בין הליכי אנטי-דמפינג לחששות בריאותיים, טיטניום דו חמצני (TiO2) לא סיים לעלות לכותרות. תרכובת מינרלית - שניתן למצוא בצורתה הטבעית - היא משמשת בעיקר כפיגמנט לבן בתחום הצבעים והציפויים. אבל הוא נמצא גם בתעשיית הקוסמטיקה (כמסנן UV או כחומר אטום), במגזר המזון (צבע) או אפילו בתעשיית התרופות (כחומר עזר לציפוי טבליות וקפסולות). עקב חשדות לרעילות אקולוגית לגבי TiO2, יותר ויותר שחקנים מבקשים להחליף אותו בניסוחים שלהם. מעתה הם יוכלו לסמוך על חברת Seprify השוויצרית הצעירה המציעה פיגמנט לבן המופק מתאית."אנחנו מחלצים שברים מסוימים שהם טובים במיוחד לפיזור אור", מסכם לוקאס שרטל, מנכ"ל ומייסד שותף של Seprify.
ואכן, לשברי תאית אלו, במיוחד בצורה של ננו-גבישים או סיבים מיקרו-פיבריליים, יש תכונות החזר אור ייחודי. מאפיינים אלה משתנים בהתאם למבנה, גודלם וסביבתם. סידור מיושר יכול לייצר משטחים מבריקים, בעוד אי סדר מביא לפיזור עמום."פיתחנו דרך להתאים את פונקציונליות פיזור האור של שברי תאית, ולכן את הלובן שלהם", מסביר לוקאס שרטל. לדברי המנהל, זהו תכונת הלובן שמחפשים עדיפות בעת שימוש ב-TiO2."אבל המנסחים מחפשים גם את האפקט החושי ומאפיינים אחרים, כמו הגברה UV, שעבורה TiO2 יעיל במיוחד", מוסיף מייסד הסטארט-אפ.
חומר גלם בשפע
כדי להשיג את הפיגמנטים שלה, Seprify אינו מחלץ את התאית עצמה."חלק מהתעשיות כבר עובדות על הפקת תאית מביומסה, בין אם מעץ, תוצרי לוואי חקלאיים או אפילו מאצות. אנחנו כבר עובדים עם יצרני תאית", מפרט לוקאס שרטל. לכן הסטארט-אפ בחר באופן טבעי להתקרב ליצרני עיסת נייר, כאשר ייצור הנייר הוא התעשייה המייצרת את הכמויות הגדולות ביותר של תאית."אז אנחנו לוקחים את חומר הגלם הזה והופכים אותו למרכיבים בעלי ערך מוסף. אנו מפרקים באופן כימי ומכני חלקים מסוימים של התאית בצורה מאוד מבוקרת, אך שומרים על מורפולוגיה של השבר האידיאלית לפיזור אור. לכן איננו משנים כימית את המבנה של תאית", מתעקש לוקאס שרטל. בלי לפרט, המנהל מסביר לנו את זה"מיצוי כימי קטן"מתבצע ללא שימוש בממס כימי, אלא במדיום מימי. נכון לעכשיו, החברה מסוגלת לייצר טון אחד של פיגמנט זה בשנה, הודות ליחידת הפיילוט שלה."ואנחנו שואפים לבנות את המפעל המסחרי הראשון שלנו, עם הייצור החל בסוף 2026 או בתחילת 2027", דמיינו את לוקאס שרטל.
אם ההגעה לשלב הפיילוט היא כבר הוכחה להצלחה, השותפויות והמכירות הראשונות הן שמשקפות את הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו. ומסתבר ש-Seprify יכולה להיות גאה בכך שכבר יש"קשרי לקוחות מאוד קונקרטיים"בתחום המזון. ותעשיית הקוסמטיקה היא גם מגזר שמתעניין מאוד בפיגמנטים לבנים העשויים מתאית Seprify."שיתפנו פעולה הרבה עם שותפי קוסמטיקה. אם כרגע אנחנו עדיין בשלב של שותפויות והכנה להשקת המוצר, סביר מאוד שנצא לשוק בשנה הבאה”., מציין המנהל. עתיד מבטיח פי כמה מאז שהפיגמנט הלבן של Seprify מתאית זכה בטקס פרסי Cosmetic 360 באוקטובר האחרון בקטגוריית חומרי הגלם. החברה סומכת על שני המגזרים הללו על מנת להגדיל את כושר הייצור שלה וכדי שתוכל לתת מענה, בעתיד, לשוק הצבעים הדורש היקפים גדולים יותר.
