אסטרונומים גילו קבוצה נדירה של חמש גלקסיות ננסיות הממוקמות קרוב יחסית לכדור הארץ; הגלקסיות הללו קיימות ביישור כמעט מושלם, הדומה לשרשרת פנינים קוסמיות בשמים.
כמה מהגלקסיות הננסיות (המוגדרות D1 עד D5) מוחזקות יחדיו בכוח המשיכה ההדדי שלהן, רוקדות זו בזו בקצב קצבי בעוד אחרות מעורבות ב"משיכת מלחמה קוסמית", קורעות גז וכוכבים זה מזה.
המדענים שמאחורי הגילוי הזה אומרים שגורמים אלה הופכים את קיבוץ הגלקסיות הננסיות למסקרן במיוחד. הסידור עשוי להיות מאתגר כמו שהוא יפהפה, ועלול להוות בעיה עבור המודל הטוב ביותר שלנו לאבולוציה קוסמית.
הגלקסיות הננסיות שנצפו יושבות קרוב יחסית לכדור הארץ במרחק של כ-117 מיליון שנות אור בלבד.
"הגלקסיות הללו קטנות, חלשות ועשירות בגז, אך כולן יוצרות באופן פעיל כוכבים חדשים - תכונה מפתיעה לגלקסיות ננסיות בקבוצה", אמר ראש הצוות כריסטיאנו ג' סאביו מאוניברסיטת סיאול ל-Space.com. "עוד יותר בולט הוא היישור הכמעט מושלם שלהם בשמים, ויוצר 'מחרוזת פנינים קוסמיות' מובהק."
הגלקסיות התגלו באמצעות נתונים מ-Sloan Digital Sky Survey (SDSS), אשר מיפה רבע מהשמיים כולו מעל כדור הארץ בפירוט רב, תוך קביעת המיקום והבהירות המוחלטת של מאות מיליוני עצמים שמימיים. נתונים ממספר סקרים אסטרונומיים אחרים סייעו גם הם לצוות הגילוי.
קָשׁוּר:
גלקסיות ננסיות רוקדות ומחזיקות ידיים
כפי שהשם מרמז, גלקסיות ננסיות הן מחוזות בעלי מסה נמוכה עם אוכלוסיות כוכבים נמוכות, מה שאומר שהן גם די עמומות מבחינת בהירות. המסה הכוללת של חמש הגלקסיות הננסיות הללו היא בסביבות 60.2 מיליארד מסות שמש (מסה שמש אחת שווה ערך למסה של). לשם השוואה, הגלקסיה שלנו, ה, מוערך כבעל מסה המקבילה לסביבות 1.5 טריליון שמשות.
למסיבית ביותר מבין חמש הגלקסיות הננסיות הללו (D2) יש מסה שווה ערך ל-275 מיליון שמשות בלבד. המסה הפחות מסיבית, D4, היא בעלת מסה של 14.7 מיליון מסות שמש בלבד. כלומר, בעוד ש-D1 עד D5 משתלבים היטב במונחים של מאפיינים אחרים של הגלקסיה הננסית, הם חריגים עיקריים מבחינת הזוגיות שלהם.
גלקסיות ננסיות נוטות להיות בודדות למדי, כאשר פחות מ-5% נמצאו עם בני לוויה גלקטיים קרובים. הסיכוי למצוא חמש גלקסיות ננסיות מקובצות יחד כפי שהן במקרה זה הוא פחות מ-0.004%.
"ההסדר החריג הזה מעלה את השאלה", אמר סאביו. "האם היישור הזה הוא צירוף מקרים בלבד, או שהוא מרמז על קשר עמוק יותר הקשור להיווצרותם ולאבולוציה שלהם?"
סאביו המשיך והסביר שהעובדה ששלוש מהגלקסיות הננסיות הללו (D1, D2 ו-D5) חולקות את אותו כיוון סיבוב מוסיפה לייחודיות של סידור זה.
"זה כאילו מבצע ריקוד קוסמי מסונכרן", הוסיף סאביו. "זה יכול לספק רמזים חשובים לגבי מוצאם המשותף או תפקיד הסביבה שלהם בעיצוב תנועותיהם."
שתי גלקסיות ננסיות מקיימות אינטראקציה פעילה בתחרות "משיכת חבל" גלקטית התורמת למסתורין של קיבוץ גלקטי זה. אינטראקציה כבידתית זו מושכת חומר מהגלקסיות, ויוצרת "זנבות גאות" גלויים של גז וכוכבים.
"אינטראקציות כאלה מעוררות לעתים קרובות התפרצויות של היווצרות כוכבים ויכולות לשנות באופן משמעותי את צורתה של גלקסיה לאורך זמן", הסביר סאביו.
סאביו הסביר מדוע גילוי הגלקסיות הננסיות הללו מאתגר את התיאוריה הטובה ביותר שלנו לגבי האבולוציה הקוסמית, המודל הסטנדרטי של הקוסמולוגיה, או מודל החומר האפל הקר למבדה (LCDM).
"תגלית זו מציבה אתגר למודל ה-LCDM, שכן הוא עשוי להתקשות להסביר את היווצרותן של קבוצות קטנות ומיושרות כל כך של גלקסיות בסביבות מבודדות", אמר החוקר.
המחקר של הצוות פורסם בנובמבר במכתבי היומן האסטרופיזי.
פורסם במקור בSpace.com.
