"ארכיטקטורה גנטית משותפת" מציע שפה ומקצב מוזיקלי התפתחו יחד

זה ידוע שבני אדם עושים מוזיקה לפחות 35,000 שנה, אבל ההיסטוריה הרבה הרבה יותר ארוכה.

קרדיט תמונה: Kin_Taburo/Shutterstock.com

על ידי התעמקות בגנום של אנשים ב-23andMe, מדענים הראו שהשפה האנושית והקצב המוזיקלי חולקים "ארכיטקטורה גנטית", מה שמרמז על כך ששתי היכולות עשויות להתפתח במקביל.

מוזיקה הייתה תכונה אנושית שבלבלה את צ'ארלס דרווין לעזאזל. מבחינתו, זה לא שימש יתרון מיידי להישרדותנו, אז מה הטעם? בשנותיו האחרונות, הואכתב: "מכיוון שההנאה או היכולת של הפקת תווים מוזיקליים אינם מועילים פחות לאדם בהתייחס להרגלי חייו היומיומיים, הם חייבים להיות מדורגים בין המסתוריים שבהם הוא ניחן."

האנתרופולוגים של ימינו מציעים הסברים שונים מדוע בני אדם פיתחו את היכולת ליצור וליהנות ממוזיקה. הרוב מציעים את זהממלא תפקיד חברתיעל ידי יצירת חוויות רגשיות משותפות המטפחות לכידות וקשר קבוצתי. ייתכן שהאלמנטים הקצביים והמלודיים שלו מילאו תפקיד בסנכרון פעילויות קבוצתיות, כגון עבודה או טקסים, שיפור האחדות ופעולה קולקטיבית.

הוגים אחרים, כולל דרווין, תהו האם למוזיקליות יש הצלבה עםהברירה המינית. בדיוק כמו ציפור שיר המחזרת אחר בן זוג פוטנציאלי, אלו שיכולים להרשים אחרים על ידי שליטה במנגינה או קצב עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להתרבות.

היסודות הגנטיים שלו, לעומת זאת, היו פחות ברורים. במחקר חדש, מדענים ממכון מקס פלנק לפסיכו-בלשנות בהולנד סרקו ערימות של נתונים גנטיים על 23andMe ומצאו קשרים גנטיים פוטנציאליים בין יכולות קצביות וכישורי שפה.

נמצא כי אנשים בעלי כישורי קצב היו בעלי מודעות גדולה יותר למאפיינים לשוניים מסוימים ובעלי כישורי שפה טובים יותר מאשר מתמטיקה בבית הספר.

הם גם מצאו חפיפה גנטית משמעותית בין קצב ותכונות שפה עם מבני חומר לבן במוח, כמו ה-SLF-I, המעורב בוויסות התנועה הגופנית. זה הוביל את החוקרים למסקנה שעשויה להיות "ארכיטקטורה גנטית ונוירונית משותפת" לקצב ולשפה.

מעניין לציין שהמחקר שלהם הדגיש קשר גנטי בין פגיעה בקצב לבין דיסלקציה, מצב שכיח הכרוך בבעיות בקריאה, כתיבה ואיות. בפרט, היה קשר משמעותי בין מאפיינים אלו לבין הגןPPP2R3A, המעורב בתהליכים כמו גדילת תאים וחלוקה.

הרעיון שמוזיקה היא תוצר לוואי אבולוציוני של השפה אינו חדש, אבל המחקר האחרון הזה מדגיש כיצד שתי היכולות שלובות זה בזה. בעוד ההיווה אבן דרך בסיסית באבולוציה האנושית, והרקיעה אותנו לעבר מורכבות חברתית גדולה יותר, אין לזלזל בהלמות התוף ובשריקת המנגינה בהסבר כיצד בני האדם הגיעו לשלוט בעולם.

המחקר החדש פורסם בכתב העתטבע התנהגות אנושית.