הצנזורה הצפויה מצד ממשלת מישל ברנייה גרמה לפער התשואות (או פרמיית הסיכון, "מרווח") בין ה-OAT ל-10 שנים למקבילו הגרמני להתאושש בסוף נובמבר לשיא של 12 שנים, ב-90 נקודות בסיס ( bp).
באופן רחב יותר, "האפשרות של פאניקה בשוק המניות היא דמיונית", מסכם כריסטופר דמביק, יועץ אסטרטגיית השקעות ב-Pictet AM.
התשואה על חוב צרפתי ל-10 שנים ממשיכה לרדת, ומציגה ביום שני על 2.92% - רחוק מהשיא השנה שהגיע ל-1 ביולי, על 3.349%. נתונים כלכליים חלשים מעודדים משקיעים לצפות הקלות כספיות נוספות מהבנק המרכזי האירופי (ECB), התומך בנכסי אג"ח.
יתר על כן, פער התשואות לא התרחב בפדיון של פחות מ-10 שנים, ואף ירד מעט עבור החוב הצרפתי שהונפקו בשנתיים, מה שמצביע על כך שהשווקים אינם חוששים מקריסה מיידית אלא מודאגים מהתחזית התקציבית ארוכת הטווח. .
הביקוש סוף סוף נשאר יציב: ההנפקה האחרונה של ניירות ערך ל-10 שנים, ב-25 בנובמבר, נצפתה פי 2.8, לפי נתוני LSEG, לעומת פי 2.5 בממוצע השנה.
אַזעָקָה
הניתוק הזה בין תגובת השוק לאבולוציה של הריבונות הצרפתיות השנה מוסבר ראשית על ידי הספציפיות של המערכת הפוליטית הצרפתית.
"יש הרבה קשיים מצד משקיעים מסוימים להבין איך החוקה הצרפתית עובדת", מציינת קלאודיה פנסרי, ראש תחום השקעות ב-UBS Wealth Management France.
למרות זהירותו, ה-ECB לא נשאר עיוור לתנועות בתשואות הצרפתיות מאז 9 ביוני, אז פוזרה האסיפה הלאומית.
"ה-ECB ניצל את הגמישות המוצעת בהשקעות מחדש של תוכניות רכישת הנכסים שלו כדי לקנות חוב צרפתי בקיץ הקרוב", הפעיל לחץ כלפי מטה על התשואות, מוסיף אקסל בוטה, מנהל אסטרטגיית שוק באוסטרום AM.
בין יוני לספטמבר, ה-ECB רכש 2.5 מיליארד ניירות ערך צרפתיים והקטין את אחזקותיו בריבונים ממדינות אחרות.
הנזילות והעומק של שוק החוב הצרפתי פועלים גם הם לטובתו: היקפי החוב שהנפיקה ברלין נותרו לא מספיקים מול ביקוש המשקיעים, שנופלים היסטורית על OATs.
אם נערכו בוררויות מאז הקיץ הזה, לטובת ספרד או איטליה בפרט, המשקיעים נשארים רגישים לרמות התשואה על ניירות ערך צרפתיים, ואשר עלולות להפוך לאטרקטיביות ביחס ליסודות הכלכליים של צרפת.
"השוק אינו חשוף ל-OAT והרחבת ה'מרווח' ל-100 נקודות בסיס עלולה לגרום לתשואה של המשקיעים", מסכים מתיו דה קלרמונט, מנהל השקעות ביטוח ואסטרטגיות רגולציה באליאנץ.
לצרפת יש סוף סוף בסיס של משקיעים מקומיים מוסדיים סולידיים ומשקי בית עם שיעורי חיסכון גבוהים.
"זה מה שהיה חסר בספרד או בפורטוגל בזמן המשבר הפריפריאלי לפני 15 שנה: הבנקים המקומיים היו במצב גרוע והמשקיעים המוסדיים היו חלשים מכדי להחליף שחקנים זרים", מסכם ז'יל מואק, הכלכלן הראשי של Axa בהערה. .
לטווח בינוני
מצב השוק צריך, באופן פרדוקסלי, לפשט את עבודת הממשלה, משום שפריסת התעריפים אינה מתורגמת לתנאי אשראי קשוחים יותר.
"הממשלה מסתמכת על עקומות פורוורד (חוזים נגזרים) כדי לבנות את השערות הפליטה שלה לשנת 2025, אך אלה לא מראות עלייה בעלויות ההלוואות לשנת 2025", מציין אקסל בוט.
יתר על כן, הן הנציבות האירופית והן סוכנות הדירוג S&P Global Ratings מאמינות שממשלת צרפת תצליח לעמוד במסגרת התקציבית האירופית, כאשר הסוכנות מזכירה כי "למרות חוסר היציבות הפוליטית הנוכחית, אנו מצפים מצרפת (...) בהדרגה מגבשת את כספי הציבור שלה בטווח הבינוני.
הסיכונים על החוב הצרפתי נותרו אפוא פחות פוליטיים מאשר כלכליים.
"אי הוודאות הפוליטית כאן כדי להישאר, בהיעדר רוב ברור באסיפה הלאומית והמצב הכלכלי סובל", מדגישה קלאודיה פנסרי. אמון משקי הבית והעסקים יביא את הצמיחה בצרפת ל-0.8% ב-2025, מחשב המנהל, בהשוואה ל-1.1% שחזו על ידי הממשלה.
צמיחה נמוכה יותר הקשורה לגישה ממושכת יותר של "המתנה ולראות" תדרדר מכנית את יחסי החוב/תוצר ותדלק את החששות לגבי החוב, בין אם התנדבות פוליטית ובין אם לאו.
(נכתב על ידי Corentin Chappron, בעריכת קייט Entringer)
