שאלת הצבתו של כוח צבאי אירופאי באוקראינה לאחר המלחמה נידונה

מדינות אירופה החלו לדון בפריסת חיילים לאוקראינה אם המלחמה תסתיים, שכן נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ הבהיר כי לא ישלח חיילים אמריקאים להבטיח את ביטחונה של קייב, אמרו גורמים אירופיים ודיפלומטים.

בהנהגתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, הדיונים ברמה האירופית רק מתחילים. אבל הם כבר הדגישו את האתגרים העיקריים שמציבה משימה מסוכנת שכזו, כמו גם את ההבדלים באשר למטרותיה ולמנדט שלה, ואפילו בשאלה האם יש לטפל בנושא כעת. מנהיגי אירופה לא רוצים לתת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין את הרושם שהם מאמינים שהגיע הזמן למשא ומתן ושרוסיה תוכל לשמור על ההישגים הטריטוריאליים שהשיגה בשדה הקרב.

בעוד אוקראינה נמצאת במגננה מול תקיפות חוזרות ונשנות מצד הצבא הרוסי, מנהיגים אלה אומרים בפומבי שהם מתמקדים בהגדלת הסיוע הצבאי והכלכלי לקייב ואינם רואים סימן לכך שלדימיר פוטין מוכן להתחיל במשא ומתן לשלום. , מאחורי הקלעים, כמה גורמים רשמיים בוחנים כיצד מדינות אירופה יוכלו לספק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה במקרה של הפסקת אש או הסכם שלום, כולל באמצעות הצבתו של כוח ביטחון על אדמת אוקראינה.

מהלך כזה יגביר את הסיכון לעימות ישיר עם רוסיה ויגרום ללחץ על צבאות אירופה, שמלאי הנשק שלהם התרוקנו ברצינות בגלל התמיכה באוקראינה ואשר התרגלו להסתמך על הכוח הצבאי של המדינהלמשימות בקנה מידה גדול. הם לא יוכלו לעשות את זה הפעם, דונלד טראמפ שלל בבירור שהצבא האמריקני ממלא תפקיד בפיקוח על יישום הפסקת האש, והחזיר אחריות זו לאירופים במהלך דיונים עם עמנואל מקרון ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב- פריז ב-7 בדצמבר, לפי שני מקורות. זה עלול לאלץ את האירופים לשלוח מספר משמעותי של חיילים על הקרקע, בין אם אוקראינה משיגה ערובה ביטחונית על ידי הצטרפות לנאט"ו - כפי שהיא מקווה לעשות - או באמצעות הסכמי ביטחון דו-צדדיים. "אפילו אם נאט"ו תספק ערבות ביטחונית, מאיפה הדחף בשטח זה יהיה אירופאי, אז הרמטכ"לים שלנו כבר מכינים תוכניות שמנהיגים אירופיים יכולים לשקול בעתיד", אמר פקיד אירופי בכיר.

מדינות אירופה הגדולות כמו צרפת, גרמניה,, פולין ובריטניה יכולות להוות את עיקר הכוח, אומרים גורמים רשמיים.

חוסר שיקול דעת

עמנואל מקרון ספג ביקורת על העלאת הנושא בפומבי, לאור הרגישות הפוליטית של שליחת חיילים למשימה כזו. לאחר ששוחח עם נשיא צרפת בשבוע שעבר, ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר שלוורשה אין תוכניות להשתתף בכוח כזה. שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס אמר ביום שני כי ברלין כנראה תמלא תפקיד בפיקוח על הפסקת האש, אך מוקדם מדי לומר איזה סוג של כוח יידרש.

