נראה שהעיתונות הפופולרית בבריטניה בחרה צד בוויכוח הלאומי על זיהוי דיגיטלי, הלכה בקנה אחד עם דעת הקהל הרוב והנמקה לפחות שיקול רציני של מדיניות חדשה של וסטמינסטר בסדרת מאמרי מערכת.
הפייננשל טיימסועדת העורכים טענה לתפקידה של תוכנית זהות לאומית במודרניזציה של הממשלה והשירותים הציבוריים במדינה ביום ראשון. המאמר מכיר במורכבות המשימה ובצורך ב"דיון והתייעצות". אבל הזמן לפעולות האלה, כך נאמר, הגיע.
מאמר מערכת מאת סר טוני בלייר ב-דיילי מיילביום רביעי שעבר התחילו הדברים, בטענה שזיהוי דיגיטלי יכול להיות "שיבוש של פעם בדור" לטובה. זה יחסוך 2 מיליארד ליש"ט בשנה כהחזר על השקעה מראש של מיליארד ליש"ט ו-100 מיליון ליש"ט בשנה בתחזוקה.
בלייר גם רץ דרךעל גישה משופרת לשירותים ממשלתיים, וטענה כיצד תעודות זהות לאומיות יכולות לסייע בפתרון בעיות ההגירה של המדינה.
הפייננשל טיימס מעלה כמה טיעונים דומים, ומציע חולשות בכמה טיעונים נגד הכנסת זיהוי דיגיטלי בבריטניה.
"עדויות אנקדוטיות מצביעות על כך שאחת מהנקודות המשיכה העיקריות של בריטניה היא התפיסה שהיעדר תעודות זהות מקל על היעלמותה לתוך הכלכלה האפורה מאשר בעמיתים רבים באירופה", כותב Ed Board של FT. "דרישת תעודה מזהה אלקטרונית כדי לגשת להטבות ולדיור עלולה להוות תמריץ למהגרים חסרי תיעוד ולכנופיות סחרות באנשים".
הרבה נלמד ברחבי העולם מאז הניסיון הרע האחרון של בריטניה להכניס תעודת זהות לאומית, שננטש ב-2010.
"לטיעוני הפרטיות יש פחות כוח כאשר רוב המבוגרים נושאים בשמחה סמארטפונים ממולאים באפליקציות שיכולות לעקוב אחר הכל, החל ממספר הצעדים שהם עושים ועד איזה צבע גרביים הם קונים."
מאמר מערכת של יום שני מהטיימסמציג את הנושא בהקשר היסטורי, ומרמז כי טיעונים שאולי היו נכונים - או לפחות החזיקו מעמד - בעבר אינם תקפים עוד באותו אופן, או בכלל.
"בעידן המידע, זהות דיגיטלית מקושרת יותר להשתתפות אזרחית מאשר לחטטנות ממלכתית".
מדינות כמו אסטוניה הראו מה אפשרי, ודעת הקהל השתנתה באופן דרמטי.
יותר ממחצית מהציבור בבריטניה תומך כעת בזיהוי דיגיטלי, עם רבע בעד ורק 19% התנגדו,הטיימסדוחות בנפרד, תוך ציטוט של סקר של ועדת הפשע והמשפט של העיתון.
53% תומכים בהנהגת תוכנית זהות דיגיטלית לאומית, כולל שש מזכירי פנים לשעבר ושני ראשי ממשלה לשעבר. השני הוא ג'ון מייג'ור, שבניגוד לבלייר הוביל את המפלגה השמרנית.
שר הפנים לשעבר, ג'ק סטרו, שכיהן בתפקיד מ-1997 עד 2001, הוא בין אלה ששינו את דעתם במהלך השנים: "מה שהשתנה בין דברים רבים אחרים הוא נוכחותן של מערכות זיהוי דיגיטליות, והארנקים והתיקים שלנו, כולל דיגיטליים. מלאים בתעודות זהות - אז מה הבעיה בכך שהממשלה תספק עוד תעודת זהות אחת?"
התמיכה היא החזקה ביותר בקרב אנשים שאומרים שהם תומכים במפלגה השמרנית (68 אחוזים), אך ההבדל על בסיס השתייכות פוליטית הוא מינימלי. מצביעים פוטנציאליים של הלייבור נוטים יותר לתמוך במידת מה בזיהוי דיגיטלי מאשר לתמוך בו בתוקף, וההיפך הוא הנכון בקרב תומכי בריטניה הרפורמית, אך הסכום הכולל דומה (60 עד 59 אחוזים, בהתאמה).
יותר מ-400 תגובות מתחת למאמר פועלות בטווח של תסכול מכך שההבנה של המעמד הפוליטי בבריטניה לקח זמן רב מדי עד לשאלות לגיטימיות לגבי איך מערכת כזו תעבוד, ועלבונות אישיים להפגנות שהמגיב לא קרא או הבין את המאמר.
סקיי ניוזשם לב שבריטניה היא משהו חריג בהיעדר תעודת זהות לאומית. ניתוח של 38 מדינות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מראה שרק לחצי תריסר, רוב מדינות אנגליה, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד ובריטניה אין תעודה מזהה לאומית. ואוסטרליה בדרך אליה.
תעודות הזהות הן אופציונליות ברוב המדינות הללו, מציין הדו"ח.
ההעומד כעת בפני הפרלמנט יקדם את יישום ה-Digital Identity and Attributes Trust Framework (DIATF) ויאפשר שימוש נרחב יותר בזיהוי דיגיטלי בבריטניה.
נושאי מאמר
|||||
