הקמת א(DPI) בארצות הברית יכול לשמש עמוד השדרה לפתרון מודרני בקנה מידה חברתי הכולל אימות זיהוי שונה, תשלומים דיגיטליים ומערכות חילופי נתונים, אך ישנם סיכונים בכך שיש לטפל בהם קודם כל לפני ש-DPI יהיה להיות אפשרי ומקובל.
הקמת DPI תהיה תלויה בהבטחה שהסיכונים יטופלו, החל מהפרות פרטיות והפרות של זכויות אדם ועד לשיבושים כלכליים ופרקטיקות לא שקופות. שוק נתונים רחב ובלתי מוסדר, ירידה באמון הציבור, קיטוב פוליטי חריף ומסגרות משפטיות מיושנות, אם לא יטופלו, יעצימו את הסיכונים הללו.
למרות שהאתגרים האלה מרתיעים, הם לא בלתי עבירים, לפי אדִוּוּחַמאמריקה החדשה. עם ראיית הנולד והפעולה האסטרטגית, נאמר בדו"ח, ניתן לנהל ביעילות את הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים של DPI, תוך הבטחה שהיא משרתת את האינטרסים הציבוריים מבלי לפגוע בזכויות הפרט, נכתב בדו"ח.
הדיבורים על יצירת DPI לאומי בארה"ב מגיעים כאשר ארה"ב זוכה לביקורת גוברת על הגנת הפרטיות הבלתי מספקת שלה. בניגוד לאזורים כמו האיחוד האירופי, שבהם חוקי הגנת מידע חזקים כמו תקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) שולטים במערכות אקולוגיות דיגיטליות, לארה"ב אין מסגרת לאומית מקיפה דומה. חששות פרטיות נובעים מסחר בלתי מוגבל בנתוני משתמשים, הסיכון של מעקב, ואפליה אפשרית המתאפשרת על ידי אלגוריתמים לא מסומנים ונהלי איסוף נתונים. ה-GDPR מסדיר כיצד ניתן לאסוף, לעבד ולאחסן נתונים אישיים של אנשים בתוך האיחוד האירופי.
"מומחים מציינים את הגנת הפרטיות הבלתי מספקת כסוגיית הדאגה הגדולה ביותר בארצות הברית", נכתב בדו"ח ניו אמריקה, והוסיף כי "בצד החיובי, [מומחים] מציינים שאנו כחברה יודעים יותר על אילו תרופות יכולות להיות אפקטיביות למנוע מעקב ואפליה ולספק מנגנונים לתיקון. טיפול בנזק פוטנציאלי כרוך בעידוד ושילוב של דיאלוג פתוח ואמצעי הגנה מגיבים בכל שלבי הפיתוח של DPI כדי למנוע שימוש לרעה ולהבטיח ש-DPI משרת את האינטרס הציבורי מבלי לפגוע בזכויות הפרט".
הדו"ח של ניו אמריקה אומר כי מומחים מציעים שהצעד המשפיע ביותר לקראת הפחתת החששות הללו הוא הכנסת חקיקת פרטיות פדרלית שתקבע זכויות מידע ברורות ליחידים, כולל שליטה על האופן שבו המידע שלהם נאסף, משותף ושימוש בהם. יתרה מכך, חקיקה זו יכולה לחייב ביקורת עצמאית של מערכות DPI, הבטחת אחריות ושקיפות בטיפול בנתונים.
"הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא להעביר חקיקת פרטיות משמעותית", אמר איתן צוקרמן, פרופסור ומנהל יוזמת התשתית הציבורית הדיגיטלית באוניברסיטת מסצ'וסטס-אמהרסט. צוקרמן הסביר כי "יש שוק עצום ולא מפוקח לנתוני משתמשים בארה"ב, ואנחנו יכולים ללכת אחרי ההובלה האירופית בהכנסת חקיקת פרטיות משמעותית. זה לא רק יועיל לאזורי המידע הציבורי אלא גם יספק אמצעי הגנה טובים יותר לתחומים כמו זיהוי דיגיטלי ותשלום."
