מחקר שפורסם בתא דוחות רפואהמגלה שתדירות תנועת המעיים משפיעה באופן משמעותי על הפיזיולוגיה והבריאות לטווח הארוך, כאשר התוצאות הטובות ביותר קשורות למתן צואה פעם או פעמיים ביום.
מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עצירות ושלשולים עם סיכון גבוה יותר לזיהומים ולמצבים ניווניים עצביים, בהתאמה.
אך מכיוון שממצאים אלה נצפו בחולים חולים, לא היה ברור אם ביקורים לא סדירים בשירותים הם הגורם או התוצאה של מצבם.
"אני כן מקווה שהעבודה הזו תפתח מעט את המוח של הרופאים לסיכונים הפוטנציאליים של אי ניהול תדרים של תנועת מעיים", אמר הסופר הבכיר שון גיבונס מהמכון לביולוגיה של מערכות לסוכנות הידיעות הצרפתית, והסביר שרופאים רואים לעתים קרובות בתנועות לא סדירות רק "מטרד".
גיבונס וצוותו אספו נתונים קליניים, אורח חיים וביולוגיים - כולל כימיה בדם, מיקרוביום במעיים, גנטיקה ועוד - מלמעלה מ-1,400 מתנדבים מבוגרים בריאים ללא סימנים למחלה פעילה.
תדירות יציאות עצמית של המשתתפים סווגו לארבע קבוצות: עצירות (יציאות אחת או שתיים בשבוע), תדירות נמוכה (שלוש עד שש בשבוע), נורמלית גבוהה (אחד עד שלושה ביום), ושלשולים.
כאשר צואה נשארת זמן רב מדי במעיים, חיידקים ממצים את הסיבים הזמינים - אותם הם מתסיסים לחומצות שומן קצרות שרשרת מועילות - ובמקום זאת מתסיסים חלבונים, ומייצרים רעלים כמו p-cresol sulfate ואינדוקסיל סולפט.
"מה שמצאנו הוא שגם אצל אנשים בריאים הסובלים מעצירות, יש עלייה ברעלים הללו בזרם הדם", אמר גיבונס, וציין כי הרעלים הללו מכבידים במיוחד על הכליות.
מפתח פירות וירקות
במקרים של שלשול, הצוות מצא כימיה קלינית המעידה על דלקת ונזק לכבד.
גיבונס הסביר שבמהלך שלשול, הגוף מפריש עודף חומצת מרה, שאחרת הכבד היה ממחזר כדי להמיס ולספוג שומנים בתזונה.
חיידקי מעיים מתסיסים בסיבים הידועים כ"אנאירובים קפדניים", הקשורים לבריאות טובה, שגשגו ב"אזור הזהב" של קקי אחד או שניים ביום.
עם זאת, גיבונס הדגיש כי יש צורך במחקר נוסף כדי להגדיר את הטווח האופטימלי הזה בצורה מדויקת יותר.
מבחינה דמוגרפית, אנשים צעירים יותר, נשים ואלה עם אינדקס מסת גוף נמוך יותר נטו לקבל יציאות פחות תכופות.
הבדלים הורמונליים ונוירולוגיים בין גברים לנשים עשויים להסביר את הפער, אמר גיבונס, יחד עם העובדה שגברים בדרך כלל צורכים יותר מזון.
לבסוף, על ידי שילוב נתונים ביולוגיים עם שאלוני אורח חיים, הצוות צייר תמונה ברורה של אלה שנופלים בדרך כלל לאזור הזהבה.
"זה היה לאכול יותר פירות וירקות, זה היה האות הכי גדול שראינו", אמר גיבונס, יחד עם שתיית מים מרובה, פעילות גופנית סדירה ואכילת תזונה דומיננטית יותר מהצומח.
השלב הבא במחקר יכול לכלול עיצוב אלנהל את תנועות המעיים של קבוצה גדולה של אנשים, לאחר תקופה ממושכת כדי להעריך את הפוטנציאל שלה במניעת מחלות.
