תיאורטיקן מערכות נודע חזה שהציוויליזציה האנושית נמצאת על סף "קפיצה ענקית". הזינוק הזה יכול לראות אותנו מאמצים את "שפע העל ברשת", אבל היא עדיין עשויה להיות מסוכלת על ידי עליית הפופוליזם הלאומי.
במחקר חדש, העיתונאי החוקר והאקדמיה נפיז אחמד טען כי העולם עומד בפני משברים חסרי תקדים. "הציוויליזציה התעשייתית עומדת בפני דעיכה 'בלתי נמנעת' מכיוון שהיא מוחלפת במה שעלול להתברר כציוויליזציה 'פוסט-מטריאליסטית' מתקדמת הרבה יותר המבוססת על אנרגיה נקייה בשפע מבוזרת", הסביר אחמד בהַצהָרָה. "האתגר העיקרי הוא שהציוויליזציה התעשייתית עומדת בפני דעיכה כה מהירה, עד שהדבר עלול לדרדר את הופעתו של 'מחזור חיים' חדש ונעלה עבור המין האנושי"
אין כמעט הכחשה שהאנושות עומדת בפני מערך חסר תקדים שלקשורים זה בזהאתגרים. כַּמוּבָן,מתמלא ב- אבל קנה המידה הגלובלי העצום של המצב הנוכחי, הקשר ההדדי שלו והפוטנציאל שהאתגרים הללו יועצמו זה בזה, הופכים את זה למשהו שונה. למעשה, אנו מבינים יותר ויותר כי משבר בחלק אחד של המערכת הגלובלית יכול להזיז במהירות ולגרום לבעיות בחלקים אחרים.
עם זאת, מסגרת זו להבנת המצב הנוכחי ולראות שינויים עתידיים עדיין אינה מפותחת ואין לה דרכים לבסס אמפירית נקודות מבט של ראיית הנולד. נכון לעכשיו, שיטות ראיית הנולד הוגבלו על ידי התמחות דיסציפלינרית, למרות שהקהילה המדעית מודעת יותר ויותר לכך שהיא זקוקה לחשיבה רחבת היקף, טרנס-דיסציפלינרית כדי להבין אותה כראוי.
במאמרו החדש, אחמד מציע מאמץ עצום לסנתז כמויות עצומות של ספרות מדעית על פני מדעי הטבע והחברה כדי לספק תיאוריה חדשה על עלייתן ונפילתן של ציוויליזציות. הוא טוען שציביליזציות מתפתחות באמצעות תהליך בן ארבעה שלבים המורכב מצמיחה, יציבות, ירידה וטרנספורמציה. מחזור החיים הזה, לטענתו, מקיף גם שינוי חומרי-טכנולוגי וגם תרבותי-ארגוני לאורך זמן.
כיום, הציוויליזציה התעשייתית עוברת את מה שאחמד מאמין שהם השלבים האחרונים שלה - דעיכה - ובקרוב עלולה להיכנס לשלב השינוי. במיוחד, אחמד משתמש בכמויות אדירות של נתונים אמפיריים כדי להצביע על כך שמערכת חומרית-טכנולוגית חדשה לגמרי יכולה להופיע ברחבי העולם שתחליף את הסדר התעשייתי הישן.
יש, כותב אחמד, "עדויות מרשימות לכך שהציוויליזציה התעשייתית עוברת לשלב הארגון מחדש הסופי של מחזור ההסתגלות שלה" שניתן "ללקט מנתונים אמפיריים על פני מגזרים בסיסיים של ייצור חומרים, המדגימים מעברי שלבים מחוברים זה לזה באנרגיה, תחבורה, מזון ומידע".
תעשיית הדלקים המאובנים עומדת בפני ירידה עקב גורמים שונים, המאפשרים להיווצר טכנולוגיות חדשות "משבשות" של אנרגיה מתחדשת, כגון פוטו סולאריים, טורבינות רוח ואחסון סוללות. כל הטכנולוגיות הללו חוות ירידות משמעותיות בעלויות ו"שיעורי האימוץ מגדילים באופן אקספוננציאלי".
השמש, הרוח והסוללות צפויות לשבש, לשלוט ולשנות את מערכת האנרגיה העולמית במהלך שני העשורים הבאים. במקביל, ייצור מזון, תחבורה ובינה מלאכותית צפויים לחוות התקדמות ושינויים דומים, עם התפתחויות בחקלאות סלולרית, כלי רכב חשמליים ועיבוד מחשבים.
ביחד, ואם מתוכננות בקפידה, יכולות החומר החדשות הללו יכולות ליצור צורות חדשות של "שפע רשת" המגנות על כדור הארץ ומערכותיו.
סכנות קיימות תמיד
למרות שהתחזיות הללו עשויות להיראות חיוביות, אחמד מזהיר שעדיין יש מקום משמעותי להתרחשות רגרסיה, עם השלכות הרות אסון.
הוא טוען שהגידול בפוליטיקה הסמכותית - כמו הנשיאות הנכנסת של דונלד טראמפ, כמו גם מאמצים ריאקציוניים להגן על דלקים מאובנים - עלולים לערער ולסכן את הציוויליזציה.
כאשר צצות טכנולוגיות חדשות כדי לשבש את הסדר הקיים, הן בכל זאת מופצות ומבוזרות באופן שלא ניתן לשלוט על ידי ההיררכיות התעשייתיות הריכוזיות הישנות. זה מוביל יותר ויותר לפער מתרחב בין מה שאחמד מכנה "מערכת ההפעלה התעשייתית" - הסדר הישן - לבין המערכת המתהווה. זה גורם להפרעות פוליטיות ותרבותיות גדולות ברחבי העולם ועלול לגרום לעליית הסמכותנות לדחוק, ולמנוע מעבר למחזור חיים חדש.
"מתעורר מרחב אפשרויות חדש ומדהים, שבו האנושות תוכל לספק לעצמה אנרגיה, תחבורה, מזון וידע בשפע מבלי לפגוע בכדור הארץ. זו יכולה להיות הקפיצה הענקית הבאה באבולוציה האנושית", הסביר אחמד.
"אבל אם לא נצליח להתפתח באמת כבני אדם על ידי חיווט מחדש של האופן שבו אנו שולטים ביכולות המתפתחות הללו באחריות ולטובת כולם, הם עלולים להיות ביטולנו. במקום להתפתח, היינו נסוגים - אם לא קורסים. העלייה בממשלות סמכותיות וימין קיצוני ברחבי העולם, מגבירה את הסיכון החמור הזה לקריסה. ממשל דונלד טראמפ הנכנס, עם המחויבות שלו להעלאת דלקים מאובנים תוך הוצאת אנרגיה נקייה - כמו גם ההתמקדות שלו בריכוז הכוח לאורך קווים אתנו-לאומיים - יכולים למנוע מאיתנו לעבור בהצלחה את מעבר השלב הפלנטרי לשלב הבא של האבולוציה האנושית".
המאמר מתפרסם בכתב העתרְאִיַת הַנוֹלָד.