עם זאת, הדגש חייב להרחיב מעבר לאמצעי הגנה טכניים לטיפול בתפיסות הציבור ומידע מוטעה לגבי סיכוני פרטיות. האמון ב-DPI תלוי לא רק בהגנה על הפרטיות, אלא גם בשכנוע הציבור במחויבותם של הממשלה והמגזר הפרטי להגנות אלו.
"השגת אמון של אנשים במערכות אלה תהיה מאתגרת ביותר בסביבה הנוכחית, וללא אמון זה, סביר להניח שכל המאמץ ייכשל", אמר ג'וזף לורנצו הול, טכנולוג מכובד של אינטרנט חזק בחברת האינטרנט.
הול זוכה להדהוד על ידי מנהל המרכז לחדשנות נתונים דניאל קסטרו, שאמר כי "טיפול בדאגות הפרטיות ידרוש יותר מסתם עיצוב טכני טוב כדי למזער את סיכוני הפרטיות בפועל. תהיה צורך בעבודה נוספת כדי לטפל בסיכוני הפרטיות הנתפסים, גם כאשר טענות כאלה מבוססות על שקר טהור ומידע מוטעה. לדוגמה, חקיקה שקובעת דרישות ספציפיות לזכויות נתונים של יחידים ב-DPI יכולה למתן חלק מהחששות הללו, כמו גם מחויבות כללית לפרטיות לכל ה-DPI במימון ממשלתי, שיכולה לכלול ביקורות והערכות שוטפות של צד שלישי בלתי תלוי".
בניית גופי פיקוח עצמאיים המוקדשים לרגולציה טכנולוגית היא אסטרטגיה חיונית נוספת. גופים אלה יערכו הערכות השפעה קפדניות כדי להעריך את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והאתיות הפוטנציאליות של פרויקטי DPI. על ידי ניתוח סיכונים לפני יישום, הערכות אלו יכולות למנוע נזק, ולהציע גישה פרואקטיבית לממשל. מומחים גם דוגלים בניטור מתמשך כדי להבטיח שמערכות DPI יתאימו לערכים חברתיים מתפתחים ולתקנים טכנולוגיים.
גופי פיקוח יסייעו להבטיח אחריות על ידי דרישת שקיפות בתהליכי קבלת החלטות ומתן גישה לציבור למידע על מערכות DPI. פתיחות זו יכולה לשמש כאיזון נגד האטימות הקשורה לרוב ביוזמות דיגיטליות בקנה מידה גדול, לטפח אמון ולהפחית את הספקנות.
דאגה מתמשכת אחת היא שמערכות DPI לעתים קרובות מחריפות את אי השוויון הקיים, ומשאירות קהילות שוליות מאחור. התמודדות עם זה דורשת גישה כוללת, ממוקדת אזרח לתכנון ויישום. DPI חייב לתת מענה לצרכים המגוונים של כל האוכלוסיות, כולל אלה עם אוריינות דיגיטלית מוגבלת, אנשים עם מוגבלויות וקהילות ללא גישה לאינטרנט אמינה.
יולנדה מרטינז, מנהלת פרקטיקה לפיתוח דיגיטלי באמריקה הלטינית והקריביים בבנק העולמי, אמרה כי על ידי "ביסוס גישת עיצוב שירותים ממוקדת אזרחית מקיפה המבטיחה שקיפות ואחריות בטיפול בנתונים, השקעה באמצעי אבטחת סייבר מתקדמים, מתן שליטה ליחידים. על הנתונים האישיים שלהם, ניהול קמפיינים לחינוך ציבורי ויצירת גופי פיקוח עצמאיים... יבנו את אמון הציבור ויקדם קבלה ואימוץ רחב יותר של DPI על ידי שמירה על נתונים אישיים וטיפול בשימוש לרעה ואיומי אבטחה פוטנציאליים."
