קוסמטיקה: קיימות, המהות החדשה של הבישום

בעולם שבו כל טיפה חשובה, תעשיית הבשמים יוצאת למהפכה של ריח: זו של קיימות. בין שימוש הולך וגובר במרכיבים טבעיים והפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהם, שחקנים בעולם הבושם ממציאים את עצמם מחדש כדי למשוך צרכנים שמודאגים יותר ויותר מטביעת הרגל האקולוגית שלהם. אתגר גדול למגזר ששוויו כמעט 50 מיליארד דולר (47.3 מיליארד יורו) וצרפת מהווה עבורו מדד, עם כמעט 12 מיליארד יורו הכנסות בשנה. וכשמדברים על קיימות של מוצר קוסמטי, השאלה הראשונה היא של חומרי גלם."המרכיב המרכזי של בושם הוא מה שאנו מכנים התרכיז או המיץ, שהוא תערובת של חומרי גלם ריחניים, ממקור טבעי או סינתטי", מסביר חאווייר פרננדס, פרופסור באוניברסיטת ניס קוט ד'אזור. ואכן, מושק, ענבר, תמצית ורדים, אלגום... כולם מרכיבים סמליים בעולם הבישום המשובח, ממקור טבעי, אך בסופו של דבר מצאו חלופות סינתטיות.

כשהטבעיות לא מתחרזת עם קיימות

"לבשמים מקורם בתקופה הניאוליתית. במשך אלפי שנים, הרכבי הבושם היו 100% טבעיים. אז מרכיבים טבעיים הם ההיסטוריה של הבישום", אומר חאווייר פרננדז (אוניברסיטת קוט ד'אזור). עם זאת, התברר שאם מרכיב הוא טבעי, הוא לא בהכרח בר קיימא. זה מודגם על ידי הדוגמאות של מושק ואמברגריס, שני חומרים סמליים של בישום. ואכן, הראשון מגיע מבלוטותיו של צבי המושק (מאסק מוסקיפרוס), יונק אסייתי. תהליך איסוף המרכיב הזה הצריך המתת חסד של בעל החיים. ולגבי השני, אפשר לאסוף אותו בצורה לא קטלנית שכן מדובר בחומר שעווה המיוצר במערכת העיכול של לווייתני זרע. חומר זה נפלט על ידי החיה והחתיכות נאספות, בין אם על החופים או צפים על פני השטח. עם זאת, דיג לווייתן זרע, שהוסר זמן רב, העדיף איסוף ישירות מהחיה. בשני המקרים, ציד החיה אסור כעת ושחקני תעשיית הבשמים נאלצו למצוא חלופות. השאלה הזו של הרס משאבים לא מתעוררת רק עבור מיני בעלי חיים. השימוש בבשמים בתמצית אלגום, המתקבלת באופן מסורתי מאלגום הודי (אלגום לבן), הובילה גם לניצול יתר של המשאב, מה שהוביל לכריתת יערות מסיבית באזורים מסוימים.

זו הסיבה שמאז הופעת הכימיה האורגנית בסוף המאה ה-19, מרכיבים טבעיים אלו פינו את מקומם לחלופות הסינתטיות שלהם בתכשירי בושם."כשהאדם הצליח לנתח את המרכיבים הטבעיים הללו, לזהות חומרי ריח אופייניים ואפילו לייצר מרכיבים חדשים לחלוטין, זה נעשה קל יותר לנסח בשמים", מציין חאווייר פרננדס. הופעת הכימיה הסינתטית אפשרה גם לייצר בהיקפים גדולים יותר."עם מרכיבים טבעיים, היינו בהיקפים נמוכים יותר, אם מבחינת ייצור ואם מבחינתתנאי השוק. אבל הופעת הכימיה אפשרה לייצר נפחים גדולים יותר בעלויות נמוכות יותר", אומרת אמנדין גוברט, מנהלת מחקר וחדשנות ב-Cosmetic Valley. גידול זה בהיקפי הייצור הוביל להפחתת עלויות."זה הוביל בהכרח לעלייה בביקוש", מוסיף מנהל המחקר והחדשנות. זו הסיבה שעד שנות ה-80 וה-90, מרכיבים סינתטיים, שמקורם בחומרי גלם בנפט, תפסו יותר ויותר נתח שוק בתחום הבישום המשובח. עד שנתקל במגמה יסודית חדשה: עולם היופי והיוקרה כבר לא רוצה לפנות למולקולות ממקור מאובנים וכימיה סינתטית, עם צרכנים שדורשים יותר ויותר טבעיות, עקיבות ושקיפות."יש תנועה מסוימת של "דמוניזציה"מרכיבים סינתטיים בבשמים », מעיר חאווייר פרננדס שבכל זאת רוצה לציין:"אבל אסור לשכוח שבלעדיהן, מספר מסוים של מיני בעלי חיים וצמחים היה נעלמים".

