לעתים קרובות כל כך, כאשר אנו חושבים שאנו מבינים משהו, מגיע דבר נוסף שמאלץ אותנו לעצור, לשקול מחדש ולהרחיב את דעתנו כדי להקיף את פיסות המידע החדשות והמרתקות הללו.
קחו, למשל, סלעי חלל. חשבנו שכולנו מסווגים בצורה מסודרת.שביטים הם גושי סלע מלאים בקרח שמתנשאים כשהם מתחממים, פולטים זנבות ארוכים של גזים לחלל.אסטרואידים הם גושים פחות קפואים של סלע ומתכת שפשוט מסתובבים כשהם גושי סלע ומתכת פחות קפואים.
נשמע די פשוט, נכון? ובכן, אז מדענים היו צריכים ללכת ולגלות; שביטים שנראים כמו א, אבל תתנהג כמו שביט.
זהותם של חפצים אלה נחשפה בשנת 2023, עם הראשוןשביט אפל אחד, ולאחר מכןעוד שישה. כעת, צוות בינלאומי של אסטרונומים חשף עוד שבעה, הכפיל את המספר והביא את המספר הידוע ל-14.
נתונים חדשים אלה חושפים שאפילו לא כל השביטים האפלים זהים: ישנם לפחות שני סוגים שונים.
ובתמורה, גילוי של סוגים רבים של שביטים אפלים יכול לספר לנו יותר על האופן שבו כדור הארץ נעשה ראוי למגורים לכל החיים.
"אנו מדווחים על גילויים של שבעה שביטים כהים המדגימים כי קיימות שתי אוכלוסיות שונות על סמך מסלוליהן וגדלים שלהן."כותב צוות חוקריםבראשות האסטרופיזיקאי דריל זליגמן מאוניברסיטת מישיגן סטייט.
"עצמים אלה מייצגים כיתה של עצמים במערכת השמש שאולי סיפקו חומר לכדור הארץ הדרוש להתפתחות חיים כמו חומרים נדיפים ואורגניים."
אחת ההשפעות של פליטת גז שביט היא שהיא משנה את תנועת השביט. למעשה, ישנם מספר מנגנונים שיכולים להאיץ סלע חלל. יש תאוצה מסלולית שיכולה להשתנות ככל שקרבתו של הסלע לשמש משתנה. יש אתאפקט ירקובסקיגם - שינוי בסיבוב שנוצר על ידי ניגודים באור ובטמפרטורה.
מכיוון שלשביטים כהים אין זנבות שאנו יכולים לזהות, האקדח המעשן שקורה יותר מאשר באסטרואיד הרגיל הוא תאוצה.
"כשאתה רואה סוג כזה של הפרעה על עצם שמימי, זה בדרך כלל אומר שזהו כוכב שביט, שחומר נדיף יוצא גזים מפני השטח שלו נותן לו דחף קטן."אומר האסטרונום דויד פרנוקיהשל המעבדה להנעת סילון של נאס"א.
למרות שאיננו יכולים לראות מה מוצאים גז של השביטים האפלים הללו, לא ניתן להסביר את התאוצה שלהם על ידי כוח הכבידה או ירקובסקי.
מה שכן יש לנו, כעת, הוא כמות מספקת של שביטים אפלים כדי לנסות ולהסיק כמה מסקנות סטטיסטיות.
"היה לנו מספר מספיק גדול של שביטים אפלים כדי שנוכל להתחיל לשאול אם יש משהו שיבדיל ביניהם."אומר זליגמן. "על ידי ניתוח ההשתקפות והמסלולים, מצאנו שמערכת השמש שלנו מכילה שני סוגים שונים של שביטים כהים."
סוג אחד מאכלס את מערכת השמש הפנימית, בתוך המסלול של. הם נוטים להיות בצד הקטן יותר, מתחת לכמה עשרות מטרים, והמסלולים שלהם סביב השמש עגולים ומסודרים למדי.
הסוג השני קצת יותר כאוטי. המסלולים שלהם אליפטיים מאוד, נוסעים החוצה כמעט עד, וקרוב יותר לשמש מאשר. הם גם גדולים יותר מהשביטים הכהים הפנימיים, ומגיעים לגדלים של עד מאות מטרים לרוחב.
עדיין יש הרבה שאנחנו לא יודעים על הסלעים האניגמטיים האלה. האם הם מכילים קרח, או שהם משחררים משהו אחר שגורם להם להאיץ בצורה מוזרה? למה יש שתי אוכלוסיות שונות? וכמה יש?
מאמר אחרוןגילו שיכולים להיות הרבה יותר שביטים אפלים ממה שאנחנו מכירים שמסתובבים במערכת השמש הפנימית, שיש לו השלכות על הגנת כדור הארץ מכיוון שאנו מסתמכים על מודל מסלול מדויק כדי לחשב אם אסטרואיד מהווה איום. מכיוון שתאוצה חריגה יכולה לשנות את מסלולו של סלע חלל, נצטרך להביא מידע זה בחשבון כדי לקבוע אם סלע עשוי להיות מסוכן.
איור של עצם בין-כוכבי 'אומואמואה', שתאוצתו המוזרה עשויה להיות דומה לזו של שביטים אפלים. (נאס"א)
אבל הגילוי של הסלעים המוזרים האלה הוא חדש מאוד, והנפח של מה שאנחנו לא יודעים עליהם גדול בהרבה ממה שאנחנו עושים. להבין מה הם, מאיפה הם באים וכמה הם רבים זה ללא ספק הולך להיות הנושא של עבודה עתידית.
במיוחד שיש להם השלכות על הקיום שלנו.
"שביטים אפלים הם מקור פוטנציאלי חדש להעברת החומרים לכדור הארץ שהיו נחוצים להתפתחות החיים."אומר זליגמן. "ככל שנוכל ללמוד עליהם יותר, כך נוכל להבין טוב יותר את תפקידם במוצא הפלנטה שלנו."
המחקר פורסם ב-הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים.
