מחקר חדש שחקר בינה מלאכותית (AI) ו"פריקה קוגניטיבית" על ידי בני אדם מצא מתאם שלילי בין שימוש תכוף בבינה מלאכותית לבין יכולות חשיבה ביקורתית.
דגמי שפה גדולים הפכו זמינים יותר בחופשיות בימינו, בין אם זה ChatGPT של OpenAI או סיכומי AI של גוגל, ומספקים (לעתים קרובות) תשובות בפוטנציאללסביבה. כמו פחות או יותר כל קפיצות הטכנולוגיה לפניו, מהטלוויזיה ועד לאינטרנט, החוקרים מעוניינים לחקור את ההשפעה שיש לה על המשתמשים שלה.
היבט מסוים אחד, שנבחן על ידי מייקל גרליך מבית הספר לעסקים שוויצרי SBS בציריך, שוויץ, הוא הרעיון של פריקה קוגניטיבית.
"פריקה קוגניטיבית מתרחשת כאשר אנשים מאצילים משימות קוגניטיביות לעזרים חיצוניים, ומפחיתים את עיסוקם בחשיבה עמוקה ורפלקטיבית", מסביר גרליך במחקר. "תופעה זו מדאיגה במיוחד בהקשר של חשיבה ביקורתית, הדורשת מעורבות קוגניטיבית אקטיבית כדי לנתח ולהעריך מידע ביעילות."
כְּפִימחקרים הראואנשים עשויים "להסתמך על האינטרנט כמקור לידע במקום לזכור אותו בעצמם" לאחר עליית גוגל, החשש הוא שאנשים עלולים להתחיל להוריד את יכולות החשיבה הביקורתית שלהם. במקום זאת, הם עשויים להסתמך על כלי בינה מלאכותית לביצוע חלק מהמשימות הללו, למשל שימוש ב-ChatGPT כדי לבצע עבודה בבית ספר/מכללה, אם כי יש מעט עדויות לכך שעדיין יש לכך השפעה רבה.
במחקר החדש ערכה גרליך סקרים וראיונות עומק עם 666 משתתפים במגוון גילאים ורקע השכלתי. מבחינת מי שהכי השתמש בבינה מלאכותית, הצעירים יותר, אולי בעלי ידע טכנולוגי יותר, המשתתפים הסתמכו הכי הרבה על כלי בינה מלאכותית. נמצא כי משתתפים מבוגרים (46+) משתמשים הכי פחות ב-AI, ובעלי ציוני חשיבה ביקורתית גבוהים יותר.
"משתתפים צעירים יותר הפגינו תלות גבוהה יותר בכלי AI וציוני חשיבה ביקורתית נמוכים יותר בהשוואה למשתתפים מבוגרים", כתב גרליך. "יתר על כן, הישגים לימודיים גבוהים היו קשורים לכישורי חשיבה ביקורתית טובים יותר, ללא קשר לשימוש בבינה מלאכותית. תוצאות אלו מדגישות את העלויות הקוגניטיביות הפוטנציאליות של הסתמכות על כלי בינה מלאכותית, תוך שימת דגש על הצורך באסטרטגיות חינוכיות המקדמות מעורבות קריטית בטכנולוגיות בינה מלאכותית".
על פי המחקר, זה עשוי להראות כי בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשמש כדי לסייע בלימוד מיומנויות בסיסיות, היא עלולה לערער את המעורבות הקוגניטיבית העמוקה יותר בנושא.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפריקה קוגניטיבית מתווך באופן משמעותי את הקשר בין שימוש ב-AI וחשיבה ביקורתית, מה שמצביע על כך שהפחתת העומס הקוגניטיבי עשויה להוביל להפחתת הזדמנויות למעורבות קוגניטיבית ולניתוח ביקורתי", המשיך המחקר.
גרליך מדגיש כי למרות שדרך לחקור, המחקר הסתמך על מדדים שדווחו על עצמם, ויש צורך במחקר נוסף, כולל ניסויים. גרליך גם מציע שניתן למתן את ההשפעה, למשל באמצעות דגש על מיומנויות חשיבה ביקורתית בחינוך, או הדרכה בשימוש בבינה מלאכותית.
"למרות שהפריקה קוגניטיבית יכולה לשפר את היעילות ולהפחית את המתח הנפשי, היא משפיעה גם על התפתחות קוגניטיבית וחשיבה ביקורתית", הוסיף. "הסתמכות מוגזמת על עזרים חיצוניים עלולה להוביל לירידה ביכולות הקוגניטיביות הפנימיות, כמו שימור זיכרון ומיומנויות ניתוח קריטיות".
המחקר פורסם בכתב העתחברות.
