ראש הממשלה מציע לשותפים החברתיים "לתקן" את הרפורמה בפנסיה עד הסתיו הקרוב

במהלך הצהרת המדיניות הכללית שלו ב-14 בינואר בפני הפרלמנט, הכריז פרנסואה באירו על הקמת "משלחת קבועה" של ארגוני מעסיקים ואיגודים מקצועיים. האחראית לבחינת שינוי חוק הפנסיה באפריל 2023, תתכנס ביום שישי הקרוב, 17 בינואר, במשרדים שיעמדו לרשותה למשך מספר חודשים."בלי טוטם, כל טאבו, אפילו לא גיל הפרישה החוקי, בתנאי (...) לא לתת למאזן הכספי להידרדר".אמר פרנסואה באירו."כמה מהשותפים החברתיים ציינו כי זיהו דרכים לרפורמה להיות צודקת יותר מבחינה חברתית ועם זאת מאוזנת.», הוא פירט.

שלושה חודשים למצוא הסכם

האצלה הזו תתבסס על הצהרת חשבונות תוכניות פנסיה, שייערכו על ידי בית המשפט לביקורת, עליו יופקד"משימת הבזק שנמשכת כמה שבועות". לאחר מכן יהיו לשותפים החברתיים שלושה חודשים למצוא הסכם."אם [המשלחת] תמצא הסכמה, (...) הפרלמנט יודיע על כך במהלך הצעת חוק המימון הבאה של ביטוח לאומי או לפני כן",אמר פרנסואה באירו, שכמה פעמים הראה את עצמו משוכנע שאנחנו צריכים לזוז מהר. ניתן, למשל, להצביע על רפורמה בסתיו 2025, כדי לדחות או לבטל או לשנות את תנאי היציאה המתוכננים ל-2026 ואילך. כמו השינוי בגיל החוקי ל-63..."יוֹתֵר,הוא הזהיר,אם השותפים החברתיים לא יסכימו, הרפורמה הנוכחית תמשיך לחול".

לפני ההכרזות הללו, ערך ראש הממשלה תצפית מדאיגה על חוסר האיזון הפיננסי של מערכת הפנסיה: ההפרש בין הכנסות להוצאות, לפיכך הגירעון, עומד על 55 מיליארד יורו בכל שנה, מתוכם 40 עד 45 מיליארד במימון המדינה. חוֹב. חוב שהוא מתאר כ"לֹא הוֹגֶן"מְכוֹנִית"היא מטילה על הילדים שלנו את ההוצאות השוטפות שלנו", להוצאות שוטפות ולא להשקעה.

הטון התקיף הזה הפתיע במיוחד את ולרי באטיני, נשיאת Sapiendo, חברת ייעוץ לפרישה:"ראש הממשלה בחר לתקוף את הנושא אך ורק מהזווית הפיננסית שלו, הוא לא היסס להניח את רגלו, בשם הצדק הבין-דורי. »לדבריה, הדרישה לאיזון, שרפורמת 2023 אפילו אינה מאפשרת, תקשה על הפתחים שיקוו להם מתנגדיה:"ריכוך הרפורמה יהיה מסובך אם נצטרך לוותר על החוב כדי לשלם פנסיה",מסכם המומחה. לדבריה,"נצטרך לעבוד יותר זמן, בין אם זה אומר להגיע לגיל החוקי או למספר הרבעים".

כנס מימון

"המשלחת הקבועה" מסתכנת אפוא להפוך לכנס מימון... בין האפשרויות העומדות על הפרק: משיכה מקרן המילואים לפנסיה, שהוקמה ב-1999 כדי להתמודד עם העזיבה המסיבית של הבייבי בום, טענו הסוציאליסטים. אבל כרגע זה רק 21 מיליארד יורו, לא נגיע רחוק. אפשרות נוספת: לקחת מכיסם של הגמלאים. או על ידי הפחתת קצבאות הפרישה, אבל הצמדה שלהן לאינפלציה הייתה נושא למאבק פוליטי שניצח על ידי העצרת הלאומית. או על ידי הסרת הניכוי של 10% בגין הוצאות מקצועיות שממנה נהנים גמלאים חייבים במס. פתרון שהוצע במיוחד על ידי גילברט צ'ט, נשיא המועצה להכוונה לגמלאות, ו-Medef.

ארגון המעסיקים היה רוצה לעבוד על אחד הדברים האהובים עליו: פרישה ממומנת. משתכרים גבוהים יותר יכלו לבחור שלא להפריש לפנסיה המשלימה, שכיום היא חובה, על מנת שיוכלו להשקיע כסף לפרישה. האיגודים לא רוצים לשמוע על זה: מה יקרהמה אם התורמים הגדולים נטשו את זה? תרומות סוציאליות יכולות גם לעלות, בפרט על ידי הפחתת ההפחתות הניתנות כיום למעסיקים בשכר הנמוך ביותר, מס חדש או מס חדש יכול להיווצר...

האם זה ייתן לשותפים החברתיים זמן לדבר? קריירות שבורות? אי שוויון בין נשים לגברים, מה נשאר? האם איגודי עובדים וארגוני מעסיקים יצליחו למצוא הסכם תוך שלושה חודשים בלבד, כאשר תפקידיהם רחוקים מאוד וראש הממשלה נותן להם מסגרת מאוד מצומצמת?