(AI) תפסה את מרכז הבמה במדע הבסיסי. חמשת הזוכים בפרסי נובל לשנת 2024 בושיתף שרשור משותף: AI.
ואכן, מדענים רבים - כולל ועדות נובל - חוגגים את הבינה המלאכותית ככוח לשינוי המדע.
בתור אחד מזוכי הפרסניסוח זאת, הפוטנציאל של בינה מלאכותית להאיץ את הגילוי המדעי הופך אותה ל"אחת הטכנולוגיות המשנות ביותר בהיסטוריה האנושית". אבל מה באמת תהיה משמעות השינוי הזה עבור המדע?
AI מבטיחה לעזור למדענים לעשות יותר, מהר יותר, בפחות כסף. אבל זה מביא גם שורה של דאגות חדשות - ואם מדענים ממהרים קדימה עם אימוץ בינה מלאכותית הם מסתכנים בהפיכת המדע למשהו שבורח מהבנת הציבור ואמון, ולא מצליח לענות על צרכי החברה.
אשליות ההבנה
למומחים ישלפחות שלוש אשליות שיכולות ללכוד חוקרים באמצעות AI.
הראשון הוא "אשליה של עומק הסברתי". רק בגלל שמודל AI מצטיין בחיזוי תופעה - כמו AlphaFold, שזכהבכימיה על התחזיות שלו לגבי מבני חלבון - זה לא אומר שהוא יכול להסביר את זה במדויק.מחקר במדעי המוחכבר הראה שמודלים של בינה מלאכותית המיועדים לחיזוי אופטימלי יכולים להוביל למסקנות מטעות לגבי המנגנונים הנוירוביולוגיים הבסיסיים.
שנית היא "אשליה של רוחב חקר". מדענים עשויים לחשוב שהם חוקרים את כל ההשערות הניתנות לבדיקה במחקר החקר שלהם, כאשר למעשה הם מסתכלים רק על קבוצה מוגבלת של השערות שניתן לבדוק באמצעות AI.
לבסוף, "אשליה של אובייקטיביות". מדענים עשויים להאמין שמודלים של AI נקיים מהטיות, או שהם יכולים להסביר את כל ההטיות האנושיות האפשריות. אולם במציאות, כל דגמי הבינה המלאכותית משקפים בהכרח את ההטיות הקיימות בנתוני ההדרכה שלהם ואת כוונות המפתחים שלהם.
קָשׁוּר:
מדע זול ומהיר יותר
אחת הסיבות העיקריות למשיכה הגוברת של AI במדע היא הפוטנציאל שלה להפיק יותר תוצאות, מהר יותר ובעלות נמוכה בהרבה.
דוגמה קיצונית לדחיפה זו היא "מדען בינה מלאכותית" מכונה שפותחה לאחרונה על ידי Sakana AI Labs. החזון של החברה הוא לפתח "מערכת מונעת בינה מלאכותית לגילוי מדעי אוטומטי", שבה ניתן להפוך כל רעיון למאמר מחקר מלא תמורת 15 דולר ארה"ב בלבד - אם כי המבקרים אמרו שהמערכת הפיקה "טמטום מדעי אינסופי".
האם אנחנו באמת רוצים עתיד שבו ניתן להפיק מאמרי מחקר בכמה לחיצות, פשוט כדי "להאיץ" את ייצור המדע? זה עלול להציף את המערכת האקולוגית המדעיתניירות ללא משמעות וערך, מאמץ נוסף על מערכת ביקורת עמיתים שכבר עמוסה מדי.
אנו עלולים למצוא את עצמנו בעולם שבו המדע, כפי שהכרנו אותו פעם, קבור תחת הרעש של תוכן שנוצר בינה מלאכותית.
חוסר הקשר
עליית הבינה המלאכותית במדע מגיעה בתקופה שבה אמון הציבור במדע ובמדענים , אבל אנחנו לא יכולים לקחת את זה כמובן מאליו. אמון הוא מורכב ושביר.
