מדענים פיתחו מולקולה שהופכת עמידות לאנטיביוטיקה במספר זני חיידקים בו זמנית, מה שהופך אותה לאחת ההתקדמות המבטיחות ביותר שהיו לנו עד כה במאבק נגד חיידקי העל.
ההודעה לא יכלה להגיע בזמן טוב יותר - בשבוע האחרון דיווחו חוקרים כי אישה אמריקאית הייתהנהרג על ידי חיידק-עלעמיד לכל אנטיביוטיקה זמינה, ועמידות האנטיביוטיקה הזו מתפשטת כעתמהר יותר ויותר בגניבהממה שהם ציפו. במלחמה נגד חיידקי העל, אנחנו מפסידים כרגע.
אפילו פקידי בריאות הציבור, הידועים בגישתם 'הישאר רגועים והמשיכו' לאיומי בריאות מתעוררים, משתוללים בשקט. דיווח ב-2014 חזה ש-superbugs יהרגו300 מיליון איש עד 2050והאו"ם הכריז על הנושא כ"איום מהותי".
הבעיה היא שזיהומים חיידקיים שהצלחנו להתמודד איתם בקלות בעבר, כגוןדלקת ריאות,E. coli, וזִיבָה, מפתחים במהירות את היכולת לשרוד את האנטיביוטיקה שלנו. אלא אם כן נמציא כמה אפשרויות תרופתיות חדשות בקרוב, ייגמרו לנו מהר מאוד הדרכים להגן על עצמנו.
"איבדנו את היכולת להשתמש ברבות מהאנטיביוטיקה המרכזית שלנו",אמר החוקר הראשי ברוס גלר מאוניברסיטת אורגון סטייט.
"הכל עמיד בפניהם עכשיו. זה הותיר אותנו לנסות לפתח תרופות חדשות כדי להישאר צעד אחד לפני החיידקים, אבל ככל שאנחנו מסתכלים יותר אנחנו לא מוצאים שום דבר חדש", הוסיף.
"אז זה השאיר אותנו עם שינויים באנטיביוטיקה הקיימת, אבל ברגע שאתה מבצע שינוי כימי, החרקים עוברים מוטציה ועכשיו הם עמידים לאנטיביוטיקה החדשה, שעברה שינוי כימי."
אחת הדרכים שבהן חיידקים מפיצים עמידות לאנטיביוטיקה היא באמצעות גן שמייצר אנזים המכונה ניו דלהי Metallo-beta-lactamase (NDM-1).
NDM-1 כל כך מדאיג, מכיוון שהוא הופך חיידקים עמידים בפני סוג של פניצילינים הנקראיםקרבפנמים- ידוע יותר בתור שלנוסמים 'מוצא אחרון'. הודות ל-NDM-1, המוצא האחרון נכשל במהירות.
"המשמעות של NDM-1 היא שהוא הורס קרבפנמים, ולכן הרופאים נאלצו להוציא אנטיביוטיקה, קוליסטין, שלא נעשה בה שימוש במשך עשרות שנים כי הוא רעיל לכליות."אמר גלר.
"זו ממש האנטיביוטיקה האחרונה שניתן להשתמש בה על אורגניזם המביע NDM-1, וכעת יש לנו חיידקים עמידים לחלוטין לכל האנטיביוטיקה המוכרת".
כדי לנסות להילחם בזה, גלר ועמיתיו יצרו מולקולה שתוקפת את NDM-1, והופכת עמידות לאנטיביוטיקה בזנים רבים ושונים של חיידקים - כלומר, היא יכולה לתת לנו את ההזדמנות להשתמש שוב באנטיביוטיקה שכרגע היא חסרת תועלת.
המולקולה היא סוג של PPMO, אשר ראשי תיבות של peptide-conjugated phosphorodiamidate morpholino oligomer, והיא משביתה את NDM-1.
בעבר, חוקרים ניסו להשתמש ב-PPMOs המופיעים באופן טבעי נגד חיידקי-על, אך הם עבדו רק על זן מסוים של חיידקים. המולקולה החדשה הזו שונה.
"אנחנו מכוונים למנגנון עמידות שמשותף לחבורה שלמה של פתוגנים", אמר גלר.
"זה אותו גן בסוגים שונים של חיידקים, אז אתה צריך רק PPMO אחד יעיל עבור כולם, שהוא שונה מ-PPMO אחרים שהם ספציפיים לסוג."
הצוות בדק את ה-PPMO החדש על שלושה סוגים שונים של חיידקים בצלחת פטרי - כולם ביטאו NDM-1 והיו עמידים לקרבפנמים.
הם השתמשו במולקולה החדשה לצד סוג של קרבפנם הנקרא מרופנם, והראו שהיא משחזרת במהירות את יכולת האנטיביוטיקה להרוג את החיידקים.
לאחר מכן הם השתמשו בשילוב של ה-PPMO החדש ומרופנם על עכברים שנדבקו בעמידים לאנטיביוטיקהE. coli, והראה שהוא יכול לטפל ביעילות בזיהום ולשפר את שיעורי ההישרדות של העכברים.
זה מצביע על כך שבעתיד, ניתן יהיה להשתמש ב-PPMO לצד אנטיביוטיקה קיימת כדי להפוך חיידקים לרגישים אליהם שוב.
"PPMO יכול להחזיר את הרגישות לאנטיביוטיקה שכבר אושרה, כך שנוכל לקבל אישור PPMO ואז לחזור ולהשתמש באנטיביוטיקה הזו שהפכה חסרת תועלת."אמר גלר.
שיהיה ברור, להראות שהאסטרטגיה הזו עובדת במעבדה ובעכברים היא לא הוכחה מספיקה שהיא תעבוד בבני אדם עדיין, אבל הצוות אומר שהיא יכולה להיות מוכנהבשלוש השנים הבאות.
עד אז, נצטרך לחכות ולראות. אבל זה החדשות הטובות הראשונות שקיבלנו על חיידקי העל מזה זמן רב, אז אנחנו נעקוב מקרוב אחר ההתקדמות.
המחקר פורסם ב-כתב עת לכימותרפיה אנטי-מיקרוביאלית.
