MILAN (רויטרס) - יוניקרדיט הודיעה ביום רביעי כי הגדילה את אחזקתה הפוטנציאלית בקומרזבנק ל-28%, מה שמגביר את הלחץ על הבנק הגרמני, כאשר הקבוצה האיטלקית ממשיכה בהצעה שלה ל-BPM של ארצה במקביל.
יוניקרדיט ביקשה בספטמבר אור ירוק מהבנק המרכזי האירופי (ECB) לקחת 29.9% ממניות קומרצבנק, ממש מתחת לסף המפעיל הצעת רכש חובה (OPA).
התעניינותה של UniCredit בקומרצבנק מעוררת חששות בגרמניה עקב התנגדות להשתלטות על ידי בנק איטלקי אשר תוביל לפיצוץ משרות ותחשוף את הקבוצה לסיכון הריבוני של איטליה.
בתגובה להתפתחות החדשה הזו, ממשלת גרמניה אמרה ביום רביעי שהיא מנסה למצוא פתרון לקומרזבנק ודחתה את "הגישה הלא מתואמת והעוינת" של UniCredit.
"הממשלה הפדרלית גם רואה את התוכניות של UniCredit בביקורתיות מכיוון שהשילוב של שני בנקים גדולים וחשובים כל כך טומן בחובו סיכונים ניכרים, במיוחד עבור העובדים", הוסיף דובר הממשלה.
הגדלת הנתח בקבוצה הגרמנית מגיעה גם בזמן שבו UniCredit נמצאת בלחץ באיטליה לשפר את הצעת הרכישה הציבורית המפתיעה שהושקה בחודש שעבר עבור בת ארצה Banco BPM.
דירקטוריון Banco BPM אמר בנובמבר כי הצעתה של UniCredit בסך 10 מיליארד יורו אינה משקפת את הרווחיות של הבנק או את הפוטנציאל שלו ליצור ערך עבור בעלי המניות.
"העמדה (בקומרצבנק) נותרה עד היום רק השקעה ואין לה השפעה על הצעת החליפין הציבורית עם Banco BPM", נמסר בהצהרה של UniCredit ביום רביעי.
הבנק השני בגודלו באיטליה אמר שלמרות שקשר עם קומרצבנק נראה הפתרון הטוב ביותר, הוא יכול גם להישאר משקיע פשוט ולתרום לביצועים של קומרצבנק, או אפילו למכור את חלקו ולכיס את התמורה.
"החלטה זו מחזקת את תפיסתה של UniCredit כי יש ערך מהותי בתוך קומרצבנק שצריך להתגבש", אמר UniCredit.
דובר קומרצבנק אמר שהקבוצה ממשיכה להתמקד באסטרטגיה שלה, שהיא מתכננת להציג למשקיעים ב-13 בפברואר.
בפרנקפורט, מניית קומרצבנק עלתה ב-3.2% ביום רביעי בשעה 12:55 GMT, בעוד שבמילאנו, מניית UniCredit עלתה ב-2%.
תהליך ההרשאה של ה-ECB נמשך ויכול לקחת עד 90 ימי עבודה מרגע קבלת הבקשה של פרנקפורט, כך מסרה UniCredit.
ה-ECB סירב להגיב.
הקבוצה האיטלקית טוענת כי היא מחזיקה באחזקה ישירה של 9.5% ו-18.5% באמצעות נגזרים בקומרצבנק.
UniCredit הגדילה בעבר את חלקה, גם באמצעות נגזרים, לכמעט 21%.
(נכתב על ידי ולנטינה זא, עם אנדראס רינקה, גרסה צרפתית דיאנה מנדיה ופאולין פורט, בעריכת בלנדין הנו)