השבוע הודיעו מדעני נאס"א כי מצאו עדויות כימיות לכךמים נוזליים על פני מאדים. בעוד שהם מעלים מקרה משכנע, קיומם של נהרות עונתיים של מי מלח לעולם לא יאושר ב-100 אחוז עד שנוכל לראות אותו ולגעת בו ולנתח אותו, ואם לא מדובר בבני אדם בפועל.אם עושים את זה, נצטרך ללמוד את זה באופן מקרי דרך הרובוטים הרחוקים שלנו.
אלא שאנחנו לא יכולים. לא כל עוד הרובוטים הרחוקים האלה מקורם בכדור הארץ, בכל מקרה. נכון לעכשיו, רובר Curiosity של נאס"א נמצא במרחק של כ-50 קילומטרים מהאתר שמדענים חושדים שמחזיק בו מים נוזליים של מאדים, אבל הודות לאמנה בינלאומית שנחתמה ב-1967, אסור להתקרב אליו.
הסיבה לכך היא שכדי להגיע למקום שבו היא נמצאת על פני מאדים, קיוריוסיטי נאלצה לנסוע 225 מיליון קילומטרים מכדור הארץ בחלל, ובדרך היא הייתה יכולה לקלוט לכלוך ואבק וכל מיני חיידקים מסתוריים שהופכים אותו רחוק מלהיות סטרילי. . בתור מרקוס שטרוםמציין בThe Sydney Morning Herald,"זו דרך ארוכה לעבור מבלי שתהיה לך מקלחת מהסוג הנכון."
גס, סקרנות. פשוט לך תעמוד שם, נכון? לא, לא, תמשיך הלאה, הלאה. כן, תמשיך כך. אוקיי זה טוב, תודה!
ובעוד מדענים עושים כמיטב יכולתם לעקר את ציוד החלל שלהם ברגע שהוא מגיע ליעדו דרך מה שאסטרונום אוניברסיטת סווינבורן אלן דאפימתאר כ"מכון שיזוף אולטרה סגול אינטנסיבי מאוד", אם הם לא יכולים להבטיח עיקור, אין להתקרב למים האלה.
"מכיוון שנראה שיש מים נוזליים... עלינו לנקוט באמצעי זהירות נוספים כדי למנוע זיהום על ידי חיי כדור הארץ", ריץ' זורק, המדען הראשי של תוכנית מאדים של נאס"א,הסביר במהלך Reddit AMA אתמול. "הרוברים הנוכחיים שלנו לא עברו עיקור במידה הדרושה כדי להגיע לאזור שבו עשויים להיות מים נוזליים".
כפי שכותב אקשט ראתי עבור קוורץ,כל מדינה על פני כדור הארץ מחויבת להוראות ה-אמנת החלל החיצון משנת 1967, האוסר על "כל אחד לשלוח משימה, רובוט או אדם, קרוב למקור מים מתוך חשש לזהם אותו בחיים מכדור הארץ".
לא שנאס"א לא יכלה לעקר את החרא מהרוברים שלה אם היא רוצה. בתור האסטרוביולוג של UNSW מלקולם וולטרסיפרThe Sydney Morning Herald,הם יכלו לפוצץ את Curiosity בכמויות מטורפות של חום וקרינה שימחקו כל דבר וכל מה שהצליח לשרוד את המסע מכדור הארץ ללא צל של ספק, אבל אז הם היו מחסלים את האלקטרוניקה הפנימית של הרובר בתהליך. לא בדיוק פרקטי.
"כדי להיות סטריליים לחלוטין, הם יצטרכו להשתמש בקרינה מייננת או חום עוצמתיים באמת, שניהם יפגעו באלקטרוניקה."אומר וולטר. "אז הם הולכים רחוק ככל שהם מעזים."
מה הפתרון? כולנו יודעים שנאס"א מתכננת לשלוח בני אדם למאדיםלראשונה באמצע 2030,אז אולי כמה אסטרונאוטים ברי מזל יזכו לראות מי מאדים נוזליים במו עיניהם. אפשרות נוספת תהיה לשלוח רובוטים למאדים שמסוגלים לבנות רובוטים אחרים שיכולים לחקור את המים עם סיכון קטן לזיהום. בשנה שעברה, נאס"א הודיעה שהיא מפתחת רובוטים שיכוליםתשתית הדפסת תלת מימד על מאדים, אז זו בהחלט יכולה להיות אפשרות.
עד אז, Curiosity והחברה לרובר שלה Opportunity פשוט יצטרכו להתענג על מצב הניקיון המעורפל שלהם, ולהתרחק לעזאזל מהמים.