השקעה בפתרונות שמתעדפים את ההכללה, כגון ממשקים פשוטים, תמיכה רב-לשונית ומודלים היברידיים המשלבים שירותים דיגיטליים ושירותים לא מקוונים, היא חיונית. לדוגמה, הפעלת העיקרון של "דיגיטלית תחילה, לא דיגיטלית בלבד" תבטיח ששירותים קריטיים יישארו נגישים למי שעלול להיאבק בפלטפורמות דיגיטליות. התייעצות ציבורית עם קבוצות מושפעות צריכה ליידע כל שלב בפיתוח DPI, ולחזק את האופי האופציונלי של השתתפות במערכות אלו.
למרות המאמצים הטובים ביותר, מערכות דיגיטליות אינן חסינות מפני כישלון או שימוש לרעה. כאשר מתרחש נזק, מנגנונים חזקים לתיקון הם הכרחיים. למרבה הצער, הנוף הדיגיטלי הנוכחי בארה"ב מספק דרכים מוגבלות ליחידים לחפש צדק עבור עוולות דיגיטליות. חיזוק היכולת של אכיפת החוק להגיב לפשעים דיגיטליים חייב להיות בראש סדר העדיפויות ותצטרך לכלול הכשרה של מחלקות המשטרה המקומיות באבטחת סייבר וזיהוי פלילי דיגיטלי והטמעת קצינים דיגיטליים בקהילות כדי לטפל בתלונות ספציפיות.
אקאש קפור, עמית בכיר ב-New America ו-The GovLab, וחוקר מחקר אורח באוניברסיטת פרינסטון, אמר שיש "תגובות טובות יותר של אכיפת החוק לפשעים דיגיטליים, מכל הסוגים... זה חשוב ומקבל פחות תשומת לב ממה שצריך. באמת יש מעט מאוד פיצויים לנזק דיגיטלי כרגע מלבד הודעות מעורפלות "להודיע ל-FBI". נחוצה מאוד אסטרטגיה מבוססת מקומית המסייעת בחינוך, צוות והכשרת מחלקות המשטרה. אנלוגיה אחת לגישה זו היא ההודעה האחרונה של ארה"ב כי כל השגרירויות וחלק מהקונסוליות יאוישו בקצינים דיגיטליים; זה צריך להיות נכון גם למחלקות המשטרה".
מנגנוני הסעד צריכים לכלול גם תהליכים מינהליים ומשפטיים, ולהבטיח שליחידים יש פיצוי אם זכויותיהם מופרות. טיפול בחששות כאלה בשלב התכנון של מערכות DPI יכול למנוע נזק ולבנות אמון בהוגנות ובאמינות שלהן.
הדומיננטיות של כמה שחקנים מהמגזר הפרטי בתחום הטכנולוגיה מציבה אתגרים ליישום DPI. כוח שוק מרוכז יכול להוביל לפרקטיקות מונופוליסטיות, לחנוק חדשנות ולהפחית את סבירות הפתרונות. הבטחה שמערכות DPI פועלות הדדיות ובנויות על סטנדרטים פתוחים יכולה לסייע בהפחתת הסיכונים הללו ולתת דרך ארוכה לקראת טיפוח סביבה תחרותית המעודדת תרומות מגוונות.
שותפויות ציבוריות-פרטיות צריכות לתת עדיפות לשיתוף פעולה על פני תחרות, עם קווים מנחים ברורים לשיתוף נתונים ושימוש אתי בטכנולוגיה. עידוד טכניקות לשמירה על הפרטיות, כגון פרטיות דיפרנציאלית והצפנה מתקדמת, יכול להפחית את ההסתמכות על נתונים גולמיים, להגביל את פוטנציאל הניצול על ידי אינטרסים מסחריים.
אחד הכלים היעילים ביותר להפחתת סיכונים הוא ציבור מודע ומעורב. קמפיינים חינוך יכולים להעלות את המודעות לגבי בטיחות הנתונים, הנזקים הפוטנציאליים של DPI ואסטרטגיות להפחתת סיכונים אישיים. יוזמות אלו צריכות לכוון לא רק לציבור, אלא גם לקובעי מדיניות, למחנכים ולבעלי עניין אחרים המשפיעים על היחס החברתי לטכנולוגיה.
