בחדשות מזעזעות באותה מידה ולא ממש מזעזעות בכלל, גרינפיס דיווחה שכשהיא התחזה ליועצת לחברות גז ונפט וביקרה בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב, היא תפסה שני פרופסורים שהציעו לכתוב דוחות על היתרונות של עלייה רמות CO2 ושימוש בדלקים מאובנים - תמורת מחיר.
במהלך דיונים עם נציגי גרינפיס מחופשים, אנשי האקדמיה שמחו להמציא דרכים לטשטש את המימון התאגידי המוצע ב'מחקר' שלהם, תוך שהם מודים שהתוכן כנראה לא יעבור את תהליך הביקורת העמיתים, אז הם היו צריך לבחור בעצמם את הסוקרים.
עד כמה שזה מזעזע, שר החוץ האמריקני ג'ון קרי צמצם את ההשפעה של הממצא בשיחות האקלים של האו"ם בפריז. "פרופסור אחד או מדען אחד לא מתכוונים לשלול מדענים שנבדקו עמיתים באלפים לאורך שנים רבות ו-97 אחוז מהמדענים על פני כדור הארץ."הוא אמר לעיתונות.
זה דבר הגיוני לחלוטין לומר, אבל העובדה היא ש30 אחוז מהאמריקאיםעדיין לא משוכנעים כי גלובלייםהוא אמיתי, ומחקר שפורסם על ידי אקדמאים 'ספקנים' שאולי מקבלים או לא מקבלים כסף מחברות דלק מאובנים מצוטט כספק סביר.
פקידי גרינפיס התחזו כיועצים מחברת נפט וגז במזרח התיכון וחברת פחם אינדונזית ויצרו קשר עם פרופסורים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב ושאלו אם הם יכולים להזמין דו"ח המתאר את היתרונות של שימוש בדלקים מאובנים, ושל הרמות המוגברות של פחמן דו חמצני ב האווירה.
שני אקדמאים שמחו לנשוך - ספקן אקלים ידוע, וויליאם האפר, הפרופסור לפיזיקה של סיירוס פוג ברקט באוניברסיטת פרינסטון; ופרנק קלמנטה, סוציולוג בדימוס שהועסק בעבר באוניברסיטת פנסילבניה סטייט.
"יכולתי להגיש את המאמר לכתב עת בעל ביקורת עמיתים, אבל זה עלול לעכב מאוד את הפרסום ועלול לדרוש שינויים כה גדולים בתגובה לשופטים ולעורך כתב העת, עד שהמאמר כבר לא יוכיח ש-CO2 הוא תועלת, לא מזהם, חזק ככל שהייתי רוצה, וככל הנראה חזק כמו שגם הלקוח שלך היה רוצה", כתב האפר באימייל למה שהוא חשב שהוא נציג דלק מאובנים,כפי שסוזן גולדנברג מדווחת עבורההגרדיאן.
הוא הציע שיוכל להעביר את הדו"ח שלו למבקרים שנבחרו במקום זאת. "טהרנים עלולים להתנגד לכך שהתהליך לא היה כשיר בתור א. אני חושב שזה יהיה בסדר לקרוא לזה ביקורת עמיתים",הוא אמר.
קלמנטה, לעומת זאת, סיפר למי לדעתו הוא נציג של חברת פחם אינדונזית שאם הוא יכתוב דו"ח המאתגר מחקר הקושר שימוש בפחםעלייה בשיעורים של מוות בטרם עתברחבי העולם, הוא יצטרך כ-15,000 דולר ארה"ב עבור מאמר בן שמונה עד 10 עמודים, ו-6,000 דולר עבור מאמר דעה עבור עיתון.
הגרדיאןדוחותשקלמנטה היה בסדר עם שצוטט כפרופסור אמריטוס בפן סטייט - למרות שכעת הוא בדימוס ואינו מועסק עוד במוסד - ובמקביל הצהיר שהוא "מלומד עצמאי" ואינו מחויב לשום אוניברסיטה. הוא אמר שהוא לא מחויב לחשוף את מקור המימון שלו.
"המחקר שלנו מגלה כי פרופסורים באוניברסיטאות יוקרתיות יכולים לקבל חסות על ידי חברות דלק מאובנים זרות כדי לכתוב דוחות המטילים ספק לגבי שינויי האקלים ושהחסות הזו תישמר בסוד", ג'ון סובן, מנהל גרינפיס בבריטניה.אמר לעיתונות.
"במשך השנים, כמה דוחות מדעיים שזרעו ספק ציבורי בשינויי האקלים מומנו בפועל על ידי חברות נפט, פחם וגז? החקירה הזו מראה איך הם עושים את זה, עכשיו אנחנו צריכים לדעת מתי ואיפה הם עשו את זה".
כפי שהזכרנו קודם, זה מזעזע למצוא אישור לכך שהאקדמאים האלה נמצאים בכיסם של תאגידים שרובם המכריע של המדענים מסכימים שהם פוגעים בסביבה - אולי ללא תקנה - למטרות רווח. אבל זה גם לא מפתיע. אנחנו רק צריכים לוודאהילדים שלנו מחונכים מספיקבמדע בפועל להפוך טקטיקות מסוג זה ללא רלוונטיות בעתיד.
