מינים מסוימים ידועים במרחקים שהם מסוגלים לעבור: מציפורים שעפות,לעשות מסעות מדהימים, ושוברים שיאים, ההישגים האלה לא מצליחים להרשים. מחקר חדש הדגיש לווייתן גבן בודד שעבר את אחד מנתיבי הנדידה הארוכים ביותר שנראו אי פעם, אם כי הכוחות המניעים מאחורי זה עלולים לאיית חדשות רעות.
לווייתן גבנון בוגר צולם לראשונה בשנת 2013 מול מפרץ טריבוגה בחוף האוקיינוס השקט של קולומביה, כחלק מקבוצה עם שבעה גבנים נוספים. הלוויתן זוהה אז בשנת 2017 בבהיה סולאנו, מול חופי קולומביה באוקיינוס השקט, כ-78 קילומטרים (48 מייל) מהמקום בו הוא נראה לראשונה. חמש שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2022, הלוויתן הופיע שוב מול חופי זנזיבר באוקיינוס ההודי, במרחק של למעלה מ-13,000 קילומטרים מהתצפית המקורית.
יקטרינה קלצ'ניקובה, המחברת הראשונה של המחקר, אמרה ל-BBCהממצא היה "ממש מרשים ויוצא דופן אפילו עבור המין הנודד מאוד".
רוב שטחי הגידול וההאכלה נשארים מתואמים בצבע, אך הצורות מצביעות על תצפיות הלווייתנים.
קרדיט תמונה: Kalashnikova et al., Royal Society Open Science, 2024 (CC BY 4.0)
לווייתנים (Megaptera novaeangliae)יש את אחת הנדידות הארוכות ביותר של יונקים כלשהם מלכתחילה, כשהיא נעה משטחי רבייה טרופיים לאזורי האכלה קרים יותר עם העונה. חלקם יכולים לכסות מרחק של מסביב8,000 קילומטרים(5,000 מייל) במהלך ההגירה הזו. נדידה זו מכונה רוחב מכיוון שהם שוחים מצפון לדרום או להיפך בין אזורים. מה שיוצא דופן, לעומת זאת, הוא תנועה אורכית, השוחה ממזרח למערב על פני האוקיינוסים של העולם.
החוקרים מתארים את המדד שהם משתמשים בהם כדי למדוד כ"המרחק הקצר ביותר בין שתי תצפיות - מרחק המעגל הגדול - בהתחשב במשטח הכדורי של כדור הארץ". התצפיות בזנזיבר וקולומביה מופרדות על ידי מרחק מעגל גדול של 13,046 קילומטר (8,106 מייל) ו-120 מעלות אורך. זהו מרחק המעגל הגדול ביותר שתועד בין תצפיות והתיעוד הראשון של לווייתן גבנון מתחלף מקומות רבייה בין האוקיינוס השקט וההודי.
הצוות העלה תמונות של הלוויתן לאתרהלוויתן שמח, מה שאפשר להם לראות כמה רחוק עברו פרטים והיכן נראו לווייתנים שונים.
"זה היה ממצא מרגש מאוד, מסוג התגלית שבה התגובה הראשונה שלנו הייתה שבטח יש איזו טעות", אמר טד צ'יזמן, מחבר שותף במחקר.LiveScience.
החוקרים רצו לשקול את המניעים הפוטנציאליים שיכולים היו לגרום ללווייתן לשחות עד כה. הם טוענים ששינויי האקלים העולמיים היו יכולים להשפיע על תפוצת הקריל בשטחי ההאכלה, ולגרום ללווייתן לנסוע רחוק יותר בחיפוש אחר מזון.
ההסבר האפשרי השני הוא שהגבנון הזכר חיפש אהבה. בדרך כלל, גבנים נאמנים לשטחי ההאכלה שלהם, כאשר מעט אנשים בוחרים לעבור ביניהם. מחקרים קודמים העלו כי נקבות עשויות ללכת לחפש אהבה באזורים שונים, או אפילו זכרים צעירים יותר, וזה קצת בסתירה למסע שעשה הלוויתן הזכר המבוגר הזה.
המחקר פורסם במדע פתוח של החברה המלכותית.