MKUltra: פרטים צללים של מבצע בקרת המוח של ה-CIA מוצגים במסמכים חדשים

רשומות חדשות שנאספו מזרימות את השעועית על אחת מהתוכניות הידועות לשמצה והמוצלות ביותר של ה-CIA: MKUltra, ניסיון פרוע לפתח טכניקות שליטה בנפש באמצעות סמים, היפנוזה ומניפולציה פסיכולוגית.

האוסף יצא לאור על ידיארכיון הביטחון הלאומי הדיגיטלימאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בדצמבר 2024, תוך פירוט של יותר מ-1,200 מסמכים על הגיחה של ה-CIA בניסויים התנהגותיים ובקרת נפש מ-1953 ועד שנות ה-70.

חלק גדול מהמידע מגיע מרישומים שנאספו על ידי ג'ון מרקס, פקיד לשעבר במחלקת המדינה שיזם את הבקשות הראשונות לחוק חופש המידע בנושא וחיבר את הספר משנת 1979החיפוש אחר המועמד המנצ'ורי.

כמה תובנות מרתקות מגיעותמסמך 6, תזכיר מ-1952 על פרויקט ארטישוק, קודמו של. זה מסביר את "היישום המוצלח של אינטגרציות נרקו-היפנוטיות" על "סוכנים רוסים החשודים בהכפלה". לסיכום, חשודים עברו היפנוזה הנגרמת על ידי סמים בניסויים שמטרתם לגרום לאמנזיה.

האנשים שקיבלו מינון היו מתראיינים במשך יותר משעה, ואם הכל ילך כמתוכנן, היה להם מעט עד אין זיכרון מהצלייה. בניסוי אחד, הנבדקים קיבלו "מינונים כבדים" של נתרן פנטותל (ברביטורט מרגיע במהירות) יחד עם Desoxyn (ממריץ מתאמפטמין חזק). אולי באופן לא מפתיע, השילוב הוכרז כ"הצלחה יוצאת דופן".

עוד מידע מעניין מגיעמסמך 5, ערך מתכנן יומי שנכתב על ידי סוכן הסמים הפדרלי ג'ורג' ווייט בשנת 1952. ווייט מסביר שסידני גוטליב, כימאי ודמות מובילה במבצע MKUltra, פנה אליו להיות יועץ של ה-CIA. הוא מסכים. מאוחר יותר וייט ניהל בתי הגנה של ה-CIA בניו יורק ובסן פרנסיסקו, שבהם אזרחי ארה"ב תמימים קיבלו בחשאי LSD ונחשפו למגווןניסויים.

נושא שחוזר על עצמו בכל המסמכים הוא ההסתמכות הנרחבת של ה-CIA על LSD. מזכר אחד מסקרן במיוחד מ-1953, שכותרתומסמך 8, מגלה כי "רוב ה-LSD שהושג על ידי ה-CIA מגיע מחברת אלי לילי". עם זאת, התזכיר מציין באופן סתמי כי האמצעים המדויקים שבהם הסוכנות אבטחה את הסם נותרו עכורים.

נוסף על התככים, המסמך חושף כי מטמונים של LSD בבעלות ה-CIA הוחבאו בתחנות שדה במקומות מרוחקים, כולל מנילה, בירת הפיליפינים, ואצוגי, עיר יפנית עם בסיס חיל הים האמריקני. בינתיים, על פי הדיווחים, ווייט, הדמות המסקרנת שהוזכרה לעיל, היה בידיו על כמות לא מוגדרת של החומר שמשנה את הנפש.

מגיעה תובנה מעניינת במיוחדמסמך 9, מכתב משנת 1953 מאת וינסנט רווט, ראש חטיבת המבצעים המיוחדים של חיל הכימיקלים של הצבא, בנוגע למותו של פרנק אולסון, כימאי צבאי ומומחה אירוסולים שמת בנפילה מבניין בן 10 קומות בעיר ניו יורק רק 10 ימים אחרי שגוטליב ואחרים ספגו את הקוקטייל שלו.

אולסון מתואר כ"טיפוס מאוד פופולרי, 'חיי המפלגה'" שהיה "יוצא מן הכלל" בעבודתו. יום לפני מותו, אולסון דיבר בטלפון עם רווט ונראה שהוא "די רגוע". מותו של אולסון, שה-CIA קבע בתחילה כהתאבדות, נותר אחד ההיבטים החידתיים ביותר של מבצע MKUltra ונחקר במיני-סדרה של נטפליקסלַעֲנָה.

בעוד שהמסמכים מספקים שפע של רמזים ואנקדוטות, העומק וההיקף המלא של הסודות האפלים של MKUltra נשארים אפופים מסתורין. מבצע MKUltra נחשף בפומבי בשנת 1975 על ידי ועדת הכנסייה, ועדה נבחרת של הסנאט האמריקאי החוקרת התעללות ב-CIA, בעקבות חשיפה שלהניו יורק טיימס. חמישים שנה לאחר מכן, הפרויקט עדיין נותר אפוף סודיות, לא מעט בגלל שה-CIA ניסה להשמיד את כל תיקי MKUltra ב-1973.

עם זאת, למרבה המזל, המסמכים החדשים הללו זורקים קצת אור חדש על הפרק המוזר הזה בהיסטוריה של ארה"ב.

"למרות מאמציה של הסוכנות למחוק את ההיסטוריה הנסתרת הזו, המסמכים ששרדו את הטיהור הזה ושנאספו כאן מציגים נרטיב משכנע ומטריד של המאמץ בן עשרות השנים של ה-CIA לגלות ולבדוק דרכים למחוק ולתכנת מחדש את האדם. בראש", נכתב בהצהרה בארכיון הביטחון הלאומי.