לעתים קרובות אומרים לנו שלהיות שמח, מדיטציה ותשומת לב יכולים להועיל לבריאות שלנו. לכולנו יש חבר אחד של חבר שאומר שהם ריפאו את המחלה הסופנית שלהם על ידי התפטרות מעבודתם והתחלת גלישה - אבל עד עכשיו היו מעט מאוד הוכחות מדעיות לגיבוי הטענות הללו.
כעת חוקרים בקנדה מצאו את הראיות הראשונות המצביעות על כך שקבוצות תמיכה המעודדות מדיטציה ויוגה יכולות למעשה לשנות את הפעילות התאית שלניצולים.
המחקר שלהם, שהיהפורסם בכתב העתסַרְטָןבשבוע שעבר, הוא אחד הראשונים שהצביעו על כך שחיבור גוף-נפש באמת קיים.
הצוות מצא את זההטלומרים- מכסי החלבון בקצה הכרומוזומים שלנו שקובעים באיזו מהירות התא מזדקן - נשארו באותו אורך אצל שורדי סרטן שעשו מדיטציה או השתתפו בקבוצות תמיכה במשך תקופה של שלושה חודשים.
מצד שני, הטלומרים של ניצולי סרטן שלא השתתפו בקבוצות אלו התקצרו במהלך המחקר שנמשך שלושה חודשים.
מדענים עדיין לא יודעים בוודאות אם טלומרים מעורבים בוויסות מחלות, אך ישנן עדויות מוקדמות המצביעות על כך שטלומרים מקוצרים קשורים בסבירות לשרוד מספר מחלות, כולל סרטן השד, כמו גם הזדקנות תאית. ובדרך כלל חושבים על טלומרים ארוכים יותרלעזור להגן עלינו מפני מחלות.
"אנחנו כבר יודעים שהתערבויות פסיכו-סוציאליות כמו מדיטציית מיינדפולנס יעזרו לך להרגיש טוב יותר מבחינה נפשית, אבל עכשיו לראשונה יש לנו הוכחות שהן יכולות להשפיע גם על היבטים מרכזיים של הביולוגיה שלך", אמרה לינדה א. קרלסון, מחקר פסיכו-סוציאלי והמובילה חוקר במרכז הסרטן טום בייקר,בהודעה לעיתונות.היא ערכה את המחקר לצד מדענים מאוניברסיטת קלגרי.
"זה היה מפתיע שיכולנו לראות הבדל כלשהו באורך הטלומרים בכלל במהלך התקופה של שלושה חודשים שנחקרה",אמר קרלסון. "דרוש מחקר נוסף כדי לכמת טוב יותר את היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים הללו, אך זוהי תגלית מרגשת המספקת חדשות מעודדות."
במסגרת המחקר, בוצע מעקב אחר 88 ניצולי סרטן שד שסיימו את הטיפול לפני יותר משלושה חודשים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 55, וכדי להיות זכאים להשתתף במחקר כולם היו צריכים לחוות רמות משמעותיות של מצוקה רגשית.
הם הופרדו לשלוש קבוצות - אחת התבקשה להשתתף בשמונה מפגשים קבוצתיים שבועיים בני 90 דקות שסיפקו הנחיות על מדיטציית מיינדפולנס ויוגה עדינה. משתתפים אלו התבקשו לתרגל מדיטציה ויוגה בבית במשך 45 דקות מדי יום.
הקבוצה השנייה נפגשה במשך 90 דקות בכל שבוע במשך שלושת החודשים, ועודדו לדבר בפתיחות על החששות והרגשות שלהם.
קבוצת הביקורת השלישית פשוט השתתפה בסמינר אחד לניהול מתח בן שש שעות.
לפני ואחרי המחקר, כל המשתתפים נותחו את הדם שלהם ואורך הטלומרים שלהם נמדד.
שתי הקבוצות שהשתתפו בקבוצות התמיכה שמרו על אורך הטלומרים שלהן במשך שלושת החודשים, בעוד הטלומרים של הקבוצה השלישית התקצרו. שתי הקבוצות שהשתתפו בפגישות הרגילות דיווחו גם על רמות מתח נמוכות יותר ומצבי רוח טובים יותר.
למרות שזהו מחקר מרגש למדי, עדיין לא ידוע אם היתרונות הללו יהיו לטווח ארוך או מה גורם לאפקט הביולוגי הזה. כעת יש צורך במחקר נוסף כדי לגלות האם תוצאות אלו ניתנות לשכפול על פני מספר גדול יותר של משתתפים, ומה המשמעות של זה לבריאותנו בטווח הארוך.
אבל זה צעד ראשון די ענק לקראת הבנה יותר על האופן שבו המצב הנפשי שלנו משפיע על הבריאות שלנו. וזה חלק מגוף הולך וגדל של מחקר בחוץ - קבוצה נפרדת של מדענים איטלקייםפורסם בPLOS ONEלפני מספר שבועות גם הראה שאימון מיינדפולנס יכול לשנות את מבנה המוח שלנו.
כמובן שעבור מאמינים רבים במדיטציה, התגלית הזו כנראה לא כל כך מרגשת.מֶחקָרעוד בשנות ה-80 הציעו שחולי סרטן המצטרפים לקבוצות תמיכה נוטים יותר לשרוד. אבל כמו שאנחנו אוהבים לומר,או שזה לא קרה.
אנחנו נרגשים (בספקנות).
