ילידי אמריקה המוקדמים הסתמכו מאוד על בשר מכדי לשרוד, על פי מחקר חדש, המצביע על כך שהם היו מומחים מהשורה הראשונה בציד החיות העצומות.
הממצאים, שדווחו במחקר שפורסם ביום רביעי (4 בדצמבר) בכתב העתהתקדמות המדע, מבוססים על ניתוחים כימיים של עצמות של ילד בן 18 חודשים - המכונה Anzick-1 - שחי לפני כמעט 13,000 שנה במה שהוא כיום מונטנה.
הילד כנראה עדיין היניק, והתוצאות מגלות כי התזונה של אמו הייתה "הקרובה ביותר לזו של החתול הנכחד, מומחה לממותה", כתבו החוקרים במחקר.
כדי לחקור את התזונה של אמו של הילד, הצוות בחן רדיואיזוטופים יציבים - אטומים של יסוד שיש להם מספר שונה של נויטרונים בגרעיניהם - בעצמותיו של הילד. הטכניקה מודדת את השפע הייחודי של רדיואיזוטופים ספציפיים, שניתן להשתמש בהם כדי לשחזר את התזונה של אדם קדום.
"טביעת האצבע האיזוטופית" של הילד עברה כנראה ישירות מאמו והראתה שממותות היו מקור מזון חשוב לכל קבוצת המשפחה שלו, כתבו המחברים במחקר.
זה, בתורו, מצביע על כך שאנשים מתרבות קלוביס המערבית, אליה השתייך הילד, צדו באופן קבוע ממותות - ובמידה פחותה איילים (צבי קנדי), ביזון (ביזון ביזוןוב' עתיק) וסוג של גמלים שנכחד כעת (קמלופ).
התוצאות הן עדות ישירה לדיאטות מערביות של קלוביס לפני כ-12,800 שנים, המראות שהעדיפו את בשר הממותות (בעיקריונה ממותה) מעל לכל שאר המקורות - בניגוד לתיאוריות הם צדו בעיקר ציד קטן יותר, כתבו המחברים בעיתון.
"הנתונים הללו מראים שאנשי מערב קלוביס... התמקדו יותר במרעה מגה-פאונה בעלת גוף גדול יותר, בעיקרממוטוס[ממותות], ולא היו גנרליסטים שצרכו בקביעות אוכלי עשב בעלי גוף קטן יותר", כתבו המחברים במחקר.
אמריקאים עתיקים
אנשי קלוביס חיו בצפון אמריקה בין בערך13,000 ו-12,700לפני שנים. פעם חשבו שהם היו בני האדם הקדומים ביותר בצפון אמריקה, אך מחקרים אחרונים מצביעים על כךהגיע אפילו מוקדם יותר, אולי בסביבה.
ממותות גם שוטטו ביבשת אמריקה באותה תקופה ו, מה שהופך אותם למקור אמין של שומן וחלבון עבור בני אדם מוקדמים, כתבו המחברים.
"ההתמקדות בממותות עוזרת להסביר כיצד אנשי קלוביס יכולים להתפשט ברחבי צפון אמריקה ולתוך דרום אמריקה תוך כמה מאות שנים בלבד", הכותב הראשי של המחקר.ג'יימס צ'טרס, ארכיאולוג ופליאונטולוג מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, אמר ב-aהַצהָרָה.
מחבר מוביל משותףבן פוטר, ארכיאולוג מאוניברסיטת אלסקה פיירבנקס, הוסיף כי תוצאות המחקר אישרו את מה שנמצא באתרים ארכיאולוגיים אחרים. הוא אמר שציד ממותות סיפק דרך חיים גמישה ואיפשר לאנשי קלוביס לעבור לאזורים חדשים מבלי להסתמך על חיות ציד קטנות יותר, שיכולות להשתנות מאזור אחד למשנהו.
"הניידות הזו תואמת את מה שאנו רואים בטכנולוגיית Clovis ובדפוסי התיישבות", אמר פוטר בהצהרה. "הם היו מאוד ניידים."
המחקר החדש עיצב את הדיאטות של אנשי Clovis על ידי ניתוח נתונים איזוטופיים שפורסמו בעבר מ-Anzick-1, ולאחר מכן התאמתם לסיעוד כדי להעריך את הערכים האיזוטופים של תזונת אמו.
טביעת האצבע האיזוטופית שהתקבלה הראתה שכ-40% מהתזונה שלה הגיעו מבשר ממותה, בעוד שבעלי חיים גדולים אחרים כמו איילים וביזונים היוו את רוב השאר.
התוצאות גם מראות שיונקים קטנים מילאו תפקיד מינורי מאוד בתזונתה של האישה הקדומה, בניגוד לרעיונות שייתכן שהם היו מקור מזון חשוב. המחברים גם טוענים שייתכן שהעדפת קלוביס לבשר ממותה שיחקה חלק במוותן של חיות הענק הללו ביבשת אמריקה לקראת סוף.
