פיזור אבק יהלומים לאטמוספירה יכול לקזז כמעט את כל ההתחממות שנגרמה על ידי בני אדם מאז המהפכה התעשייתית ו"לקנות לנו קצת זמן" עם, אומרים מדענים.
מחקר חדש מצביע על כך שירי של 5.5 מיליון טון (5 מיליון טון מטרי) של אבק יהלומים לסטרטוספירה מדי שנה יכול לקרר את כוכב הלכת ב-1.8 מעלות פרנהייט (מעלה אחת צלזיוס) הודות לתכונות ההשתקפות של אבני החן. מידת הקירור הזו תוביל רבות להגבלת ההתחממות הגלובלית שהחלה במחצית השנייה של המאה ה-19 וכעת היא מסתכמת ב-2.45 F (1.36 C),לפי נאס"א.
המחקר תורם לתחום של גיאו-הנדסה שמחפשעל ידי הפחתת כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ מהשמש.
"זה נושא מאוד שנוי במחלוקת", מחבר שותף במחקרסנדרו ואטיוני, חוקר בפיזיקה אטמוספרית ניסיונית במכון הפדרלי השוויצרי לטכנולוגיה בציריך (ETH ציריך), סיפר ל- Live Science. "יש מדענים רבים שרוצים לאסור לעשות מחקר - אפילו מחקר - בנושא".
כדי למתן את אפקט ההתחממות של השמש, חוקרים הציעו זה מכבר להשתמש בחלקיקים זעירים, או אירוסולים, המשקפים את קרני השמש בחזרה לחלל. הזרקת אירוסולים אלה לסטרטוספירה - שכבת האטמוספירה של כדור הארץ שנמצאת בין 7.5 ל-31 מייל (12 עד 50 ק"מ) מעל פני כוכב הלכת - פירושה שהם יישארו באטמוספירה לפחות שנה אחת לפני שהם ייפלו חזרה לכדור הארץ, החוקרים לוֹמַר.
קָשׁוּר:
הזרקת אירוסול סטרטוספירית (SAI) שואבת השראה מקירור המתרחש לפעמים לאחר התפרצויות געשיות גדולות. הרי געש פולטים ענני ענק של גופרית דו חמצנית. גז זה הופך לחומצה גופרתית בסטרטוספירה, אם כןמתעבה ליצירת אירוסולים סולפטים עדיניםשמחזירים את אור השמש לחלל - מונעים ממנו להגיע לכדור הארץ ומחממים את כדור הארץ.
קוֹדֵםמֶחקָרישבדק את הסבירותשל שאיבת דו תחמוצת הגופרית לסטרטוספירה כדי להילחם בשינויי האקלים, אבל יש כמה תופעות לוואי לא רצויות שיש לקחת בחשבון, אמר Vattioni. אירוסולים של חומצה גופרתית סופגים כמות ניכרת של חום שמש ויבשתי, כלומר הם עלולים לעורר התחממות בסטרטוספירה שעלולה להשפיע על הרוחות שמסתובבות בתוכה. כל הפרעות עלולות לזלוג דרך הטרופוספירה - שכבת האטמוספירה מתחת לסטרטוספירה ומעל פני כדור הארץ - ולגרום לשיבושים בדפוסי המשקעים ובמחזור הדם העולמיים, אמר.
זה המקום שבו יהלומים יכולים להיות שימושיים, אמר Vattini.
ב אלימוד דוגמנותשפורסם באוקטובר, הוא ועמיתיו גילו שחלקיקי יהלום לא יגרמו לא להתחממות הסטרטוספירה ולא לשיבושים בולטים אחרים. הסיבה לכך היא שאבקת יהלומים היא רעיוני ביותר ואינה מתגבשת יחד, וזו הסיבה מדוע חומרים אחרים סופגים חום במקום לשלוח אותו בחזרה לחלל.
כמה מאות מטוסים בגובה רב יצטרכו לטוס מסביב לכדור הארץ ופולטים חלקיקים כל הזמן כדי להגיע לכמות הנדרשת לקירור, אמר Vattini, אבל שיקולים כאלה היו מעבר להיקף המחקר.
"רק הסתכלנו על יהלומים ולא חשבנו על עלויות או איך אפשר לכרות את החלקיקים האלה", אמר. "אבל ברור שאלו גם שאלות שצריך לשקול [כדי לקבוע] אם זה אפשרי או לא לעשות משהו כזה."
במחקר חדש, שפורסם ביום שני (16 בדצמבר) בכתב העתמחקר סביבתי: אקלים, החוקרים אישרו כי יהלומים הם, תיאורטית לפחות, החומר הטוב ביותר להזרקה סטרטוספירית.
הצוות השווה את יעילות הקירור של חלקיקי יהלום לזו של חלקיקי אלומיניום וקלציט באמצעות מודל מערכת כדור הארץ המדמה את תגובת האקלים המלאה של התערבות. הם גילו שכמות אבק היהלומים הדרושה לקירור כדור הארץ ב-1.8 F - 5.5 מיליון טון בשנה - הייתה כשליש מכמות החומרים האחרים הדרושה כדי להשיג את אותו אפקט קירור.
אבל העלויות ודרישות האנרגיה של חומרים שונים אלה נותרו לא ברורות. אמחקר 2020העריך ש-SAI עם דו תחמוצת הגופרית משנת 2035 עד 2100 יעלה 18 מיליארד דולר בשנה, והעלות של אלומיניום וקלציט צפויה להיות באותו מגרש, אמר Vattioni. החשבון עבור יהלומים יהיה גבוה בהרבה, כאשר המחקר של 2020 יחשב עלות כוללת לאורך 65 שנים של 175 טריליון דולר.
"מבחינה זו, חלקיקי קלציט עשויים להיות אופציה טובה יותר", אמר Vattioni, והוסיף כי קלציט הוא מרכיב עיקרי באבן גיר, ולכן ניתן למצוא אותו בקלות בכמויות אדירות ברחבי העולם.
ישנן אי ודאות עצומות סביב SAI, ומדענים אינם קרובים ליישם אותו. יש מומחים שכןמתנגדים לביצוע מחקר מסוג זהבכלל בגלל ההשלכות בלתי צפויות שעלולות להיות לה, ובגלל שהם אומרים שזה מרחיק מימון ממחקרי אקלים אחרים.
אבל "אי ביצוע המחקר הזה יהיה גם להסיט את מבטו מטכנולוגיה פוטנציאלית שיכולה לפחות לעזור להפחית כמה סיכונים", אמר Vattini.
SAI ואסטרטגיות גיאו-הנדסה אחרות אינן פתרונות לשינויי אקלים, אבל הם "יכולים לקנות לנו קצת זמן", אמר Vattini.
"אנחנו באמת מסתכנים במעבר של כמה נקודות מפנה אקלימיות בלתי הפיכות ונקודות מפנה אקולוגיות, ו-SAI עשוי לעזור להימנע ממעבר נקודות מפנה אלה עד שנגיע ליעד האפס נטו", אמר.
