הר מימן אורב מתחת לפני השטח של כדור הארץ - ומדענים אומרים שרק חלק ממנו יכול לשבור את התלות שלנו בדלק מאובנים למשך 200 שנה.
מחקר חדש מצביע על כך שכוכב הלכת מחזיק בסביבות 6.2 טריליון טון (5.6 טריליון טון מטרי) של מימן בסלעים ובמאגרים תת-קרקעיים. זה בערך פי 26(1.6 טריליון חביות, כל אחת שוקלת כ-0.15 טון) - אך היכן נמצאים מלאי המימן הללו עדיין לא ידוע.
סביר להניח שרוב המימן עמוק מדי או רחוק מדי מהחוף כדי שניתן יהיה לגשת אליו, וחלק מהעתודות כנראה קטנות מכדי להפיק באופן הגיוני מבחינה כלכלית, חושדים החוקרים. עם זאת, התוצאות מראות שיש יותר ממספיק מימן להסתובב, אפילו עם המגבלות האלה,ג'פרי אליס, גיאוכימאי נפט במכון הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) והמחבר הראשי של המחקר החדש, אמר ל- Live Science.
מימן הוא אשיכולים לתדלק כלי רכב, להניע תהליכים תעשייתיים ולייצר חשמל. רק 2% ממלאי המימן שנמצאו במחקר, שווה ערך ל-124 מיליארד טון (112 מיליארד טון) של גז, "יספקו את כל המימן שאנו צריכים כדי להגיע לאפס נטו [פחמן] למשך כמה מאות שנים." אמרה אליס.
האנרגיה המשתחררת מכמות המימן הזו היא בערך פי שניים מהאנרגיה המאוחסנת בכל עתודות הגז הטבעי המוכרות על פני כדור הארץ, אליס ושותפו למחברשרה גלמן, גם גיאולוג USGS, ציין במחקר. התוצאות פורסמו ביום שישי (13 בדצמבר) בכתב העתהתקדמות המדע.
קָשׁוּר:
כדי להעריך את כמות המימן בתוך כדור הארץ, החוקרים השתמשו במודל שהסביר את קצב הפקת הגז מתחת לאדמה, את הכמות שעלולה להילכד במאגרים, ואת הכמות שאבדה בתהליכים שונים, כמו דליפה מתוך סלעים. ולתוך האווירה.
מימן נוצר באמצעות תגובות כימיות בסלעים, הפשוטה ביותר היא תגובה המפצלת מים למימן וחמצן, אמר אליס. "יש למעשה עשרות תהליכים טבעיים שמסוגלים לייצר מימן, אבל רובם מייצרים כמויות קטנות מאוד", אמר.
עד לאחרונה, החוקרים לא הבינו שמימן מצטבר מתחת לפני כדור הארץ. "הפרדיגמה לאורך כל הקריירה שלי הייתה שמימן נמצא בחוץ, הוא מתרחש, אבל זו מולקולה קטנה מאוד, כך שהיא בורחת בקלות דרך נקבוביות קטנות וסדקים וסלעים", הסביר אליס.
אבל כאשר מדענים גילו אמטמון ענק של מימן במערב אפריקה, ולאחר מכן, הפרדיגמה הזו השתנתה. כעת ברור שמימן אכן מצטבר במאגרים בכדור הארץ, והמחקר החדש מציע שחלק מההצטברויות הללו עשויות להיות גדולות.
"הופתעתי שהתוצאות היו גדולות ממה שחשבתי להיכנס," אמר אליס. "הטייק אווי הוא שיש הרבה שם למטה."
אבל חשוב לציין שיש אי ודאות עצומה סביב התוצאות הללו, הוא אמר, מכיוון שהמודל הראה שיכול להיות שם בין מיליארד ל-10 טריליון טונות של מימן למטה. (הערך הסביר ביותר, בהתבסס על הנחות המודל, היה 6.2 טריליון טון).
מימן צפוי להוות עד 30% מאספקת האנרגיה העתידית במגזרים מסוימים, והביקוש העולמי צפוילעלות פי חמישה עד 2050. הגז מיוצר באופן מלאכותי באמצעות אלקטרוליזה של מים, כאשר מולקולות המים מתפרקות באמצעות זרמים חשמליים. כאשר משתמשים באנרגיה מתחדשת, המוצר נקרא "מימן ירוק", וכאשר משתמשים בדלקים מאובנים, הוא מכונה "מימן כחול".
היתרונות של הקשה על מימן טבעי הם בכך שהוא אינו דורש מקור אנרגיה להפקה, ומאגרים תת-קרקעיים יכולים להחזיק את הגז עד לצורך. "אנחנו לא צריכים לדאוג לגבי אחסון, שזה משהו שעם המימן הכחול או המימן הירוק שאתה עושה - אתה רוצה לעשות את זה כשהחשמל זול ואז אתה צריך לאחסן אותו איפשהו", אמר אליס. עם מימן טבעי, "אתה יכול פשוט לפתוח שסתום ולסגור אותו בכל פעם שאתה צריך את זה."
השאלה הגדולה שנותרה היא היכן בדיוק נמצא כל המימן הזה, מה שישפיע על האם הוא נגיש. אליס ועמיתיו עושים צעדים לקראת צמצום הקריטריונים הגיאולוגיים הדרושים ליצירת הצטברויות מתחת לאדמה, והתוצאות עבור ארה"ב עשויות להתפרסם בתחילת השנה הבאה, אמר.
