במשך דורות של כלבים, הבית הוא השרידים הרדיואקטיביים של תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל.
בניתוח הגנטי הראשון של בעלי חיים אלה, מדענים גילו שכלבים החיים באזור התעשייה של תחנת הכוח נבדלים גנטית מכלבים שחיים רחוק יותר.
למרות שהצוות יכול להבחין בין אוכלוסיות כלבים, החוקריםלא איתר קרינהכסיבה לכל הבדלים גנטיים. אבל מחקרים עתידיים שמתבססים על הממצאים, דיווחו ב-3 במרץהתקדמות המדע,עשוי לעזור לחשוף כיצד סביבות רדיואקטיביות משאירות את חותמן על גנום בעלי חיים.
יכולות להיות לכך השלכות על אסונות גרעיניים אחרים ואפילו מסע בחלל אנושי, אומר טימותי מוסו, אקולוג אבולוציוני מאוניברסיטת דרום קרולינה בקולומביה. "יש לנו תקוות גדולות שמה שנלמד מהכלבים האלה... יועיל להבנת החשיפות של בני אדם בעתיד", הוא אומר.
מאז הטיול הראשון שלו ב-1999, מוס הפסיק לספור כמה פעמים הוא היה בצ'רנוביל. "איבדתי את הכיוון אחרי שהגענו ל-50 ביקורים בערך."
הוא נתקל לראשונה בכלבים הפראיים למחצה של צ'רנוביל בשנת 2017, בטיול עם הקרן לעתידים נקיים+, ארגון המעניק טיפול וטרינרי לבעלי החיים. לא הרבה ידוע על איך הכלבים המקומיים שרדו לאחר התאונה הגרעינית. בשנת 1986, פיצוץ באחד מהכורים של תחנת הכוח הניע אסון שהעלה כמויות אדירות של איזוטופים רדיואקטיביים לאוויר. זיהום מהענן הרדיואקטיבי של הצמח התמקם ברובו בקרבת מקום, באזור שנקרא כיום אזור ההדרה של צ'רנוביל.
כלבים חיו באזור מאז האסון, שניזונו על ידי עובדי ניקיון ותיירים בצ'רנוביל. כ-250 משוטטים חיו בתחנת הכוח ובסביבתה, בין מתקני עיבוד דלק בילה ובצל הכור ההרוס. מאות נוספים מסתובבים רחוק יותר באזור ההדרה, אזור בגודל של הפארק הלאומי יוסמיטי.
במהלך ביקוריו של מוסו, הצוות שלו אסף דגימות דם מכלבים אלה לצורך ניתוח DNA, מה שאפשר לחוקרים למפות את המבנים המשפחתיים המורכבים של הכלבים. "אנחנו יודעים מי קשור למי", אומרת איליין אוסטרנדר, גנטיקאית במכון הלאומי לחקר הגנום האנושי בבת'סדה, מד. "אנחנו מכירים את המורשת שלהם."
להקות הכלבים הן לא רק אוסף של כלבי פרא, היא אומרת. "יש למעשה משפחות של כלבים שמתרבים, חיים, קיימות בתחנת הכוח", היא אומרת. "מי היה מדמיין?"
כלבים באזור ההדרה חולקים מוצא עם רועים גרמניים וגזעי רועים אחרים, כמו כלבים רבים אחרים בעלי גידול חופשי ממזרח אירופה, כך מדווח הצוות. ולמרות שעבודתם גילתה שכלבים באזור תחנת הכוח נראים שונים מבחינה גנטית מכלבים בעיר צ'רנוביל, כ-15 קילומטרים משם, הצוות לא יודע אם הקרינה גרמה להבדלים האלה או לא, אומר אוסטרנדר. הכלבים עשויים להיות שונים מבחינה גנטית פשוט בגלל שהם חיים באזור מבודד יחסית.
הממצא החדש לא כל כך מפתיע, אומר ג'ים סמית', מדען סביבה מאוניברסיטת פורטסמות' באנגליה. הוא לא היה חלק מהמחקר החדש אבל עבד בתחום זה עשרות שנים. הוא מודאג מכך שאנשים עשויים להניח "שלקרינה יש קשר לזה", הוא אומר. אבל "אין שום הוכחה לכך."
מדענים ניסו להדגישבמשך עשרות שנים (SN: 5/2/14). "בדקנו את ההשלכות על ציפורים ומכרסמים וחיידקים וצמחים", אומר מוסו. הצוות שלו מצא בעלי חיים עם שיעורי מוטציות גבוהים, תוחלת חיים מקוצרת וקטרקט מוקדם.
לא קל להתגרות בהשפעות של קרינה במינון נמוך בין גורמים אחרים, אומר סמית. "[המחקרים האלה] כל כך קשים... יש הרבה דברים אחרים שקורים בסביבה הטבעית." יתרה מכך, בעלי חיים יכולים להפיק כמה יתרונות כאשר בני אדם עוזבים אזורים מזוהמים, הוא אומר.
איך, או אם, נזקי קרינה מצטברים בגנום של הכלבים זה משהו שהצוות בודק כעת, אומר אוסטרנדר. הכרת הרקע הגנטי של הכלבים תקל על זיהוי דגלים אדומים של קרינה, אומרת ברידג'ט פון הולדט, גנטיקאית אבולוציונית מאוניברסיטת פרינסטון, שלא הייתה מעורבת בעבודה.
"אני מרגישה שזה צוק", היא אומרת. "אני רוצה לדעת יותר."
