתה תרבות תוססת שכללה גידול סוסים, אמנות הכוללת חיות והקרבה פולחנית, הם לא הותירו אחריהם תיעוד כתוב שלהם. במקום זאת, מורשתם הוגדרה בעיקר על ידי אנשים שנתקלו בהם, כמו ההיסטוריון היווני(בסביבות 484 עד 420 לפנה"ס), שכתבו על טקסי הקבורה המשוכללים שלהם עבור ה"מלוכה חרמשית"במאה החמישית לפני הספירה
לפי הרודוטוס, הסקיתים היו מקריבים עשרות סוסים ומשרתים כדי לכבד את מותו של מלך סקיתי. לאחר שנהרגו, הסוסים היו מוצקים ומפוחלצים, ואז גם בני האדם וגם הסוסים שהוקרבו היו משעינים בעץ כדי להיראות כאילו הם מסתובבים בתל הקבורה כמעין "פרשות ספקטרליות".
"סביר להניח שהשרידים האנושיים שייכים כולם לאנשים שהוקרבו", הסביר קספרי, שכן "היחידים המובחרים המכובדים בטקס הזה קבורים בתוך התל ולא על פני השטח".
בתרבות הסקיתית, הקורבנות שהוקרבו כנראה שימשו כשומרים או משרתים של האדם המובחר בחיים שלאחר המוות, לפי הרודוטוס. עם זאת, מכיוון שהעצמות היו מקוטעות, החוקרים לא יכלו לזהות שום טראומה שיכולה לחשוף כיצד הקורבנות מתו.
על פי הניתוח של החוקרים של שלדי הסוסים, הסקיתים לא בהכרח בחרו את הסוסים המשובחים ביותר להקרבה.
"רוב הסוסים היו בין גיל תשע ל-15", אמר קספרי, וייתכן ששלושה היו אפילו מבוגרים מ-20. "זה אומר שרוב הסוסים היו בוגרים וסביר להניח שהם לא הקריבו את הסוסים הטובים ביותר של העדרים".
לרוע המזל, כתבו החוקרים במחקרם, כיצד בדיוק "הרוכבים הספקטרליים" היו מסודרים סביב הקורגן אינו ברור מכיוון שהעץ והעצמות התכלו לפני זמן רב, ככל הנראה בגלל שהמחזה היה פתוח לאוויר כאשר הוא בוצע לפני שלוש אלפי שנים. אבל מכיוון שהחוקרים ממשיכים בעבודתם ב-Tunnug 1, ייתכן שעדיין נמצאו רמזים נוספים לטקס העתיק הזה.
הערת העורך: הסיפור הזה פורסם במקור ב-7 באוקטובר ועודכן ב-19 בדצמבר, כאשר המחקר פורסם בגיליון דצמבר של Antiquity. הסיפור המעודכן כולל תמונות חדשות, ציטוטים ומידע על השלדים ומשמעותם הטקסית.