חזרה למקורות

מול האתגרים הללו, תחום הבישום החל לחזור לבסיס על ידי מתן עדיפות לטבעיות."אם במשך זמן רב האלכוהול הגיע מפטרוכימיקלים, זה כבר לא המקרה. כיום, יש שימוש רב בביואתנול בבשמים", מסבירה אמנדין גוברט (עמק הקוסמטיקה). עדיין יש לציין שבתים מסוימים, כמו רוברטט, מעולם לא התרחקו ממנו."עבור רוברט, קו העבודה הראשון עבור מרכיבים ובשמים ברי קיימא הואהמקור», מסביר ז'וליאן מאוברט, ראש חטיבת חומרי הגלם ברוברטט. עבור הבית הסמלי הזה בדרום צרפת, יישום חקלאות בת קיימא,"בלי להיות בהכרח אורגני", חיוני לשימור המשאב."במקרה של אלגום למשל, על כל עץ שנכרת, שותלים מחדש שלושים. כמו כן, ציינו שכאשר השתלה מחדש זו שולבה עם חקלאות יערות, החלקות נשמרו טוב יותר כי החקלאים הולכים לשם בקביעות כדי לקטוף דברים אחרים"., מסביר ז'וליאן מאוברט. אם כיום רוברטט עדיין מסוגלת לייצר רק מרכיבים טבעיים - גם אם הם משתמשים גם בחומרים סינתטיים בניסוחים הסופיים שלהם - זה בגלל שהחברה מסתמכת על רשת של יצרנים ברחבי העולם איתם יש לה מחויבות ארוכת טווח."אולי מה שהכי חשוב בקיימות, במיוחד במקור, הוא מחויבות לטווח ארוך. וזה תקף לכל השותפים שלנו, מהחקלאי ועד למעבד", מתעקש ז'וליאן מאוברט. לפני הלחיצה:"אי אפשר לנהל יבול של ורדים שנה אחר שנה. אנו מחויבים להתחייב לעשר הבאות כדי שהמפיק יוכל לטפח את שיחי הוורדים הללו, אשר הופכים להיות פרודוקטיביים באמת לאחר שלוש שנים". במקרה של אלגום בקלדוניה החדשה, ההתחייבויות מכסות עשרות שנים. וכדי להבטיח את הקיימות שלהמקור, יצרני מרכיבי בישום יכולים להסתמך על האישורים השונים."יש שניים עיקריים שבולטים בבשמים: UEBT - איגוד לביו-סחר אתי - ו-Fair For Life, שהיא הסמכת EcoCert", מסביר ז'וליאן מאוברט. עבור רוברטט, 55 ​​מרשתות האספקה ​​שלה מאושרות.

Symrise, חברה גרמנית המתמחה בטעמים ובשמים, פיתחה גם תוכניות חקלאות יערות לרשתות האספקה ​​שלה."הדוגמה המובהקת ביותר שלנו היא במדגסקר, שם פיתחנו מערכת אקולוגית שלמה המבוססת על עקרון היערות החקלאית. זה מאפשר לנו להשתתף בייעור מחדש של האזורים שבהם אנחנו נמצאים, כמו גם לנצל את המערכת האקולוגית של היער כדי לגדל את הצמחים שלנו", מסביר בנואה ג'ין, מנהל תחום מרכיבים טבעיים וחדשנות לטיפול בפה ב-Symrise. יצרנים מקומיים ישתמשו, למשל, בחומוס - אדמה הנובעת מפירוק צמחים - כדי לדשן יבולים.

כאשר הטבעיות מתחרזת עם חוסר יציבות

עם זאת, עבודה רק עם מוצרים טבעיים עלולה לגרום לקשיים בהשגת מוצרים בעלי הרכב יציב, שהוא אחד היתרונות העיקריים של מוצרים סינתטיים."עבור מרכיבים, יש שונות טבעית שתבוא לידי ביטוי זה מקשה על סטנדרטיזציה מלאה.", מציין בנואה ג'ין (Symrise). מה שאבייר פרננדס (אוניברסיטת קוט ד'אזור) מאשר:"אלו חומרי גלם שבירים יותר ומגוון לאורך זמן. בכל שנה, בכל מקום, לכל פרק אקלימי יהיו הרכבים כימיים שונים ולכן מאפייני ריח שונים". עם זאת, כפי שמציינים מומחי Symrise, אנו נמצאים בעולם שבו אנשים אוהבים למצוא בדיוק את אותו הדבר בכל פעם, מה שעומד בסתירה לטבע.