מחיפושית לתאית
אם לוקאס שרטל בחן את שאלת הפיגמנטים הלבנים, זה לא במקרה. ואכן, המייסד השותף של Seprify השיג דוקטורט בפיזיקה וחומרים אופטיים מאוניברסיטת ציריך ()."במהלך הדוקטורט הזה, למדתי הרבה על פיזור אור וכיצד ליצור לובן. זה היה אולי נקודת המגע הראשונה עם מה שאנחנו עושים עכשיו", הוא זוכר. לאחר מכן הוא הצטרף למעבדה המוקדשת לביו-תהליכים וביו-חומרים, שם עבד על פוטוניקה בהשראת ביו. במילים אחרות, האופן שבו אורגניזמים חיים מייצרים צבעים."המחקר של חיפושית לבנה מדרום מזרח אסיה הראה לנו שמבנה הייצור של החומר היה קשור מאוד להשגת צבע זה", אומר לוקאס שרטל. כדי לשחזר את אותו פיגמנט באופן טבעי, החוקרים התמקדו בחומר הביולוגי הנפוץ ביותר: תאית."קיבלתי השראה מהעבודה שבוצעה במעבדה כדי לבנות סביבה חברה", מסביר לוקאס שרטל. למרות שהעבודה המקורית בוצעה בקיימברידג', הבחירה נעשתה לייסד את הסטארט-אפ בשוויץ."חיפשנו הזדמנויות לבסס את העסק שלנו. מצאנו מערכת אקולוגית ומימון מאוד נוחים בשווייץ", זוכר המנהיג. לפיכך, הסטארט-אפ מתארח בתוך Marlyחדשנותמרכז, בקנטון פריבורג (שוויץ)."התחלנו להצמיח את העסק, באמצעות פרסים, מענקים והשקעה באנג'לים. גייסנו בהצלחה מימון ראשוני בשנת 2023, וכיום יש לנו יותר מעשרה מיליון דולר במימון ממקורות שונים", אומר לוקאס שרטל.
כיום, הסטארט-אפ מחפש מימון חדש על מנת לפתח ולתת מענה לשווקים עתירי נפח. לפיכך, Seprify בהחלט יכולה להצליח להחליף מוצר אנאורגני, בוודאי טבעי, אך המציג סיכונים אקולוגיים, בתרכובת טבעית אחרת שאינה מזיקה יותר.
TiO2, תרכובת באור הזרקורים
במהלך השנים, טיטניום דו חמצני מצא את עצמו לעתים קרובות במרכז המחלוקת, בעיקר בשל דאגות בריאותיות וסביבתיות. בשנת 2015, אירופה סיווגה את TiO2 כחומר"חשוד בשאיפה מסרטן"(קטגוריה 2), כאשר מוצג בצורה של אבק. זה גם אסור באיחוד האירופי בצורה של תוסף מזון (E171), מאז 2022 (ו-2020 בצרפת). צעד זה ננקט עקב אי ודאות מדעית לגבי בטיחותו, במיוחד הגנוטוקסיות שלו והקשרים האפשריים שלו עם התפתחות סרטן. בנוסף, נעשה שימוש ב-TiO2 בצורה של ננו-חלקיקים בשל תכונותיהם הספציפיות (ספיגת UV, למשל). עם זאת, ננו-חלקיקים מואשמים בחציית מחסומים ביולוגיים מסוימים ובגרימת דלקת תאית או נזק ל-DNA. ננו-חלקיקים אלו יכולים להשתחרר גם לסביבה - באמצעות השימוש שלהם בקרם הגנה - וחשודים כמשפיעים על מערכות אקולוגיות מימיות. בנוסף, טיטניום דו חמצני עמיד בסביבה, תורם לזיהום ארוך טווח.
