מְחוּכָּם
ריצ'רד מונסון
W. W. Norton & Co., $29.99
בואו נדבר על העפיפון וסופת הברקים. בעיני הציבור, עבודתו המדעית של בנג'מין פרנקלין הצטמצמה במידה רבה לניסוי אחד זה, שבו(SN: 21/10/11). ביוגרפיה חדשה של פרנקלין, שכותרתהמְחוּכָּם, מפיג חלק מאי ההבנות לגבי אותו ניסוי ולגבי המדע של פרנקלין באופן רחב יותר.
בעוד שסיפורים רבים על חייו של פרנקלין מתמקדים בתפקידו כאב מייסד של ארצות הברית, המדע היה מרכזי בסיפור חייו, טוען הסופר ריצ'רד מונסון. רחוק מלהיות בילוי או תחביב מוזר בלבד, המחקר המדעי הביא לפרנקלין את התהילה והעוצמה שאפשרו את הדיפלומטיה שלו. "המדע, במקום להיות צד, הוא קו המעבר המשלב את תחומי העניין המגוונים של פרנקלין", כותב מונסון.
ניסוי העפיפונים משנת 1752, שבו פרנקלין הידוע הטיס עפיפון במהלך סערה, היה בעל ניואנסים יותר ממה שמתואר לפעמים. העפיפון לא נפגע מברק. במקום זאת, ניצוצות שנפלטו מהמפתח המחובר למחרוזת העפיפון חשפו את המטען החשמלי הסביבתי שיצרה הסופה. והניסוי לא בוצע מתוך גחמה ללא התחשבות בבטיחות. פרנקלין היה מודע לסכנות החשמל ונקט באמצעי זהירות. "הניסוי שלו לא היה עפרוני ולא התגלות אלוהית", כותב מונסון. עם זאת, הוא "הפך תעלומה לפלא".
תרומתו של פרנקלין לחקר החשמל הייתה הרבה מעבר לברק. הוא הציע שהחשמל הוא חומר בודד דמוי נוזל - לא שניים, כפי שחשבו אחרים. למרות שהתיאוריה של פרנקלין הייתה פשטנות יתר, היא הייתה קודמת להבנה המודרנית של חשמל. הנוזל יכול להיות קיים בעודף או בגירעון, שאותו תיאר פרנקלין בטרמינולוגיה של "פלוס" ו"מינוס", או "חיובי" ו"שלילי", מונחים שנמשכים כיום לתיאור מטענים חשמליים. פרנקלין גם הגיע למסקנה שהנוזל יכול לנוע או להיאסף אך לא ליצור או להרוס, הידוע כחוק שימור המטען. הוא תיאר את ההבדלים בין חומרים שאינם מעבירים חשמל לאלו שכן, שאותם כינה מוליכים. מונסון מציין שג'יי ג'יי תומסון, מגלה האלקטרון, אמר ש"בקושי ניתן להפריז בתרומותיו של פרנקלין למדע החשמל".
הספר עוקב אחר תפקידיו של פרנקלין במושבות הבריטיות באמריקה, המהפכה האמריקאית והתקופה המתהווה לאחר מכן של המדינה החדשה. ככל שהסיפור מתפתח, מונסון כולל את התובנות המקבילות של פרנקלין לגבי נושאים מדעיים החל מגיאולוגיה לבוטניקה ועוד. אפילו בזמנים של משא ומתן פוליטי אינטנסיבי, מחשבותיו של פרנקלין נתפסו על ידי פלאי עולם הטבע. הוא היה גם ממציא פורה, ומונסון מספר על עבודתו, מוטות ברקים ותנורים יעילים (SN: 17/7/23).
הביוגרפיה מבטלת במידה רבה את השתתפותו של פרנקלין בעבדות. למרות שבסופו של דבר הפך ל-abolitionist, הוא היה משעבד במשך רוב חייו. חלק מהקוראים עשויים גם לרצות להקשר מדעי יותר ממה שהספר מספק. הגיגיו של פרנקלין על המדע מוצגים לעתים קרובות ללא השוואה להבנה הנוכחית. לפעמים, הקוראים עשויים לתהות אם התובנות שלו היו נבונות, או מסקרנות אך שגויות.
במקום זאת, מונסון מתמקד בגישתו של פרנקלין למדע, שהייתה מלאת שמחה. הוא שיחק טריקים מדעיים. למשל, הוא ריתק חברים בכך שנראה כאילו הוא מחליק את פני הנחל פשוט עם גל מקלו. פרנקלין החביא שמן בתוך מקל חלול, שאותו שחרר כדי לצפות את המים ולהחליק את אדוותיהם. הוא חישמל מעט את גדר ביתו. והוא הכין הצעה מופרכת לחקור סיבות ותרופות להפלצות. אבל פרנקלין גם היה צנוע, שינה את התיאוריות שלו כשהציגו ראיות חדשות והכיר בכשלים ולמד מהם.
כמו כן, דעותיו הפוליטיות של פרנקלין היו דינמיות - הוא טען בתוקף שהמושבות צריכות להישאר נאמנות לבריטניה בטרם יאמצו את הקריאות לעצמאות. אבל המדע, טוען מונסון, היה סיבה שהוא אימץ במלואו במהלך חייו. "הוא חיפש את הפיקחים והפגין סקרנות כמעט חסרת גבולות, תוך שימוש בדמיון ובחקירה כדי להבין את הסביבה הטבעית והפוליטית סביבו".
אם איננו מבינים את המדע של פרנקלין, אומר מונסון, "איננו מעריכים את פרנקלין כפי שאנו מאמינים או בצורה עשירה כפי שמגיע לו."
לִקְנוֹתמְחוּכָּםמ-Bookshop.org.חדשות המדעהוא שותף ל-Bookshop.org והוא ירוויח עמלה על רכישות שנעשו מקישורים במאמר זה.
