ארכיאולוגים בירושלים גילו מנורת שמן בת 1,700 שנה מעוטרת ביצירות אמנות יהודיות נדירות, כולל חנוכייה ייחודית - הפתעה בהתחשב בכך שהניסו לדכא את הדת לאחר מרד באזור, לפי רשות העתיקות.
המנורה מציגה דימויים של חנוכייה עם חפירת קטורת וכף דקל מיוחד, הנקרא "לולב", ששימשו בטקסים יהודיים. החנוכייה כוללת שבעה ענפים, המסמלים את אלה ששימשו רק בבית המקדש השני, מקום קדוש ליהודים בירושלים שהרומאים הרסו בשנת 70 לספירה. עד ליצירת מנורת שמן זו במאה השלישית לספירה, המקדש נחרב. במשך יותר מ-100 שנים.
The Times of Israelדיווח כי המנורה נמצאה לפני מספר חודשים במהלך חפירות ארכיאולוגיות ליד הר הזיתים, רכס מזרחית לעיר העתיקה בירושלים. הגבעה נקראה על שם מטעי הזיתים שצמחו בה פעם, ובברית החדשה הנוצרית זה המקום שבואסף את תלמידיו לפני עלייתו לשמים.
מנורת החרס, לעומת זאת, מעוטרת במוטיבים יהודיים מובהקים. "מנורת הר הזיתים היא אחד העקבות החומריים הבודדים של נוכחות יהודית סביב ירושלים במאות ה-3-5 לספירה".מיכאל צ'רנין, מנהל החפירה של רשות העתיקות, אמר בהצהרה. הרומאים דיכאו את הפולחן בירושלים לאחר שהביסו מרד יהודי בשנת 135 לספירה. אבל המנורה מראה את התמדתה של האמונה היהודית שם במאות שלאחר מכן, אמר צ'רנין.
קָשׁוּר:
התנגשות בין תרבויות יהודיות ורומיות
היסטוריונים רומיים ומקורות יהודיים מתארים את כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. מרד זה נגד השלטון הרומי ביהודה, בראשות המפקד הצבאי היהודי סימון בר כוכבא, הצליח בתחילה, אך הוא הסתיים לאחר שנהרג בר כוכבא במעוז בהרי יהודה.
זה היה המרד היהודי הגדול השלישי נגד השלטון הרומי. בתגובה הורה הקיסר אדריאנוס להגביל את הפולחן היהודי ולגירוש יהודים רבים מירושלים כעונש, בנוסף לחצי מיליון הרוגים בערך במרד.
אדריאנוס שינה את שמה של ירושלים ל"איליה קפיטולינה" (איליוס היה שם משפחתו) והורה למחוז הרומאי של יהודה להיקרא "סוריה פלסטינה" - שם שנגזר מהפלשתים, שהיו אויבים של.
אבל בעוד שהפולחן היהודי באזור הוגבל מאוד לאחר אדריאנוס, כמה חפצים ששרדו מצביעים על כך שהניסיונות הרומיים לדכא את הדת לא היו ניצחון מוחלט.
"ממצא זה מפתיע במיוחד, שכן יש לנו מעט מאוד עדויות לקיומו של יישוב יהודי בירושלים ובסביבתה מתקופה זו", אמר צ'רנין.
תמונה 1 מתוך 3
העיטורים על המנורה מתארים את חנוכיית שבעת הקנים או פמוט פולחן ששימש רק במקדש היהודי בירושלים.
מנורה עתיקה
בהודעת רשות העתיקות נאמר כי פיח סביב הזרבובית של מנורת שמן החימר תוארך והראה שהוא שימש לאור לפני כ-1,700 שנה.
על פי ההצהרה, התגלית פורסמה לרגל חנוכה, חג יהודי לזכר נס שבו צנצנת שמן בודדת. את חג החנוכה מציינים כיום בהדלקת נרות בחנוכייה בת תשעת קנים, אך חנוכיית שבעת הקנים המתוארת על המנורה שימשה רק בטקסים בבית המקדש בירושלים.
ארכיאולוג מחקר של רשות העתיקות בנג'מין סטורצ'ןאמר שהתיאורים נחצבו לראשונה בחצי העליון והתחתון של תבנית אבן גיר. לאחר מכן דחק חרס חימר רטוב לתוך התבנית וירה אותו בתנור - הליך שאפשר עיצובים מעודנים וקישוטים מורכבים.
מנורות חרס כאלה המתארות את חנוכיית המקדש היו נדירות ביותר, וייתכן שהיא יוצרה בבית מלאכה מסוים כ-30 קילומטרים ממערב לירושלים. "נראה שהמנורה הייתה שייכת ליהודי, שרכש אותה בגלל השתייכותה הדתית ואנדרטה לבית המקדש", אמר סטורצ'ן בהצהרה.