בבריטני, איך האחים לה ליי חרשו את התלם שלהם במזקקה דה מנהיר

בין 2014 ל-2024 גדל מחזור המכירות של מזקקת דה מנהיר מ-2.4 מיליון ל-4.6 מיליון יורו. הופעה שמסמנת מעבר מוצלח של הלפיד בתוך ה-SME הזה של 15 אנשים שבסיסו בפלומלין (פיניסטר). ממשפחת מזקקים נודדים מאז 1921, מייסדה, גיא לה ליי (1947-2023), הקים כמזקקה קבועה ב-1986. הוא התמקד במוצרים מבוססי תפוח, לפני שהשיק את הבקבוקים הראשונים של אדו ב-2002, לאחר ארבע שנות עבודה.המהווה היום 80% ממכירות החברה.

שלושת בניו של גיא לה ליי עומדים בראש המזקקה. ארוואן, יליד 1974, אחראי על ההפקה; קווין, יליד 1978, אחראי על המרתף והניהול הכללי, ואילו לויג, יליד 1981, הוא מנהל מכירות ויצוא."אבי הצליח לשלב את שלושת ילדיו בשלושה מגזרים שונים", מברך את Loig Le Lay, שהצטרף לחברה ב-2004 לאחר BTS בכוח מכירות ו-BTS במכירות טכניות. ארוואן הצטרף לחברה ב-1996 לאחר שהשלים תואר BTS בחקלאות, בעוד קווין הגיע בתחילת שנות ה-2000, לאחר לימודי עסקים.

בשנת 2008 העביר להם גיא לה ליי את העסק, והמשיך לסייע להם עד 2014. חדשות שלא הפתיעו את צוות המזקקה:"לגיטימיות מתקבלת גם מהעובדים. אבי ראה את העניין שלי בעסקים, והעובדים ראו אותי גדל. אותו דבר לגבי ארוואן וקווין, שגם למדו על העסק מאבי", מסופר על ידי Loig Le Lay.

טווחים מוגדרים מחדש

לאחר ששיכללו את הידע שלהם על המזקקה, שלושת האחים החלו, ב-2015, לנער את העניינים."התחלנו לראות את עלייתם של הרבה», מפרט Loig Le Lay. לכן בוצעה עבודה ליצירת אסמכתאות מוצרים חדשים, בקבוקים חדשים לוויסקי, אריזות חדשות, ועל ידי הפרדת הטווחים המיועדים לסוחרי יין ולקמעונאים המוניים.

בהדרגה, המגוון הקבוע של אדו גדל משלושה לשישה מוצרים (כולל דורן דורן, שהושק השנה) ולהפצה המונית משניים לשלושה רפרנסים המכונים רוק אפור. 80% מהמכירות עדיין מתקיימות בבריטני. מכירות וויסקי (80% מהסך הכל) מביאות בעקבותיהן מכירות של מוצרים המבוססים על תפוחים, פומו ולמביג, צוות ה-SME מרוצה. 170,000 בקבוקי וויסקי נמכרים מדי שנה.

שוק הדוק יותר

כדי לקבל את החלטותיהם, שלושת המנהלים אינם זקוקים ל-Zoom או ל-Teams, מכיוון שכל אחד מהם גר פחות מחמישים מטרים מהמזקקה."אנחנו מתראים כל הזמן, אפילו בסופי שבוע", צוחק לואיג לה ליי. זה לא מונע מקיימים פגישות חודשיות רשמיות יותר.

בין החששות שלהם יש ירידה קלה בשוק הוויסקי, עקב אינפלציה, ותחרות מוגברת מצד מזקקות אחרות. המחיר של הרפרנס הראשי, אדו סילבר, ירד."אנחנו לא שואפים להכפיל את המחזור שלנו מדי שנה", מוסיף לואיג לה ליי, שמזכיר שהמשאב של החיטה השחורה מוגבל. לצמיחה יש גבולות.