כדי להתגבר על בעיית היציבות הזו מבלי לפנות לנפט, יותר ויותר שחקנים מתעניינים בביוטכנולוגיות. למעשה, הם מאפשרים להשיג מולקולות בעלות טהרות ידועה."עם זיהומים ידועים בטהרה ידועים", מוסיף חאווייר פרננדז (אוניברסיטת קוט ד'אזור). לפני פירוט:"בניגוד למולקולות סינתטיות המתקבלות מתרכובות ממקור נפט, מולקולות ביוטכנולוגיה נחשבות טבעיות מנקודת מבט.ראייה רגולטורית, תוך שימוש בנתיבי ייצור ברי קיימא יותר".

חברת Naturamole, למשל, מפתחת באמצעות פרויקט Biocatarom שיטה להפקת חומרי טעם טבעיים באמצעות ביוקטליזה. הפרויקט הזה, שכותרתו Cosmetic Valley, איפשר להשיג מולקולות כמו ונילין, נוטקטון (מולקולה לטעם אשכוליות) ואפילו מנטול.

"פרויקטים ביוטכנולוגיה מסוימים מאפשרים לייצר באופן טבעי דברים שבאופן מסורתי מגיעים ממשאבים שכבר אי אפשר להשתמש בהם היום", מסבירה Amandine Goubert (Cosmetic Valley), לפני שדנה בפרויקט Pistill שמטרתו לייצר אמברגריס מצמחים (ראה מסגרת). ב-Robertet אנחנו פשוט פותרים את הבעיה הזו באמצעות מיזוג, כפי שנהוג בדרך כלל בגידול גפנים."ננטר את השונות על ידי הרכבת מוצרים בין תחילת, אמצע וסוף הקציר. אנחנו גם נרכיבמוצרים ממקורות שונים בינם לבין עצמם, תוך שמירת דוחות שנה אחר שנה", מפרט את ז'וליאן מאוברט (Robertet), שהחברה שלו מסוגלת להציע מרכיבים עקביים משנה לשנה.

לחשוב מחדש על תהליכים

עם זאת, עבור אלה בתעשיית הבשמים, קיימות אינה רק חיפוש מבוקר יותר של חומרי גלם. זה גם מבוסס על אופטימיזציה של הייצור."כשאנחנו עושים זיקוק או מיצוי, אלה תהליכים שהם די עתירי אנרגיה. נתחמם ואז נתקרר, וזה די פרדוקסלי. אבל אנחנו צריכים להצליח לאדות את מולקולות הריח ולקרר אותן תוך זמן קצר מאוד"., מתאר ז'וליאן מאוברט. לכן חברות משתמשות יותר ויותר במקורות אנרגיה מתחדשים. כדי להפחית את חשבון האנרגיה, יש גם הרבה עבודה שמתבצעת סביב הציוד."אם נוכל לקבל ציוד יעיל יותר, נוכל לחמם פחות, לקרר פחות ולצרוך פחות", פרויקט ג'וליאן מאוברט, שמציע שעבודת מחקר ופיתוח אמיתית מתבצעת על הציר הזה בתוך רוברטט. בדיוק כפי שמתבצעת עבודת מו"פ לפיתוח תהליכים טובים יותר, שבהם ממיסים הם לב ליבה של החששות."יש הרבה עבודה סביב ממיסים, שבוודאי עדיין מופקים בנפט, אבל הם מתכלים, וזה לא המקרה של הקסאן או ממסים ביולוגיים. נדרש זמן מסוים והשקעות כבדות למדי כדי למצוא את הממס הירוק של המחר", מוסיף ז'וליאן מאוברט.

הפיכת פסולת למוצרי יוקרה

דרך אפשרית נוספת לייעול תהליכים נוגעת למיחזור פסולת."במשך שנים התמקדנו רק במולקולות נדיפות - שהן מולקולות הריח - המופקות בזיקוק או מיצוי. כיום, השרידים מתהליכים אלו מכילים מולקולות כבדות יותר שעשויות לעניין מגזרים אחרים, כמו קוסמטיקה., מסביר ז'וליאן מאוברט. מהפסולת הזו אפשר לגשת למוצרים חדשים. במקרה של אלגום, החברה מוכרת מחדש את הגרגירים המבזבזים ליצרני קטורת. אם בדוגמה הספציפית הזו, רוברטט ממחזרת את הפסולת שלה, סימריס מצידה פיתחה תהליך המאפשר שחזור של מוצרים משותפים מתעשיות אחרות, בעיקר חקלאות מזון וייצור נייר.