וולודימיר זלנסקי אמר שהנושא עשוי לעלות במהלך דיונים שיקיים עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה ומנהיגים אירופיים אחרים ביום רביעי בערב בבריסל. אבל מארק רוטה עצמו קרא בשבוע שעבר לפקידי נאט"ו ואוקראינה להיות "קצת יותר דיסקרטיים" כאשר דנים בתרחישים אפשריים לעתיד הסכסוך באוקראינה. "אם אתה מדבר על כל זה בגלוי עכשיו, למה שפוטין יבוא לשולחן המשא ומתן כשהוא מרגיש שהוא מקבל את מה שהוא רוצה", טען ראש ממשלת הולנד לשעבר.

מומחים טוענים כי הוויכוח עד כה חשף בלבול מסוים בשאלה האם נציגות אירופית עתידית תיקח על עצמה תפקיד מסורתי של שמירת שלום, כמו מעקב אחר קו הפסקת אש, או האם היא תספק הרתעה חזקה מפני התקפות נוספות מצד רוסיה. פקידים איטלקיים דיברו על שמירת השלום, בעוד שגורמים צרפתים ואוקראינים הדגישו את ההרתעה.

כמה חיילים?

כוח הרתעה יכול להיווצר על ידי קואליציה של חמש עד שמונה מדינות, אמר פקיד אוקראיני שמכיר כמה מהדיונים.

מומחים נזהרים שלא להתייחס בצורה מדויקת מדי למספר החיילים הדרוש להקמת כוח כזה, ומדגישים שהדבר יהיה תלוי במידה רבה במשימה שהוטלה על האחרון. כמה מומחים הציעו שכוח של כ-40,000 חיילים יהיה אפשרי.

לדברי פרנץ-סטפן גאדי, חייל אוסטרי לשעבר שעובד כיום במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, המספר הכולל של החיילים שנפגעו עלול לעלות ל-100,000 אם לוקחים בחשבון רוטציות של יחידות. "בטוח שצבאות יבשה אירופיים ייעמדו למבחן", הוא מדגיש. גורם ביטחוני אירופי, שדיבר בעילום שם, העריך אף הוא שייתכן שיהיה צורך בגיוס של 100,000 חיילים. לדברי פרנץ-סטפן גאדי, האירופים יכולים להצליח להוות כוח כזה בתנאי שיפחיתו את השתתפותם במשימות שמירת שלום אחרות, למשל בבלקן.

אירופה, ארצות הברית ומדינות אחרות פרסו כ-60,000 חיילים לבוסניה ו-50,000 לקוסובו בשנות ה-90, אך המשימות הללו קטנות בהרבה כיום.

גם הרכבו של כוח בינלאומי באוקראינה, שאמור להיות מקובל על שני הצדדים בסכסוך, כמו גם המנדט המדויק שלו, הם נושא לוויכוח. שר ההגנה האיטלקי, גידו קרוסטו, אמר כי יש להציבו בחסות האו"ם. אבל גורמים רשמיים אחרים סבורים שזה ייתן יותר מדי כוח השפעה לרוסיה, חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם וככזו בעלת זכות וטו. האירופים צריכים גם לשכנע את ארצות הברית להיות מעורבת בדרך כלשהי, לפחות על ידי מתן מודיעין וצורות אחרות של סיוע מבצעי, אומרים מומחים. בין השאלות הקריטיות ביותר שעדיין לא קיבלו מענה הם כללי התקשרות פוטנציאליים. בקיצור, "מה היה קורה אם חייל אירופאי היה שואל פקיד צבאי צרפתי".

עם רויטרס (ג'ון איריש ומישל רוז בפריז, לילי באייר ואנדרו גריי בבריסל, סבין סיבולד, אנדראס רינקה ואלכסנדר ראץ בברלין, ג'ונתן לנדאי וגראם סלאטרי בוושינגטון, אנג'לו אמנטה ברומא, אן קאורנן בהלסינקי, ג'ייקוב גרונהולט -פדרסן בקופנהגן, יוהאן אהלנדר בשטוקהולם וליז פייפר בלונדון שנכתבו על ידי ג'ון איריש ואנדרו גריי גרסה צרפתית Tangi Salaün, בעריכת אוגוסטין טורפין;