האנטונוב A-40 Krylya Tanka.
במסענו למחוק בני אדם אחרים, בני אדם ניסו כמה רעיונות די מטופשים ומגעילים, מהולירי גופות של קורבנות מגיפה לעבר האויב. המצאה מטופשת (וקצרת מועד) אחת הייתה הטנק המעופף, שחלם ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה.
טנקים, אפילו הקטנים, הם די כבדים, מה שהופך את הובלתם לשדות הקרב לבעייתית. נהיגה בהם לאורך כל הדרך מותירה אותם חשופים לאש האויב, וכך החלה ברית המועצות להתנסות בדרכים להעלות אותם במטוסים ליעדיהם. במשך זמן מה, הם ניסו לחגור טנקים מסוג T-27 לצד התחתון של מפציצים ולהנחיתם בשדות תעופה, אך הטנקים לא היו מסוגלים לעשות מספיק נזק כדי להצדיק סיכון המטוס היקר שלהם.שיטות אחרותכללו פשוט הטלת טנקים מכלי טיס למים, או מגובה נמוך מאוד, בזמן שהצוות צנח לפני שטיפס פנימה ומקווה שהאויב לא הגיע לשם קודם.
אבל אז, במהלך מלחמת העולם השנייה, העלו הסובייטים רעיון אחר; הצמדת טנק לרחפן ומאפשרת לו לצאת לקרב. התוצאה הייתה ה-Antonov A-40 Krylya Tanka, בתרגום גס ל"כנפי טנק".
בשנת 1940, המעצב אולג אנטונוב ניסה ליצור את טנק הגלישה, בעצם הבריח כנפיים דו-כנפיים ובום זנב ארוך על טנק קטן וקל יותר. הרעיון היה שמטוס הטנק ייגרר על ידי מטוס גדול יותר וישוחרר, ופשוט יחליק מטה אל שדה הקרב לפני שיעזוב את כנפיו וזנבו.
עברו מספר שנים עד שאב טיפוס של הטנק המעופף נבנה ונלקח לסיבוב.
"כדי להטיס אותו לניסוי, הם צריכים להשאיר את התחמושת בחוץ ואת רוב הדלק כדי לחסוך במשקל", הסביר עיתונאי התעופה ג'ים וינצ'סטר.העתיד של BBC. "הקונספט היה שכאשר הצריח של הטנק הסתובב, הזיזת את הפקדים על הכנפיים. אתה פשוט מזיז את האקדח שמאלה או ימינה".
בשנת 1942, לטייס הניסוי סרגיי אנוכין היה הכבוד לרכוב על הטנק כשהוא נגרר על ידי מפציץ טופולב TB-3 לאוויר. מהר מאוד התברר שהרעיון לא היה מוצלח, כיוון שהגרר של מטוס הטנק היה גדול מדי בשביל המפציץ. הטנק שוחרר מוקדם, אך אנוכין הצליח להחליק אותו למטה ולנחות בבטחה בשדה, לפני שהסיע אותו בחזרה לבסיס.
למרות שיפן ובריטניה ניסו שתיהן ליצור גרסאות משלהן של טנקים מעופפים, גם הן לא הצליחו להפוך אותה לאווירודינמית, וכמו הסובייטים, הן נטשו את הרעיון במהירות.
