מה אתה יכול לעשות עבור אתרים אלה?
המטרה היא קודם כל למצוא חברה, משקיע. אין לי שרביט קסמים, אבל אני מגויס לגמרי לצד המדינה ושירותיה, כמו ביזנס צרפת. אחת מנקודות התורפה של האזור היא המחסור בקרקע. עם סגירות אלו, יהיו אתרים זמינים, עם כוח עבודה מוסמך. בהתחשב בשיעור האבטלה הנמוך שלנו, זה נכס. אז המטרה היא למצוא קונה ולאחר מכן להכשיר את העובדים לתפקידיהם החדשים.
האם אתה בטוח לגבי ההתחדשות של אתר מישלן צ'ולט?
אני נלחם בתוך האזור שלי, אבל זה ברמה הלאומית שעלינו להבטיח את התחרותיות של העסקים שלנו.
הצלחנו לעשות זאת היטב לאחר סגירת אתר Arjowiggings, על ידי הבאת Manikheir, שהכפפות שלו יוצרו בעבר במלזיה. וזה באזור קצת יותר רחוק מתשתית תחבורה מאשר Choletais. באותה תקופה עבדתי עם הממשלה ועם כוח משימה מקומי ממלכתי-אזורי, כמו גם עם בעלי עניין אחרים, כדי לזהות פרויקטים ולהכשיר מחדש עובדים. אנחנו נעשה את זה גם עבור מישלן. נפגשתי עם האיגודים המקצועיים והזהרתי אותם שנחפש, באמצעות סוכנות הפיתוח שלנו, את כל החברות המתגייסות ברדיוס של חמישים דקות עד שעה מהמפעל. באתר nosemplois.fr נוסיף לשונית המוקדשת לעובדי מישלן כדי להציע להם הצעות עבודה. ואם צריך להכשיר אותם, האזור יהיה שם.
איך מכשירים עובדים, במיוחד כאלה שכבר אין להם עבודה?
אנו מפגישים את כל השחקנים, לפי אזור תעסוקה, אלו באימונים והעולם הכלכלי. ולפני שנה שיניתי את הגישה שלי כדי להתמקד בצרכים של עסקים. כעת, אנו מפעילים הכשרה רק אם יש עבודה זמינה. זה נקרא "עבודה אחת = הכשרה אחת". קצב האינטגרציה כבר לא זהה בכלל. בעבר שיעור החזרה לעבודה, להכשרה מסמיכה, עמד על 60%. זה היה שיעור ההצלחה הגבוה ביותר בכל אזור. תהיתי מה שאר 40% עושים. הכשרנו אנשים במקצועות שאינם מגייסים. אז הפכתי את הדינמיקה. היום אנחנו לא רחוקים מ-80%. כל יורו באימון חייב להיות שימושי. מעתה הלקוח של ארגוני ההדרכה אינו עוד האזור, אלא עסקים.
מהם המנופים הנוספים של האזור לתיעוש מחדש?
מה שחיוני היום לכלכלה שלנו הוא להיות מסוגלים להשקיע ולחדש באתגרים של טכנולוגיה דיגיטלית ובינה מלאכותית ובמעברים אקולוגיים ואנרגטיים. וזה מה שאני עושה באזור עם תוכנית תמיכה מתוגברת של 300 מיליון יורו כדי לתמוך בחברות שלנו בחדשנות עם כספים חדשים ושילוט של מערכות קיימות.
לאילו חברות אתה מכוון?
הכל: VSEs, SMEs, ETIs וקבוצות גדולות. החלק השני של הפעולה שלי הוא לקרב את ההכשרה והאקדמיה לעולם הכלכלי, כי זו חולשה בצרפת. אנחנו צריכים לשבור את החומה בין השניים. זה מתחיל באימון ראשוני. אני מעורב באופן מלא ברפורמה של בית הספר התיכון המקצועי, שיזם נשיא הרפובליקה לפני שנתיים. עלינו גם לקרב את המו"פ וההשכלה הגבוהה לעסקים, כפי שנעשה במדינות אחרות, במיוחד בארצות הברית. עם מחקר יישומי ולא בסיסי. לפני זמן קצר חנכתי השקעות שבוצעו לצד המדינה באקול סנטרל דה נאנט. זו הגישה הנכונה. הם חייבים להתחזק, אבל הם חייבים להיות שימושיים ולשמש עבור העסקים שלנו.
איך אתה רואה את שנת 2025?
אני אדם אופטימי, אבל אני מאוד מודאג, לאור ההקשר הפוליטי והתקציבי של המדינה שלנו. הייתי בשנחאי לפני כמה שבועות. סין במשבר, אבל מה שהדהים אותי זה הקרביות שלה, הרצון שלה לא לוותר, במיוחד בנושאים עתידיים כמו בינה מלאכותית. עלינו להחזיר לעצמנו את הקרביות הזו בצרפת ובאירופה, לחזק את התחרותיות של החברות שלנו להתמודד עם תחרות סינית ואמריקאית. האתגר הוא לבנות את המגזרים שלנו, במיוחד אלו של האנרגיות המתחדשות של הרכב והים. עלינו ללכת מעבר לתכנון ימי ולבנות מגזר אמיתי בקנה מידה אירופאי. זה מה שאני אומר לשרים השונים...
האם אתה מודאג מיבוא טורבינות רוח סיניות?
כן, כי אירופה לא מסוגלת לבנות את עצמה ומסתפקת בהטלת אילוצים, בעוד שהיא חייבת להיות חזקה מול תחרות בינלאומית.
האם תרצה להיות אזור טייס לאנרגיות ימיות?
