בשנה שעברה, ב-7 באוקטובר, התקפת חמאס על ישראל הכניסה את המדינה למלחמה נגד עזה שתביא כאוס לאזור. אבל מלבד מוות והרס, המלחמה הביאה גם גישה חסרת תקדים לנתונים ביומטריים לממשלת ישראל, מה שעורר פחדים מהפרות פרטיות של ישראלים.
חודש בלבד לאחר הפיגועים אישרה הכנסת גישה מלאה למאגר הביומטרי הלאומי לכוחות הביטחון הישראליים באמצעות חקיקה מזורזת. הגישה החדשה לא הייתה אמורה להיות מפוקחת על ידי סוכנויות ממשלתיות אחרות. מאז, המשרד לביטחון לאומי מאריך באופן קבוע את הוראת השעה למרות הרגולטורים, המומחים המשפטיים וארגוני הזכויות במדינה שטוענים נגד נחיצותו.
"חקיקה זו נחקקה בתנאים קשים, בלחץ זמן ובחוסר ודאות", הממונה על הביומטריה במדינה נעמה בן צבי.סיפרכלי תקשורת ישראלי "כלכליסט".
המאגר מכיל נתוני טביעות אצבע ופנים של כ-7 מיליון ישראלים. בהתחלה, הרשויות טענו שהנתונים הביומטריים הם קריטיים עבורהמנוח, החטוף והנעדר במהלך התקפת חמאס. לצד הגישה לנתונים, הממשלה גם החלה לחייב אזרחים המבקשים תעודת זהות או דרכון להגיש גם טביעת אצבע וביומטריה של הפנים.
אולם על פי נתוני הממונה על הביומטרי, נתוני טביעות האצבע לא היו הכרחיים. המאגר הביומטרי עזר לזהות 106 אנשים מתוך 1,205 נפגעים, כ-11 אחוזים. האנשים זוהו גם באמצעות שיטות כמו DNA, רישומי שיניים ומאגרים ביומטריים של צה"ל, המחזיקים רשומות של מתגייסים צבאיים.
"מנקודת מבט לאומית, טביעות אצבע אינן מחליף משחק משמעותי", אומר בן צבי, שעומד גם בראש היחידה לזהות ויישומים ביומטריים במנהל הסייבר הלאומי בישראל. יש לתת לאזרחים בחירה בעת הגשת נתונים ביומטריים, היא מוסיפה.
"נטילת טביעות אצבע מכל האוכלוסייה פוגעת בפרטיות".
הממונה על ביומטריה אינו היחיד שמבקר את הממשלה על פרטיות.
תקנת החירום שהוצאה בנובמבר 2023 אפשרה גם לסוכנויות האבטחה לגשת למצלמות אבטחה פרטיות ללא אישור בית המשפט. במקביל, הממשלה הייתהמנסהלהכשיר כלי מעקב מתוחכמים הדומים לתוכנת הריגול של קבוצת NSO Pegasus. לפי ארגון ללא מטרות רווח Statwatch, החקיקה היא הצעד האחרון בתוכנית של מדינת ישראל להגביר את הגישה שלה לנתונים ולכלי מעקב.
באפריל, יותר מעשר ארגוני זכויות אדםמחאה על החלטת האיחוד האירופי להמשיך בהעברת נתונים אישיים בין הגוש לישראל, תוך ציון השינויים האחרונים במדינה בחוקי הביטחון ובנוהלי המעקב.
הרשויות הישראליות ספגו ביקורת גם על איסוף ביומטריה מתושבים פלסטינים וניסיונות לפקח על האוכלוסייה באמצעות זיהוי פנים.על ידי אמנסטי אינטרנשיונל בשנה שעברה.
לעומת זאת, להתנגדות גם מחוץ לישראל וגם מבפנים היו תוצאות מוגבלות.
מומחים משפטיים כמו גור בליג, יועץ ועדת החוקה, חוק ומשפט, הציעו לרשות להגנת הפרטיות להכניס פיקוח על המאגר הביומטרי ולקצר את הוראת השעה. גם הכלב לשמירה על הפרטיות התנגד להמשך איסוף הנתונים הביומטריים.
אולם בחודש נובמבר ביקש המשרד הישראלי לביטחון פנים להאריך פעם נוספת את השלטון הזמני בשנה שלמה נוספת, בטענה שהחריפו את הקרבות בחזית הצפון.
זאת למרות שרוב גופות הישראלים כבר זוהו, אומר העמותה הישראלית Digital Rights Movement. נעדרים מזוהים כעת באמצעות מידע גנטי ולא נתונים ביומטריים. רבות מהגופות כבר התפרקו, מה שהופך את טביעות האצבעות והפנים ללא שימוש לזיהוי ביומטרי,לפילכלי התקשורת שקוף.
ההחלטה הסופית על הארכת תקנת החירום עדיין נמצאת בבחינת הכנסת. לשר הפנים משה ארבל יהיה חלק משמעותי בהחלטה, כך לפי "כלכליסט".
נציב הביומטרי בן צבי סבור כי המשטרה תרצה להמשיך לאסוף טביעות אצבע לזיהוי נפטרים
"המשטרה צפויה להזדהות במהירות, אז היא רוצה להשתמש במה שיש לה, ככל שיותר מידע, כך ייטב", היא אומרת.
עם זאת, פעילי ישראל עדיין רושמים כמה ניצחונות במאבק על הפרטיות הביומטרית. בספטמבר, עו"ד חיים רביהזכה בחליפהנגד רשות האוכלוסין וההגירה על מאגר מידע ביומטרי לא מוסדר שאחסן תמונות של אזרחים העוברים במעברי גבול אוטומטיים.
"בחסות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, המדינה חוקקת עוד ועוד הסדרים הפוגעים בזכות לפרטיות מעבר לכל מידה", אומר רביה, לפי תרגום מכונה. "דווקא בנסיבות אלה יש חשיבות כפולה לאכוף את הזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית בישראל".
נושאי מאמר
|||||||