"ראינו עניין מחודש בנגזרים או בתוצרי לוואי מתעשיות אחרות. במקרה שלנו, הספק שלנו הוא תעשיית מיצי הפירות, תפוז במקרה זה", מציין את Benoît Join (Symrise). למעשה, הכימאי אוסף את קליפות הפירות כדי לחלץ לימונן המשמש לאחר מכן כמרכיב. מים בריכוז מיץ פירות משופרים גם על ידי טכנולוגיה שפותחה על ידי Symrise: Symtrap."כדי לייצר נקטר, היצרנים מרכזים את מיץ הפירות המקורי כדי להפחית את נפחו - וכך להקל על הובלתו. על ידי הוצאת מים בדרך זו, מולקולות ארומטיות וריח מובאות לתהליך. הטכנולוגיה שלנו תרכז את המולקולות הללו", אומר בנואה ג'ין. כך, החברה מסוגלת להשיג תמציות פירות טבעיות, שלא ניתן להשיג באופן קונבנציונלי, למעט הדרים. דוגמה נוספת למוצרים משותפים המוערכים על ידי Symrise: CST - טרפנטין סולפט גולמי - המתקבל באמצעות תעשיית הנייר."CST זה מנוקה כדי להסיר נגזרות גופריתיות ובכך להשיג מגוון של טרפנים, המבוקשים מאוד בתעשיית הבשמים", מסביר בנואה ג'ין.

תעשיית הבשמים רואה את עצמה אפוא מחויבת להמציא את עצמה מחדש כל הזמן על מנת להתמודד עם אתגרים סביבתיים וציפיות גוברת במונחים של קיימות. חדשנות שהיא משלבת עם מסורת על מנת להציע מוצרים סמליים שנשארים ללא שינוי לאורך זמן.

PISTILL שואפת לייצר ענבר צמחי

ייצור ענבר מצמחים עכשוויים כדי לענות על ביקוש הולך וגובר לאספקת משאב מאובנים זה שהופרש לפני מיליוני שנים על ידי עצי מחט או צמחים פורחים, זו המטרה של אגודה של חוקרים מאוניברסיטת פריז סקלי ומומחים מ-Symrise. המכונה PISTILL - לצמחי בושם Innovation and Sustainability by Tilling - הפרויקט שלהם כלל בחירת מפעל המסוגל לייצר ענבר, קלרי מרווה (סלוויה סקרריאה). לאחר מכן ביצע הקונסורציום שיפור גנטי של הצמח על ידי בחירת זנים, במטרה להשיג גנוטיפים עם פוטנציאל פרודוקטיביות משופרת של ענבר ובעלויות נמוכות. במקביל, הצוות ביקש להתאים טכנולוגיות מיצוי אחראיות לסביבה. בהתחשב בתוצאות, ניתן להרחיב את הטכנולוגיה הזו למיני צמחים אחרים.

כאשר הטבעיות היא ערובה לאותנטיות

אם מרכיבים טבעיים לא נעלמו לחלוטין מתחום הבישום עם עליית הכימיה הסינתטית, זה בגלל שהם ייחודיים."המורכבות של הטבעי פירושה שיש חומרי גלם טבעיים מסוימים שקשה להחליף כי יש להם גווני ריח ייחודיים", מפרט חאווייר פרננדז (אוניברסיטת ניס קוט ד'אזור). לפיכך, בתי הבשמים הגדולים (שאנל, דיור וכו') בחרו, במידה מסוימת, לשמר מרכיבים טבעיים כדי להגן על עצמם מהעתקה."כשאתה משתמש בחומרי גלם שקיימים בשוק ושכולם יכולים לקנות, קל להעתיק אותם", מסביר חאווייר פרננדס. עבור החוקר, הרצון הזה להגן על עצמו מפני העתקה מסביר גם מדוע התרבויות הצליחו להתקיים באזורים מסוימים."אם שאנל ודיור לא היו מתקשרים בחוזים עם יצרני ורדים ויסמין, הצמחים האלה לא היו מעובדים עוד בגראס", הוא מאמין. הם דאגו להשיג מרכיבים ייחודיים בשוק.