עלינו לעזור לחברות לחדש, להשקיע בטכנולוגיה, ובמיוחד ב-AI, מה שיגרום לשינוי עצום...
אנחנו כבר, אבל אם זה לא יבוא בעקבותיו, אני לא יכול לעשות את זה לבד. ושוב, זה לא מטופל בקנה מידה של אזור או מדינה, אלא בקנה מידה אירופאי. יש לי מפעל לטורבינות רוח של GE באזור שלי. מעבר לשנת 2026, ספר ההזמנות שלו ריק. עם זאת, יש 350 משרות על כף המאזניים ואני חושב שזה אותו הדבר עבור סימנס, בלה האבר. אמנם המפעלים האלה חדשים. אבל מה הם עושים בבריסל! אם זו רק רגולציה, אנחנו הולכים להאכל על ידי הסינים. עלינו לעזור לחברות לחדש, להשקיע בטכנולוגיה, ובמיוחד ב-AI, מה שיגרום לשינוי עצום...
מה תפקידו של האזור מבחינת בינה מלאכותית?
תפקידו להאיץ את המודעות של החברות שלנו, לתמוך בהן ולהכשיר הרבה יותר, כי הביקוש יהיה גבוה מאוד. אנו עובדים עם החינוך הלאומי על הכשרה חדשה בתחום התמחות ואחרי הבגרות. בפן העסקי יש צורך לתאם את כל השחקנים ולזהות את אנשי הקשר הנכונים לייעוץ והדרכה. ולפרוס כמה שיותר יישומי בינה מלאכותית, כי אחרת, טכנולוגיות אמריקאיות יהיו אלה שיפלשו לשווקים שלנו. אבל אם אתה מתחיל בהגבלה לפני הפיתוח, זה נגמר. אני עובד הרבה על חיבור טכנולוגיה צרפתית וצרפתית נהדרת. "זה נעשה רק באזור שלך", אמר לי ניקולס דופורק [מנהל Bpifrance, הערת העורך]. הסטארט-אפים שלנו יכולים לתמוך בתעשיות שלנו לשינוי הזה. זו בעיה של תחרותיות.
לפי EY, האטרקטיביות של צרפת הולכת ופוחתת. האם אתה רואה משקיעים מאטים?
כן, מאז הבחירות לאירופה ולמחוקקים. והתופעה מתגברת. באזור שלי, לתעשיית מזון גדולה יש פרויקט. הוא התעניין באתרי מישלן ו-Valeo, אבל נמצא במצב הפסקה בגלל ההקשר הפוליטי, והוא ללא ספק יעבור לבינלאומי. ויש לי המון דוגמאות כאלה, מיצרנים צרפתיים וזרים.
האם הרעיון של השעיית היעד של אפס מלאכות נטו (ZAN) לחמש שנים בפרויקטים תעשייתיים, כפי שהוצעה על ידי ממשלת ברניר, מעניין אותך?
היא הולכת בכיוון הנכון. אבל אני חושב שאנחנו צריכים להבדיל את ה-ZAN בהתאם לאזור. לא ניתן ליישם אותו באותו אופן ב-Pays de la Loire ובבורגונדי-פראנצ'ה-קומטה. זה אזור שיש לי את הכבוד לו הכי גדול, אבל אצלי יש דינמיות כלכלית וצמיחה דמוגרפית. ה-ZAN מזיק לפיתוח העסקים הנוכחיים שלנו ולמשיכת משקיעים חדשים.
אז אתה חושב שאנחנו צריכים לחשוב לפי אזור ולא לפי סוג הפרויקט?
בְּדִיוּק. בהחלט, אנחנו צריכים לסקור את דרך הבנייה שלנו. אנחנו כבר לא יכולים לפרוס חניונים כמו שעשינו לפני חמישים שנה. עם זאת, יש צורך להבדיל את ספי ה-ZAN לפי האזורים. ביקשתי להפחית את המלאכות מ-34% במקום 50%, אבל לא שמעו אותי אז. יתר על כן, אני בתהליך של זיהוי עשרה אתרים סוהר, כי המדינה אישרה רק אחד ב-Pays de la Loire. אנו נעשה זאת בעצמנו ונתקשר באופן נרחב באתרים אלו.
יזמתם הפחתה של 10% בהוצאות האזור, ועוררתם הרבה התנגדות, למה?
לא התערבתי בפוליטיקה כדי שיאהבו אותי, אלא כדי לפעול. וכנשיא אזורי, הפחתת החוב היא באחריותי.
כי לא איזנו תקציבים ברמה הלאומית כבר חמישים שנה. לא התערבתי בפוליטיקה כדי שיאהבו אותי, אלא כדי לפעול. וכנשיא אזורי, הפחתת החוב היא באחריותי. צרפת נלחצת מההוצאות הציבוריות והחוב נספג בהעלאות מס. אנחנו מאבדים תחרותיות וקל מדי ללכת אחרי, שוב, מיסי חברות. אפילו הגדולים מאוד.
כמה אתה הולך להוציא?
החיסכון של 100 מיליון יתבצע בעלויות התפעול, כפי שעושים כל עסק או משק בית כשיש פגיעה קשה. על סובסידיות לתרבות, אבל גם לעולם הספורט, האסוציאטיבי והכלכלי, בפרט הלשכות הקונסולריות. אני תוקף סובסידיות לשימור ההשקעות, שמחייבות את העתיד. אני משקיע בתיכונים, תחבורה ואני תומך בעסקים לחדשנות. השקעה היא תעסוקה. אני מיישם את החיסכון גם באורח החיים של האזור על ידי צמצום כוח האדם. זו לא תוכנית חברתית, זה אי חידוש פרישות.
תמונות בוא סיטלר
