מומחים ואנשי משאבים אחרים בפורום ממשל האינטרנט (IGF) לשנת 2024 שיתפו דעות ופרספקטיבות על מגוון רחב של נושאי טרנספורמציה דיגיטלית, כולל כיצד מדינות יכולות להתאים את מאמציהן לבניית מערכות מזהות דיגיטליות מהימנות, שלדבריהם הן הכרחיות בהנעת צמיחתן ושאיפות פיתוח.
ה-IGF מתקיים באופן אישי ומקוון בין התאריכים 15-19 בדצמבר בריאד, ערב הסעודית, תחת הנושא "בניית עתיד דיגיטלי רב עניין שלנו" עם מאות נציגים מממשלות, ארגוני פיתוח בינלאומיים, תעשייה וחברה אזרחית.
הדיונים היו רחבים ומגוונים, אך עם מטרה אחת - ניתן לכלול דיגיטלית דרכים דרך 2.5 מיליארד אנשים שנאמר שהם נמצאים כעת במצב לא מקוון בעולם בגלל צורות שונות של פער.
מפגש אחד על תעודות זהות דיגיטליות מהימנות הציג חוויות מהמדינה המארחת ומנמיביה, עם דוברים ביניהם בנדר אל-משארי, עוזר שר הפנים של ערב הסעודית לענייני טכנולוגיה; אמה תאופלוס, שרת המידע של נמיביה, וסיים סקוט, שותף מנהל של Digital Nation, רשת ייעוץ לשינוי דיגיטלי.
הדוברים ציינו גורמים שיש לקחת בחשבון בבניית מערכות זיהוי דיגיטליות שניתן לסמוך עליהן, והזכירו את חוויות המדינה במונחים של חדשנות, הכלה ומציאת פתרונות לצרכים מקומיים,לפילפלטפורמת האינטרנט Digwatch.
מערכות כאלה, לטענתם, דורשות הצבת מסגרות משפטיות ומדיניות נכונות ואת הטכנולוגיה הנכונה כגון ביומטריה, בלוקצ'יין ופתרונות אחרים מבוססי בינה מלאכותית שיכולים להבטיח אבטחה, פרטיות והגנה על נתונים ברמה גבוהה.
היבטים נוספים שהועלו על ידי הדוברים כוללים את הצורך לפרק גורמים החונקים שיתוף פעולה ושותפויות ולמדינות להכיר במוזרויותיהן וליישם את הפרויקטים שלהן באופן מדורג, המשקף מציאות מותאמת אישית.
קמפיין כמו ההיא תנועה עולמית אחת שמטרתה לעודד רוח של שיתוף פעולה בין מדינות הדרום הגלובלי כדי לתמוך זו בזו בבניית תשתית דיגיטלית דיגיטלית בטוחה, מכילה וניתנת להפעלה הדדית (DPI), כולל מערכות מזהות דיגיטליות מהימנות.
יישום ה- Global Digital Compact
מפגש נוסף במהלך הפורום התמקד ב- Global Digital Compact ובאתגרים וההזדמנויות ליישומו.
ה-Global Digital Compact הוא מסגרת המוצעת על ידי האו"ם כדי להנחות שימוש כולל ואחראי בטכנולוגיות באמצעות אמצעים כגון סגירת הפער הדיגיטלי, הגנה על זכויות דיגיטליות, הבטחת פרטיות הנתונים וקידום פיתוח אתי ופריסה של בינה מלאכותית.
ל-DPI ישב- Global Digital Compact, שאומץ כחלק מהברית לעתיד במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר.
דוברים שונים, שנלקחו מסוכנויות האו"ם, ממשלות וארגוני חברה אזרחית שיתפו מחשבות על האופן שבו מדינות יכולות לפרק את החסמים למאמצי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהן על ידי סגירת פערים תשתיתיים ושילוב טכנולוגיה בחיי היומיום בהתאם לעקרון הקומפקט.
במהלך מושב ה-IGF נצפה שבעוד שרמה מסוימת של התקדמות נרשמה בהשגת יעדים אלה, ישנן בעיות שעדיין צריך לטפל בהן.
במהלך הישיבה ציינו הדוברים כי ישנם פערים ברמות שונות של החברה שיש לטפל בהן, ופעולה שמטרתה להתמודד עם אתגרים אלו חייבת לשקף את המציאות המקומית.
שותפויות ציבוריות-פרטיות הוזכרו כאחת הדרכים לסגור את הפער הדיגיטלי ולתרגום יוזמות המעוגנות במסגרות גלובליות לעשייה מקומית קונקרטית לשיפור חייהם של אנשים.
חלק מהדוברים גם הציעו להאיץ את המאמצים המקומיים על מסגרות קיימות, תוך שימת לב גם לבניית יכולת ובחירת הגישות הנכונות לניהול טכנולוגיות חדשות כמו AI יצירתי, מדידת התקדמות ושמירה על הקיטור.
איחוד מסגרות גלובליות להשפעה רבה יותר
בינתיים, במושב אחר, חולקו גם רעיונות לגבי יישור המסגרת של Global Digital Compact וזו של הפסגה העולמית על חברת המידע (WSIS) על מנת להבטיח אחדות מטרה בעמידה ביעדי הטרנספורמציה הדיגיטלית העולמית.
במהלך המפגש, ה-IGF זוהה כשחקן מפתח באיחוד מאמצים אלה באמצעות פיתוח יעדי ביצועים ליישום Global Digital Compact, אם כי הועלו חששות לגבי ירידת המנדט ואתגרי המימון של הפורום, המתחננים לסולידריות חדשה ופתרונות חדשניים. .
מלבד הדיון ב-Global Digital Compact והקשר שלו עם WSIS, הדיונים נגעו גם בתיאום והרמוניזציה של תהליכי שיתוף פעולה דיגיטליים, אתגרים והזדמנויות בשיתוף פעולה דיגיטלי, התקדמות ופערים בהכלה דיגיטלית, ותפקידם שארגוני החברה האזרחית יכולים למלא.
נושאי מאמר
|||||