קידום אוריינות טכנולוגית מבטיח שאנשים יכולים לנווט בביטחון במערכות דיגיטליות, ומצמצם את הפגיעות שלהם לניצול. על ידי ביטול המסתורין של DPI והתייחסות לתפיסות שגויות, קמפיינים לחינוך יכולים לשפר את אמון הציבור וקבלה של מערכות אלו.
לממשלת ארה"ב, כאחת הרוכשות הגדולות ביותר של פתרונות טכנולוגיים, יש הזדמנות ייחודית להוות דוגמה. על ידי מודלים של שיטות טכנולוגיה אחראיות ואתיות, היא יכולה לקבוע סטנדרט למגזר הפרטי. יוזמות כמו הצו הביצועי של הנשיא ג'ו ביידן בנושאפיתוח ושימוש בטוח, מאובטח ואמין בבינה מלאכותיתלהדגים את הפוטנציאל לקביעת מדיניות כוללת המבוססת על האינטרס הציבורי.
השקעה במרחב "הטכנולוגיה לטובה" יכולה גם למשוך כישרונות מובילים לשירות המדינה, ולשפר את יכולתה של הממשלה לתכנן, לפרוס ולתחזק מערכות DPI. התאמה מחדש של נוהלי ציות מכבידים ברכש ציבורי יכול גם לשפר את היעילות והשקיפות, ולהקל על פתרונות חדשניים לשגשג.
הבטחת מימון בר קיימא לפרויקטי DPI תהיה קריטית להצלחתם בטווח הארוך. מומחים מציעים שמודלים של מימון ציבורי, כמו הקמת DPI כחלק מתאגיד ללא מטרות רווח, יכולים לספק בסיס פיננסי יציב. גישה זו תבודד את מערכות DPI מלחצים מסחריים, ותעדוף את ההטבות הציבוריות על פני מניעי הרווח.
שיתוף פעולה עם ארגונים ללא מטרות רווח ומוסדות אקדמיים יכול גם לתמוך במחקר ופיתוח בתחומים כמו אימות מזהה דיגיטלי, טכניקות לשמירה על הפרטיות וחילופי נתונים מאובטחים. שותפויות אלו יכולות להניע חדשנות תוך שמירה על התמקדות בתוצאות אתיות ושוויוניות.
אימוץ גישת הקהילה הדיגיטלית עשוי לשנות את האופן שבו מערכות DPI מתוכננות ומנוהלות. הלך הרוח הזה מדגיש בעלות משותפת, השתתפות קהילתית וגישה שוויונית לטכנולוגיה. בעוד שהממשל הפדרלי עדיין לא מיושר באופן מלא עם פרספקטיבה זו, השתתפותו ביוזמות כמו האו"םמסגרת הגנה אוניברסלית של DPIמעיד על נכונות לחקור פתרונות שיתופיים.
מסגרת זו, שהוכרזה בספטמבר, מספקת קווים מנחים ניתנים לפעולה להפחתת סיכונים ויישום אמצעי הגנה. זה יכול לשמש מפת דרכים לניווט במורכבות של DPI, אומר הדו"ח של New America, ומציין שעל ידי שילוב העקרונות הללו באסטרטגיות לאומיות, ארה"ב יכולה להתקדם לעבר עתיד דיגיטלי מכיל וגמיש יותר.
ניהול יעיל של הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים של DPI בארה"ב דורש גישה רב-גונית, החל מחקיקת חקיקת פרטיות חזקה והקמת גופי פיקוח עצמאיים ועד לטפח את ההכללה וחיזוק מנגנוני הסעד. שיתוף פעולה בין מגזרים, מודלים של מימון בר קיימא וחינוך ציבורי הם קריטיים באותה מידה כדי להבטיח שתשתית DPI לאומית משרתת את האינטרס הציבורי מבלי לפגוע בזכויות הפרט.
על ידי התמודדות חזיתית עם האתגרים הללו, ארה"ב לא רק תגן על התשתית הדיגיטלית שלה, אלא היא גם תקבע סטנדרט עולמי לממשל טכנולוגי אחראי ואתי.
נושאי מאמר
||||||||
