בין גושי הקרח העצומים שלה, אנטארקטיקה שוכנת ארץ של געשיות לוהטת. למרות שרובם המכריע של הרי הגעש הללו רדומים, סרק או חבויים מתחת לקרח, ישנה ספקולציה שהם עלולים להתעורר מחדש עקב הפשרת יריעות הקרח שמסביב.
אירוע ההמסה הגדול האחרון על פני כדור הארץ התרחש לפני 12,000 עד 7,000 שנים בעקבות עידן הקרח האחרון. בתקופה זו שלהדגלציה, פעילות געשית ביבשה עלתה פי שניים עד שש בהשוואה לרמות רגילות. מדעניםלְהֶאֱמִיןפרץ ההתפרצויות נגרם מהמסת קרחונים, שהקלה את הלחץ על מעטפת כדור הארץ, ואפשרה ליותר מאגמה לעלות ולהתפרץ אל פני השטח.
כעת, עידן חדש של התחממות בפתח עקב שינויי האקלים המונעים על ידי האדם. פעם הניחו (או קיוו) שאנטארקטיקה תהיה חסינה יחסית מההשפעות החריפות ביותר של העולם המתחמם, אבל האזור מראה יותר ויותר סימני מתח, כוללו.
אנחנו נכנסים לטריטוריה לא ידועה, אבלזה אפשרישאיבוד קרח כתוצאה משינויי אקלים עלול לגרום לעלייה בוולקניות באנטארקטיקה, בדומה למה שהתרחש בתקופה הקודמת של ההתדרדרות. כְּמוֹמַדָעלאחרונה אמר את זה: "כשהמשקל על הרי הגעש מורם, הגזים הכלואים במאגמה משתחררים כמו תוססת בבקבוק שמפניה לא פקק, ומניעים התפרצויות."
למעלה מ-130 הרי געש ידועים, שרבים מהם נמצאים מתחת לקרח עצמו, אך מעטים נחשבים לפעילים. הבולט ביותר הוא הר ארבוס, הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באנטארקטיקה, שמתפרץ ברציפות כבר עשרות שנים,כפי שהוא עושה זאת.
אם חלק מהרי הגעש הללו היו מופעלים מחדש על ידי אובדן קרח, זה עלול ליצור לולאת משוב מתפתלת להמסת קרח. במהלך ההתדרדרות האחרונה, הגברת הגעש עזרה לכךלהאיץ עוד יותר את אובדן יריעת הקרח. זה היה בעיקר בגלל שחרור אפר כהה שהגביר את אפקט האלבדו, לפיו משטחים כהים יותר סופגים יותר חום, בהשוואה לבהירים יותר.
השפעה דומה עשויה להתרחש באנטארקטיקה אם שינויי האקלים יעוררו הרי געש לזעם לוהט. חוקריםהרהרוהאם התפרצות של הרי געש מתחת לקרח יכולה לעזור לשחרר את מעטה הקרח של מערב אנטארקטיקה, ולגרום לחלקים משמעותיים מהקרח הפנימי העבה של היבשת להחליק אל האוקיינוס, ולהעלות את פני הים.
גם הפעילות הוולקנית המוגברת תפזר יותרפליטות לאטמוספירה, מעלה את הטמפרטורה של כדור הארץ עוד יותר. זה, בתורו, יכול להוביל ליותר אובדן קרח, לעורר התפרצויות נוספות, וכן הלאה.
הרבה מזה הוא היפותטי - אחרי הכל, מעולם לא חווינו תקופה דומה של שינויי אקלים מונעים על ידי אדם בפרק זמן כה קצר. שינויי האקלים הם אמיתיים וזהו, אבל ההשפעה שתהיה לו על פעילות וולקנית אינה מובנת לעומק.
למדענים ישצייןשעלינו להיזהר כשעורכים השוואות בין ההידרדרות האחרונה של כדור הארץ לבין שינויי אקלים מונעים על ידי אדם, במיוחד בכל הנוגע לקשר שלו לוולקניות, שכן לוחות הזמנים והדינמיקה שונים מאוד. התפרצויות געשיות, באופן כללי, ידועות לשמצה גם לניבוי, אפילו מבלי לקחת בחשבון את המורכבות הנוספת של שינויי האקלים.
עם זאת, השפעת שינויי האקלים על געשיות היא נושא שחלק מהחוקרים מעוניינים להבין יותר.
"הקושי בתחום המחקר הזה טמון בסולם הזמן. מערכות געשיות בנויות על פני כמה מאות אלפי שנים, בעוד ששינויי האקלים מתרחשים על פני כמה עשורים. עדיין אין לנו מספיק ראייה לאחור כדי לקבל חזון ברור של שינויים בפעילות געשית", אמרה וירג'יני פינל, מנהלת המחקר של וולקנולוגיה במכון המחקר הלאומי הצרפתי לפיתוח בר קיימא.תובנות פוליטכניקהמוקדם יותר השנה.
"עם זאת, שינויי האקלים מייצגים הזדמנות עבורנו להבין טוב יותר את הגורמים המווסתים ומעוררים התפרצויות, כמו ניסוי בגודל טבעי".
