מנורת שמן נדירה בת 1,700 שנה עם סמלי מקדש נמצאה בירושלים

המנורה מייצגת ממצא נדיר המאיר אור על נקודה חשובה בהיסטוריה היהודית.

קרדיט תמונה: אמיל אלדג'ם, רשות העתיקות.

ארכיאולוגים חשפו מנורת שמן קרמיקה מדהימה מהתקופה הרומית המאוחרת. למרות שלא מדובר בסיטואציה המכילה שד, היא מעוטרת בתיאורים של חנוכיית בית המקדש, את חפירת הקטורת וצֶדֶק(ענף תמר) בשימוש בטקסים דתיים יהודיים.

המנורה נמצאה במסגרת חפירה באתר ליד הר הזיתים בירושלים והיא מייצגת ממצא ייחודי. סימני פיח על פייתו מעידים על כך שהוא שימש לתאורה לפני כ-1,700 שנה, מה שמציע לנו הצצה נדירה לתרבות היהודית ולחיי הדת מהתקופה.

"העבודה האמנותית המעולה של המנורה, שנמצאה שלמה, הופכת אותה למצטיינת ונדירה ביותר", הסביר מיכאל צ'רנין, מנהל החפירות מטעם רשות העתיקות בהודעה שנשלחה ל-IFLScience.

"ממצא זה מפתיע במיוחד, שכן יש לנו מעט מאוד עדויות לקיומו של יישוב יהודי בירושלים ובסביבתה מתקופה זו".

בין השנים 132-136 לספירה ניהלו יהודי יהודה, בראשות שמעון בר כוכבא, מרד נגד האימפריה הרומית בתום תקופה של התנגשויות מתגברות בין יהודים ורומאים. כתוצאה ממה שמכונה כיוםמרד בר-כוכבא, הקיסר אדריאנוס גירש את היהודים מהעיר ירושלים.

"מנורת הר הזיתים היא אחד העקבות החומריים הבודדים של נוכחות יהודית סביב ירושלים במאות ה-3-5 לספירה", הוסיפה צ'רנין.

נראה שהמנורה שייכת לסוג "בית נטיף", על שם בית מלאכה לייצור שלה שזוהה בשנות השלושים ליד בית שמש. הקדרים מבית נטיף הצטיינו ביצירת עיטורים ומנורות משובחות עם סמלים דתיים יהודיים. נוכחותן של מנורות יהודיות אלה מעידה על כך שעדיין הייתה נוכחות יהודית מסוימת באזור לאחר המרד.

IFLScience אינה אחראית לתכנים המשותפים מאתרים חיצוניים.

"הבחירה בסמלים על המנורה אינה מקרית", הסביר בנימין סטורצ'ן, ארכיאולוג מחקר של רשות העתיקות. "זוהי עדות מרתקת המחברת בין חפצים ואמונות יומיומיים בקרב תושבי ירושלים העתיקה. נראה שהמנורה הייתה שייכת ליהודי, שרכש אותה בגלל השתייכותה הדתית והזיכרון לבית המקדש".

נראה שיצרנית המנורות הקדישה פרק זמן משמעותי ליצירה ולקישוט החפץ. הוא נעשה באמצעות תבניות, מקדחות ומאזמלים מגולפים בקפידה של אבן גיר. התבניות נעשו משני חלקים - עליון ותחתון - שמולאו בחימר ולאחר מכן נלחצו יחד. לאחר מכן היה כלי השיט נורה, ולאחר מכן היה מוכן לשימוש.

"שיטה זו של ייצור מנורות בתבניות אפשרה עיצובים מעודנים, כמו גם הוספת עיטורים עדינים ומורכבים", הוסיפה Storchan.

"חנוכיית המקדש הפכה לסמל יהודי בימי הבית השני. אולם לאחר חורבן בית המקדש הפכה תמונת המנורה לאייקון חשוב בזיכרון הקולקטיבי היהודי הן בארץ והן בתפוצות. המנורה מופיעה מדי פעם על חפצים אישיים כמו פנסי שמן, אשר בהיותם כלי הארה, אולי עוררו תחושה של הדלקת חנוכיית המקדש".

המנורה תוצג לציבור במהלך חג החנוכה, לצד תבניות אבן המשמשות לייצור כלי קרמיקה דומים.