צוות שחקר את ההתנהגות הקבוצתית של נמלים מצא שבנסיבות הנכונות, נמלים יכולות להערים על בני אדם במשימות קולקטיביות של פתרון בעיות.
חוקרים ממכון ויצמן למדע רצו לבחון מקרוב את "הכרה קולקטיבית", והאם קבוצות יכולות לפעמים להתמודד עם בעיות בקלות רבה יותר מאשר בעת ביצוע המשימות באופן אינדיבידואלי, כשהאינטליגנציה הקולקטיבית עולה על זו של הפרטים המרכיבים אותה.
"הרכבים ביולוגיים משתמשים באינטליגנציה קולקטיבית כדי להתמודד יחד עם אתגרים, אבל תיאום לא אופטימלי יכול לערער את האפקטיביות של קוגניציה קבוצתית", כתב הצוות במאמרם, והסביר שקשה לחקור תופעה זו בשל הסביבות המורכבות שבהן מתקבלות החלטות קבוצתיות.
"יוצא מן הכלל אחד הוא הבעיה של ניווט עומסים גדולים בסביבות מורכבות ולקראת יעד נתון. אנשים ונמלים בולטים ביכולתם לבצע ביעילות משימה זו לא רק בנפרד אלא גם כקבוצה", כתב הצוות. "זה מספק הזדמנות נדירה להשוות אמפירית מיומנויות פתרון בעיות ותכונות קוגניטיביות בין מינים וגדלים של קבוצות."
במחקר, הצוות חילץ נמלים - במיוחדParatrechina longicornis -נגד בני אדם במשימה המכונה "פאזל מעבירי פסנתר", שבה קבוצה או יחיד מתבקשים להעביר חפץ בעל צורה יוצאת דופן (כמו פסנתר) דרך סביבה מורכבת. הצוות גרם גם לנמלים וגם לבני אדם להעביר חפצים בצורת T דרך מבוך, כאשר בני האדם עושים זאת למען האתגר והנמלים כי הוליכו אותם לחשוב שהם מעבירים פיסת מזון לכיוון הקן שלהם.
החוקרים בדקו כיצד בני האדם והנמלים פעלו כיחידים ובגדלים שונים של צוות. עבור נמלים, הקבוצות נעו בין קבוצות קטנות של כ-7 לקבוצות גדולות של כ-80, בעוד שבני אדם התחרו בקבוצות קטנות של 6-9 אנשים, וקבוצות גדולות של 26. כדי להפוך את ההשוואה למשמעותית יותר, תקשורת בין בני אדם באמצעות מחוות ו הבעות הפנים הוגבלו בחלק מהבדיקות, בעוד שהדיבור נאסר.
בני אדם עלו על הנמלים כאשר ביצעו את המשימה בנפרד, כפי שניתן לצפות. עם זאת, כשמדובר בקבוצות גדולות התוצאות לא היו כל כך ברורות.
ככל שגודל הקבוצה הפך לגדול יותר, נמלים ביצעו ביצועים טובים יותר מאשר כשהם מגדירים את המשימה בנפרד. בבחינת הדינמיקה של האופן שבו הנמלים נעות והגיבו לחסימות, הם גילו שהן התנהגו כאילו יש להן זיכרון קולקטיבי "מתעורר".
"קבוצות נמלים גדולות מפגינות התמדה מתעוררת, אשר מרחיבה את ארגז הכלים הקוגניטיבי שלהן וכולל זיכרון לטווח קצר - אבן בניין של קוגניציה: הזיכרון של כיוון התנועה הנוכחי מאוחסן באופן זמני במצב מסודר קולקטיבי של הנמלים המובילות, בדומה לסדר מסתובב במכניקה סטטיסטית", הסביר הצוות. "לפיכך, זיכרון קולקטיבי הוא תכונה מתהווה ולא תכונה אינדיבידואלית. זיכרון מתהווה מאפשר לקבוצות של נמלים לבצע סריקה כמעט דטרמיניסטית ומתמשכת של הקיר, מה שעלול להוביל אותן בשבילים הקצרים ביותר במרחב החיפוש".
זה אמנם עזר לנמלים, אבל ההבדלים הבין-אישיים בבני האדם שביצעו את המשימה הביאו לכך שהקבוצות האנושיות לא הרוויחו מכל זיכרון קולקטיבי שנוצר. במקום זאת, הם נטו לבחור בפתרונות "חמדנים" - משיכת ה-T לעבר המטרה, ללא קשר לאופן שבו ההחלטה הזו השפיעה על המטרה ארוכת הטווח של ממש להעביר את ה-T דרך המבוך. בניסויים מסוימים, זה גרם לביצועים שלהם גרועים יותר מאשר כשהם ניהלו משא ומתן על המבוך כיחידים.
"מושבת נמלים היא בעצם משפחה", אמר פרופסור עופר פיינרמן ב-אהַצהָרָה. "כל הנמלים בקן הן אחיות, ויש להן תחומי עניין משותפים. זו חברה הדוקה שבה שיתוף הפעולה גובר מאוד על התחרות. זו הסיבה שמושבת נמלים מכונה לפעמים אורגניזם-על, סוג של גוף חי המורכב מ- מספר 'תאים' המשתפים פעולה זה עם זה."
"הממצאים שלנו מאששים את החזון הזה. הראינו שנמלים הפועלות כקבוצה הן חכמות יותר, שעבורן השלם גדול מסך חלקיו", הוסיף. "לעומת זאת, יצירת קבוצות לא הרחיבה את היכולות הקוגניטיביות של בני האדם. 'חוכמת ההמון' המפורסמת שהפכה כל כך פופולרית בעידן הרשתות החברתיות לא באה לידי ביטוי בניסויים שלנו".
המחקר פורסם ב-הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים(PNAS).