כפי שלמדנו במהלך הקורונה, שיחות ל"לסמוך על המדע"יכולים ליפול בגלל שראיות מדעיות ומודלים חישוביים הם לעתים קרובות שנויים במחלוקת, לא שלמים או פתוחים לפרשנויות שונות.
עם זאת, העולם מתמודד עם כל מספר בעיות, כגון שינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי ואי שוויון חברתי, הדורשות מדיניות ציבורית שנעשתה בשיקול דעת מומחים. שיפוט זה חייב להיות רגיש גם למצבים ספציפיים, לאסוף מידע מדיסציפלינות שונות וחוויות חיים שיש לפרש דרך עדשת התרבות והערכים המקומיים.
בתורדו"ח מועצת המדע הבינלאומיתשפורסם בשנה שעברה טען, על המדע להכיר בניואנסים ובהקשר כדי לבנות מחדש את אמון הציבור. לתת לבינה מלאכותית לעצב את עתיד המדע עלול לערער את ההתקדמות שהושגה קשה בתחום זה.
אם נאפשר לבינה מלאכותית להוביל בחקירה מדעית, אנו מסתכנים ביצירת אשמתעדף את סוגי השאלות, השיטות, נקודות המבט והמומחים המתאימים ביותר ל-AI.
זה יכול להרחיק אותנו מהחיוני לבינה מלאכותית אחראית, כמו גם את ההיגיון הציבורי והדיאלוג הניואנסים הדרושים כדי להתמודד עם האתגרים החברתיים והסביבתיים שלנו.
עם תחילת המאה ה-21, כמה טענו שלמדענים היה אאמנה חברתית מחודשתשבו מדענים ממקדים את כישרונותיהם בנושאים הדחופים ביותר של זמננו בתמורה למימון ציבורי. המטרה היא לעזור לחברה להתקדם לעבר ביוספרה בת קיימא יותר - כזו שהיא אקולוגית איתנה, כדאית כלכלית וצודקת חברתית.
עליית הבינה המלאכותית מעניקה למדענים הזדמנות לא רק למלא את אחריותם אלא להחיות את החוזה עצמו. עם זאת, קהילות מדעיות יצטרכו לטפל בכמהשאלות חשובות על השימוש ב-AIרֵאשִׁית.
לדוגמה, האם שימוש בבינה מלאכותית במדע הוא סוג של "מיקור חוץ" שעלול לסכן את שלמות העבודה במימון ציבורי? איך צריך לטפל בזה?
מה לגבי ה? ואיך חוקרים יכולים להישאר מיושרים עם ציפיות החברה תוך שילוב AI בצנרת המחקר?
הרעיון לשנות את המדע עם AI מבלי לבסס תחילה את החוזה החברתי הזה מסתכן בהצבת העגלה לפני הסוס.
לתת לבינה מלאכותית לעצב את סדרי העדיפויות המחקריים שלנו ללא קלט מקולות ודיסציפלינות מגוונות יכול להוביל לאי התאמה למה שהחברה באמת צריכה ולהביא למשאבים שהוקצו בצורה גרועה.
המדע צריך להועיל לחברה כולה. מדענים צריכים להשתתף בשיחות אמיתיות על עתיד הבינה המלאכותית בתוך קהילת העיסוק שלהם ועם מחזיקי עניין במחקר. דיונים אלה צריכים להתייחס לממדים של האמנה החברתית המחודשת הזו, המשקפת מטרות וערכים משותפים.
הגיע הזמן לחקור באופן אקטיבי את העתידים השונים שה-AI למדע מאפשר או חוסם - ולקבוע את הסטנדרטים וההנחיות הדרושים כדי לרתום את הפוטנציאל שלו בצורה אחראית.
מאמר ערוך זה פורסם מחדש מהשיחהתחת רישיון Creative Commons. קרא אתמאמר מקורי.
